דברי חיים חלק ב רפג

או"ח

סימן א תשובה להרב הגאון הגדול מופ"ה המפורסם מו"ה י"ח ליפא מייזליס אבד"ק פרעמיסלע יע"א

מכתבו היקר הגיעני וידוע למעכ"ת גודל טרדותי ולזה מנהגי כשבא אלי מכתב על פלפול להצניע עד עתות הפנאי לעיין ולהשיב כאשר יחנני ה' ועשיתי גם למכתבו כן כי אם שכבודו גדול בעיני אולם לא יכולתי לעיין בדברי פלפול ועומדים עלי מימיני ומשמאלי והנה אתמול התחלתי לעיין בדבריו וטרם כלותי אמרתי לא עת לחשות והנחתי מכתב קדשו ואמרתי כי הן אמת שמסתמא כיוון לאמת להלכה אולם ח"ו מלהרשות זה חדא ידוע הדבר שבדיקת הפשתן דבר כבד מאוד ומ"ש הגביר ר"י ואנשיו שמבררים עד לנקותו ברור זה אינו כלל כאשר העידו לפני ואולם בטליתים שהוא מותר עפ"י דין וכאשר האריך בזה בספר [שו"ת ר"ח כהן] של הכה"ג הגאון מהר"ח זלה"ה הנדפס מחדש [בח' יו"ד ס' נ"ח] אבל ציצית שהם חוטים טויים כלאים דאורייתא ובלא שום צבע דלא שייך שניכר מקום הפשתן הגם שהיום גם לזה יש להם תחבולה לתקן הצבע שלא יהי' ניכר כאשר העידו לפני סוחרים גדולים ודברים כאלו משתנים לפי העת וכמה פעמים מצינו בש"ס והאידנא וכו' אך עכ"פ בחוטים שזורים לבנים צריך בדיקה גמורה מדין המשנה כמבואר בפ' בתרא דכלאים וא"כ בשלמא כשטווין הציצית עכשיו לאט לאט וקונה מעט צמר בודקו היטב אך אם יעשו ציצית על מאשין הגדול דודאי אסור משום חשש כלאים כנ"ל ואפי' נימא דהוא נזהר הרבה הנה זאת בטח דאם יורשה דבר זה גם במדינות אחרות יעשו כמתכונתם במאשינען הגדולים ויעשו מזה מסחר כי יוכלו למכור ציצית בהידור ויופי כל בי עשרה בעד פשוט אחד ויעשו אצלם זה בעיה"ר כדרך קני השריפה (צינדהעלצליך) שנמכרים אגודה בעד פשוט אחד וכדומה והערלים יעשו ג"כ על כל המאשינען ע"י בע"מ מישראל ועפ"י נאמן מרבני העיר וזאת יושלח לכל המדינות קרובות ורחוקות ובחותם והכשר מהרב שלהם ובזה יהי' כמה פסולים כאשר ידוע להד"ג ומי יאמר להם דבר כמו שאמרו בש"ס [חגיגה כ"ב] גבי ע"ה אם יאמר לו חבר שלך טמא יאמר אדרבה שלי טהור ושלך טמא ולכן חס לנו מלהתיר זאת ולא יהי' לפוקה לכל בית ישראל ונא מאוד שיזהר בנפשו מלהתיר וגם להנגיד ר"י לא יהי' תועלת כלל כ"א יעשו בכל הפאבריקען לא יוחשב לכלום הריוח ולכן אל יעשה באופן אחר רק לאוסרן ובטוח אני שיתן מקום לדברי הנאמרים באמת והי' שלום

עוד להנ"ל

ובענין הציצית אין דרכי לפלפל בדבר שלא ראו עיני טבעי ואופן המאשין ואולם בני הרב כו' האבד"ק שינאווי שלדעתי אינו משנה הדיבור אפי' יהבו לי' כל חללי דעלמא והוא אמר לי שכל הרואה המאשין יראה שאינו נעשה כלל בידי אדם ור"י עיוור עיני החכמים ולכן לדעתי ראוי לפסול הציצית ובפרט כי ידוע אופני המאשין שנשתנים כמעט בכל יום ומי יודע למחר מה יהי' בזה והאיך בשביל פרנסת איש אחד נקל במצוה החשובה נגד כל המצות אין זה יראת השם ובטוח אני לראות מהרה במפלת המאשין וכל השואל ממני בזה אודיע שלדעתי המה פסולים אך נגד גדולי הזמן אני כמחריש ואני נפשי הצלתי והי' שלום

[א"ה לא עברו ימים מועטים ונשרף כל בית המאשין בהפסד גדול והי' לאות]

עוד בזה

לידידי הרב וכו'

מה ששאל ממני בענין הציצית ידע שאני פסלתים מאז מכמה טעמים רק לא יכולתי לפלפל כי לא ראיתי גוף המאשין אך ראוי לפוסלם בכל אופנים מחמת הרבה טעמים אולם בני הרב נ"י הדר סמוך להמאשין הגיד לי בבירור שאינו נטיה כלל בידי אדם ולכן המה פסולים בבירור ומה שאמר ר"י שאני חזרתי בי להתירם להד"מ ואני על משמרתי אעמודה שהמה פסולים

סימן ב

להרב מו"ה זכרי' מענדל זילבר מו"צ דק' קאלאמייא יע"א

הגיעני מכתבו ונידון הציצית הנה טרם התירו הגאון מהר"ל התיעץ עמי אם להתירם ע"י פלפולו והנה מחמת שלא ראיתי אופן עשייתם במאשין לא יכולתי לכוון הדברים ולומר בפה מה שלא ראיתי בעיני ולכן לא פלפלתי עמו ורק כתבתי לו שלדעתי אין להתירם כי המאשין יוכל להתקלקל בנקל ויעשו באופן אשר שלא יהיה בהכשר וגם כי יתרבו התירים במדינות אשכנז ויכשלו רבים ח"ו אולם לא שמע לדברי והתיר בצירוף הגאונים מפרשי ים והנה גם שלא יתכנו דבריהם לא רציתי להרעיש עולם מטעם זה כי אולי ראו בעיניהם את המאשין כי נעשו בהכשר אך בגלילותינו אסרתים ונכרז בביהכ"נ וביהמ"ד שהמה פסולים אך אין אחריות עולם עלי דדבר שלא ידעתי בבירור פסולם והנה זה לא כביר הי' אצלי בני הרב הגדול האבד"ק שינאווע וסיפר לי שראה המאשין בחקירה היטב וראה שהוא לא על אופן שנדפס בהקונטרס מהגאון מהרי"ש ובוודאי פסולים ועדותו נאמנה אלי למאוד כי ידעתי שלא יכזב בעד כל חללי דעלמא אך אעפ"כ לא איש דברים אנכי בזה בדבר המוכחש בחוש ואך מי שיראת ה' בלבו יזהיר ויכריז בעירו שהמה פסולים ומ"ש רומכ"ת לחלק בין עיבוד לטווית צמר יפה כיוון וזכרני כד הוינא טליא סיפר לי מו"ח הגאון ז"ל כי בבואו למדינת מעהרין וראה נוהגין היתר בטווי' ע"י ישראל עע"ג ואסר להם כל הציצית והוכרחו לעשות אחרים בהסכמת הגאון מהר"מ בנעט רב דמדינה ומטעם זה שכ' כ"ת ומחמת כי הייתי צעיר הימים לא פלפלתי עמו בדברי הש"ע אך זאת אדע בטח כי מטעם זה פסלוהו הנך גאונים ז"ל והנה לפלפל עתה בזה אין כעת עמי ספרים ואני מוטרד ברפואתי במרחץ בכפר ארץ לא מיושבת אך כתבתי זאת לכ"ת שראוי לפוסלם

ואודות העופות הנה בתחילת ביאתם לארצנו שמעתי מנגידי עירנו שהשרים דסביבותינו הביאו להם עופות מאי הסמוך לאה"ק אך בני ישראל לא היו אוכלים אותם כיון שלא נמסרה במסירה ואחר זמן הרבה שנתרבו למאוד ושמעתי שאוכלים אותם בקצת ערי ישראל ואני לא התרתי אותם נגד דברי הרמ"א ז"ל [בסי' פ"ב] שאין אוכלים רק במסורת אח"כ באו לפני שני ת"ח גדולים יראי השם כאשר העידו לפני אנשי פולין אנשים כשירים וגם הרב הגדול החסיד הצדיק בוצינא קדישא מק' עיר חדש שמכיר אותם שהאנשים הבאים מאה"ק המעידים להתיר המה גדולי התורה ודיינים קבועים במקומם בח"ל וגם אח"כ באה"ק המה דיינים מומחים ואנשים ההמה העידו לפני שמאותו האי שבאים למדינתינו באים משם ג"כ לאה"ק וראו אותם ואמרו שכאלו ממש באו מאי הזה לאה"ק ואוכלים אותם עפ"י מסורה אפשר עוד מימי התנאים ולכן התרתי אותם אח"כ באו לפני כמה אנשים פשוטים וגם ת"ח וכולם פה אחד שאותן העופות אוכלים באה"ק עפ"י מסורת וא"כ יפה התרתי אותם אך לביתי לא באו על שלחני אך כ"ז לאותן שהעידו עליהם כנ"ל אבל שמעתי שיש מינים משונים ע"ז לא אומר איסור ולא היתר כ"ז ראיתי להודיע לכ"ת והי' שלום

סימן ג

לידידי מחו' הרב הגאון הגדול נ"י ע"ה פ"ה מופ"ה בו"ק חו"פ מו"ה יקותיאל יהודא נ"י ט"ב האבד"ק סיגיט יע"א

נתתי אל לבי לברר מה שיש מחמירים אם ניקב קצת מהבתים ואפי' מספק מחמירין מאוד ושמעתי שכ"כ אחרונים בספריהם ולזה אמרתי אשיחה וירווח לי

הנה בגמ' מנחות דף ל"ה ע"א וז"ל אר"ה תפילין כ"ז שפני טבלא קיימת כשירות ר"ח אמר נפסקו שתים כשירות שלש פסולות א"ר הא דאמרת שתים כשירות לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה פסולות וזה כנגד זה נמי לא אמרן אלא בחדתא אבל בעתיקתא ל"ל בה עכ"ל ופרש"י וז"ל טבלא זה עור של בתים עכ"ל וכן פי' הערוך בערך טבלא וז"ל טבלא פי' היינו כ"ז שלא נקרע עור הבתים העשוין כטבלא מרובעת עכ"ל

והנה לפי"ז אין כאן פסול זולת אם אין מושב הבתים קיים למטה אך הנ"י [בה"ת] פי' וז"ל טבלא עור של בתים ואעפ"י שנקרע העור שבין בית לבית כיון שלמעלה לא נקרע כשירים עכ"ל ולפי דבריו היכי דניקב העליון פסול דבזה תליא מילתא והב"י ז"ל כ' וז"ל בסי' ל"ג וממ"ש כ"ז שעור מושב הבתים נראה שהוא מפרש דפני טבלא היינו התיתורא ומדברי הנ"י נראה דהיינו עור הבתים מלמעלה ול"נ דפט"ק היינו לומר דבעינן שיהי' שלמים מכל שאר צדדים דלא מכשרינן אלא כשנקרע בין בית לבית דוקא עכ"ל ולפענ"ד הנ"מ בין הב"י להנ"י הוא זה דלהנ"י הכל תלוי בהעליון