דברי חיים חלק ב שטו

ואסור ויש דבחד מותר ואין בזה חומר או קל ובתורה לא כתבו כלל כדאמרי' בש"ס דבר זה לא נתפרש בתורה רק דחז"ל דקדקו מדכתי' תורים להכשיר ונשר לאסור מזה נדע כוונת התורה איזה עוף אסור אבל לא משום חומר וקל והגמ' דחה מכח לישנא בעלמא אבל לא בתורת חומרא וקולא רק כוונת הגמ' פשוט אם צריך דוקא ד' סימנים כמו תורים או כהבנת התו' ד"ה [לא נאמר] א"כ ביש בו ב' סימנים ודאי רחוק מתורים בודאי אסור וז"ב ולכן לדינא ודאי אסור לאכלם בלי מסורה ואפילו כל גאוני דורינו יכשירו האוכל אותם אוכל טריפה אולם בגלילותינו נמצאים איזה מין עופות לא ידעתי אם המה כמו שמצויים ביניכם והנה זה כמה שנים אשר נגידי עירנו ההולכים בבתי השרים הגידו לי לפ"ת איך שהשררים הביאו עופות מאי אחד סמוך לא"י והנה במשך הזמן התחילו לרבות העופות הללו ולא התרתים מטעם הנ"ל ולאחר ב' וג' שנים איקלעו לאתרין שני אנשים חשובים ממדינת פולין הדרים כעת באה"ק והמה ניכרים בקהילתינו שהמה בעלי תורה ויראה וחשובים למאד בארץ מגורותם והמה העידו לפני שמזה האי שהביאו למדינתינו כנ"ל מזה האי הסמוך לאה"ק מביאין לאה"ק אותן העופות ונאכלין שם עפ"י מסורה מכמה מאות שנים אולי עוד בימי התנאים ועפי"ז אין שום חשש כלל לכ"ע והתרתי להם אך בביתי נזהרים מלאכלם בלנ"ד ומעתה אשים קנצי למילין והי' שלום

סימן מו

שוי"ר לכבוד ידידי הרב הגאון המפו' הנעלה וכו' מו"ה דוד דייטש נ"י אבד"ק יארמוט יע"א

קבלתי מכתבו ויישר כחו שמזהיר מלהכשל ח"ו באיסור אולם ידע נא מכ"ת שלא הייתי מתיר בשום אופן נגד הש"ע וכבר הגיעוני מכתבים בפלפול להתיר וגערתי במי שרוצה להקל נגד הרמ"א ז"ל ואך בפלפול הארכתי להשיב לא לדינא וכן אמרתי בפה מלא אפי' כל גדולי דורינו אין בכחם להתיר מה שהרמ"א ז"ל אסרו אפי' רק ממנהגא אך כבר כתבתי למעכ"ת שהי' בכאן אנשים חשובים ניכרים לבני עירנו מאד מאז ומקדם גם חתני הרב המופלג החסיד נ"י מכיר אותם בטוב וידועים לנו בבירור כי המה שוכנים כעת באה"ק איזה שנים והמה עדים שעפ"י ד"ת נסמוך עליהם בד"נ לא ממהדורי בארץ רק ת"ח חשובים והעידו שאותן התרנגולים אוכלים באה"ק א"כ אפי' מאה עדים יכחישו] לא יצאו מהיתירם אשר כבר נתרו בפ"כ ובפרט שאינו רק חומרא ומנהג לאסור מה שאינו במסורת ולכן ודאי בתרי ותרי שרי ולזה לא יכולתי לאסור עפ"י תוה"ק יהי' מה שיהי' ומביתי מרחיק אני אותם כאשר כבר כתבתי למעכ"ת אולם לאסור אותם לכ"ע אין באפשר עפ"י תוה"ק ואי"ה אראה להתאמץ ולהוודע זאת מחכמי ספרדים דירושלים וצפת תוב"ב ובפלפולו הנעים לא עיינתי עדיין כי אין הזמן מספיק וטרוד אני בדבר הצריך לדינא ובזה כבר הודעתיו שלולא העדאת עדים על שנאכל במסורה בירושלים תוב"ב לא הייתי מתירם נגד הרמ"א ז"ל ולכן הפלפול רק לחדודי ואני מוטרד כעת בתשובות הרבה נחוצים לדינא ואם ירצה אשלח לו מה שהשבתי לאחד מהשואלים בזה ועדיין לא נעתק לכן לא שלחתיו כעת ואם כ"ת ירצה לעיין בדבר אשלחנו לו והי' שלום כדברי ידידו דוש"ת

סימן מז

להרב הגאון נ"ל עשה ד' בשלח תרכ"ב

מכתבו קבלתי ואת אשר שאל מחילה על דבר פלפולו בפשטי התורה לא ידעתי הלא זה חיינו לעסוק כל היום בגופי תורה והלכות ופלפול ולהשיב לשואלי דבר ואין אנו עוסקים בחכמת הקבלה מתוה"ק רק בשעה שב"א על מטתם ואנחנו מנדדים שינה אבל עיקר עסקינו בש"ס ופוסקים לא כאשר הוציאו איזה בני בליעל ממדינתכם שם שבמדינתינו אין לומדין פשטי התורה ח"ו והוא מחמת שבהפקירא ניחא להו וכאשר מוכיחין אותם בבואם למדינתינו כמה המה בלא דעת בלא יראה ואומרים שכנגד זה המה בעלי תורה ובאמת אפי' ריח תורה אין בהם והבל פלפולם בשטותים והבלים כאשר שמעתי מהם ואינם יודעים מאומה רק בגסות רוחם הערימו לדבר עתק על יראי ה' ובפרט על חסידים לומר שאינם בעלי פלפול ועוסקי תורה והבל יפצה פיהם שעוסקים בתורה יומם ולילה בגופי ופשטי הלכות בש"ס וש"ע וספרי מוסר האמת שאין מנהג במדינות פולין לפלפל ולחדש חידושים זולת גדול הדור או צורבא מרבנן הראוי להיות גדול ויתר הלומדים פוסקים בתורה ש"ס ופוסקים להבין היטב ומייגעים על חי' מהרש"א ז"ל או מג"א להבין כראוי ולא עלתה על לבם לחדש כי יודעים ומכירים ערך עצמם שאין בכחם לחדש דבר אמת ונכון לא כן במדינות אחרות מפלפלים בהבלים וכל מי שיודע רק מימרא בש"ס תיכף אומר חידושים וגם ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים כאשר שמעתי ממו"ח ז"ל מלייפניק הטעם לזה אבל יושבים חבורות חבורות בבהמ"ד ועוסקים בתורה בגפ"ת כ"ז ראיתי להודיע לכ"ת מחמת ששמעתי מבני בליעל מאונגרין שמוציאים דיבה על מדינות פולין שאין עוסקים בפשטי התורה ובפרט החסידים לכן באהבתי אליו הודעתיו שלא יאמין לשפתי שוא כי לחסידים חביבים פשטי התורה עד למאוד בפרט מי שזכהו ה' בחכמת האמת יודע מעלות פשטי התורה ושכל דברי הש"ס בנוי על סודות התורה כידוע לי"ח. ובגוף הדבר שכ' מעכ"ת דתרי ותרי עכ"פ מדרבנן אסור מי לא ידע זה אפי' בר בי רב דחד יומא ובס' ת"כ להש"ך והגאון או"ת והקצה"ח והפר"ח ופ"מ וגם אני בעניי פלפלתי הרבה בזה אך בדבר זה שלרוב הפוסקים ראשונים ואחרונים מותר בג' סימנים כידוע למעיין בסוגי' ורק חומרא בעלמא מחמיר המחבר וכמבואר זה בפר"ח פ"ב והרמ"א מחמיר עוד יותר אפי' בחרטום רחב אבל בודאי שאינו רק חומרא בעלמא ורק אם יש עוד סניף להתיר מתירין דליכא רק חומרא בעלמא כמו שנוהגים בכ"מ שרמ"א ז"ל מחמיר כדעת א' או שנים מהראשונים ז"ל כשיש עוד ספק מתירין ואין לך חמור ממליחה שאוסרת בס' והכי פסקינן ואפ"ה אם יש עוד ספק סומכין אמאן דס"ל דסגי בקליפה ועצמו מספר במה דמקלינן וסומכין אדעה יחידית כשיש עוד ס' בדבר וכמבואר בשב"י ח"ב סי' ק"ט] ובפ"מ [סי' מ"ט] מכ"ש תרי ותרי ובהדי' מבואר ביו"ד גבי בועה בשיפולי דפסקינן כהגאון לאסרו בלא חולק ואפ"ה בתרי ותרי מקלינן יעו"ש בת"ש סי' ל"ו מכ"ש חומרא זו שלא לאכול בלא מסורת שחומרא גדולה הוא ולא להוסיף עוד לאסור בתרי ותרי ועוד הלא כתבתי למעכ"ת שיש כמה מינים כפי מה ששמעתי ואותן שהעידו לפני במקומי לפי צורתן אותם אני מתיר ואני מודיע לכל השואל שלא יסמכו רק בראיית עין אם הם כשלנו שהעידו עליהם ת"ח שאוכלים אותם בירושלים וא"כ ליכא כאן הכחשה כלל מפ"ב לאותן שבינינו שיכול להיות שאותם שבפ"ב אינם דומין להמצויין בינינו ומה"ת נכחיש ת"ח וכל מה שיכולים ליישב דברי העדים מיישבים וא"ל מספק לאוסרם כבר כתבתי דאפי' אם הי' בבירור הכחשה מותר מה"ת דאין לחוש לספק ועל כהאי נאמר עדים בצד אסתן ותיאסר הגם דקיי"ל שם דחייש לה מ"מ בחומרא בעלמא כזו כ"ע מודים דלא חיישי' דדלמא יש עדים באסתן דאם יהי' עדים יהי' [די] אז להחמיר בחומרא מספק ויותר מזה כ' הנ"ב [קמא יו"ד סי' נ"ז] דאפי' בדאורייתא בס"ס אם שני הספיקות אין יכולין להתברר אפי' בדבר שאפשר להתברר אין מחויב לברר ס' אחד כדי להחמיר מס' ובפרט בדבר חומרא בעלמא ואם נימא דמנהג הוי כנדר וכבר העיר ע"ז מו"ח הגאון זללה"ה בספר ברוך טעם וזכרתי כשאמרו בפיו ונחלקו עליו חכמי העיר ובפרט דלא נהגו רק להחמיר מס' אבל לא בנתוסף עוד ספק וכמו דלרוב השיטות ספק דאור' מדאור' לחומרא ובניתוסף עוד ספק הקילו וכל דרבנן להרמב"ם ז"ל כתורה ומה שהקילו בספק דרבנן מטעם שכן תקנו מכ"ש במנהג חומרא בעלמא בודאי במקום תרי ותרי מותר ומכ"ש דלפנינו אין הכחשה כלל כנ"ל. ולכן על משמרתי אעמודה שאין לאסור אלו שהעידו עליהם להיתר בקהלתינו זולת אם יתברר היטב ע"ד שכתבו התוס' יבמות דפ"ח ע"א ד"ה אתא גברא] דבדבר הגלוי לכל אין תרי כמאה כמ"ש מעכ"ת אבל לע"ע לא נתברר על אותן שבקהלתינו שום פוצה פה לאיסור מעוברים מהתם להכא ומשמועה בעלמא שאסרו איזה עוף שלא נדעהו משום חומרא נאסור אותן שהועד עליהם היתר וישתקע הדבר ולא יאמר הן אמת שנפשי געלה בהם לא ידעתי מאיזה טעם אך איככה אוכל לאסור דבר שאינו עפ"י הדין ואי"ה אראה לעשות עצהיו"ט לבוא על הבירור והי' שלום וברכה כנפש אהובו מאד צמוד בחבלי עבותות אהבה דוש"ת בלונ"ח

סימן מח

שוי"ר לכבוד ידידי הרב הגאון המפו' החו"ב שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה אברהם תאומים נ"י אבד"ק ביטשאטש יע"א

בנידן העופות החדשים אשר נבוכו העם מה לעשות וגם גדולים נסתפקו בזה ולזה אמרתי לא אמנע מלחוות דעתי כאשר חנני ה' והנה ידוע שבג' סימנים בגופו ולא ידעי' אם דורס שלא חזינן דדרס דעת רש"י ז"ל להחמיר כיון דחזינן שתרנגולתא דאגמא לא החזיקו בדרוסה ולבסוף חזיוהו דדרסה הרי דחיישי' לשמא ידרוס ויתגלה שדרס כן פרש"י ז"ל אך יש הרבה פירושים בשמועה זו ולכן הסכימו הרשב"א והרא"ש ז"ל שלא לאכול אפי' בג' סימנים דחיישי' שמא דרסה וכן פסק הטור והמחבר ורק שהרז"ה קיבל באם חרטומו רחב ורגליו פשוטות ורחבות לא חיישי' לדרוסה והביאו הרשב"א והרא"ש ז"ל להלכה ולכן פסק המחבר בש"ע סי' פ"ב וז"ל