דברי חיים חלק א קעז

החתימה שהוא ג"כ משה מצטרף למיהוי רוב נגד שם שעולה לקרות בתורה וכותבין משה דמתקרי אברהם ואם נקרא בפי רוב אברהם מצטרף שם הנקרא לעלייתו לס"ת וכותבין אברהם דמתקרי משה ויעוין בג"פ [סי' קכ"ט ס"ק פ"ז] שכתב כן לדינא אך בזה עדיין יש מתחככים לומר דאין לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה כיון שלא נקרא בפה ורק שחותם עצמו כן ולא שייך לשון דמתקרי על החתימה ויעוין בזה בס"ש ובט"ג. ד' שם הנשתקע אין לכתוב כלל ואם כתבו נראה מדברי הב"י דהגט פסול ומתשו' מהר"ם מינץ נראה שמכשירו ולכתחלה העלה הג"פ ז"ל לכתוב שני גיטין א' בשם א' ולא לכתוב כלל שם הנשתקע ובגט השני יכתוב שם הנשתקע לחוד אך יותר טוב לכתוב גט אחד ולכתוב אנא פ' בשם הנקרא עכשיו כגון אם הי' שמו משה ונשתקע והכל קורין לו אהרן כותבין אהרן שם של עכשיו דאתקרי משה משום דלשון אתקרי משמע שהי' נקרא כן או לפעמים נקרא כך אך לא נקרא כן בקביעות כן העלה הג"פ ז"ל [בסי' קכ"ט ס"ק צ"ז] ומ"ש ברמ"א ז"ל [סעי' ט"ז] דאם אינו רגיל בשם יכתוב דמתקרי ע"ש הנשתקע ט"ס הוא בדברי הרמ"א ז"ל דהלא דמתקרי פירושו שעכשיו נקרא כן ואתקרי משמע שלא נקרא עכשיו כן רק באקראי או שהי' נקרא כן מאז ועכשיו לא נקרא בזה השם כ"כ הג"פ [שם ס"ק פ"ג] וכ"כ בשו"ת גינת ורדים וכתב שמצא כן הגירסא ברמ"א ז"ל שעם ספר נ"ש וכן העלו יתר האחרונים ודברי הט"ג ז"ל [בליקוטי שמות סקל"א ובתשו' ב"א סי' פ"א] לא ברורים אצלי בזה וכן עשינו מעשה ואם ירצו להחמיר יוכל לכתוב דהוי מתקרי כמבואר זה בג"פ ז"ל הן הנה ההוצעות הנצרכים (לב"ד) [לנ"ד]

ומעתה בנ"ד הדין מתחלק לכמה אופנים אם נקרא בשם מילתו עד"מ אברהם יצחק משה אהרן ונשתקע שם אברהם יצחק ואין נקרא בפ"כ רק משה אהרן וכן נקרא לס"ת חותם עצמו כן משה אהרן יכתבו משה אהרן דאתקרי אברהם יצחק משה אהרן דבאמת על שם הנשתקע אין כותבין אותו כלל רק מחמת דכן המנהג במדינתכם אפי' נשתקע שמות הראשונים בכתובה כשבא לכתוב כותבין כל השמות כמו ביום מילתו זה ודאי לא מקרי נשתקע דהרי עדיין כשישא אשה אחרת יכתבו בכתובה שמותיו אברהם יצחק משה אהרן גם בגט צריך לכתוב לעיקר השם מה שנקרא בפ"כ וע"ש מילתו דאתקרי הגם שבט"ג להמחבר הגאון מהרא"מ [הנ"ל] העלה דאין לכתוב דאתקרי רק על שקורין אותו ברגילות ועל שם של פרקים כותבין דמתקרי בחיבורי ובתשובה הארכתי דלא כן הוא לדעת רוב הפוסקים ודבר מוכרח מצד עצמו כיון דאנן נהיגין לכתוב באיש שנקרא בפ"כ נחום ולס"ת קורין אותו מנחם או שנקרא לס"ת ברכי' וקורין אותו ברוך בפ"כ כותבין בגיטין, מנחם דמתקרי נחום או ברכי' דמתקרי ברוך ואין כותבין דאתקרי וזה מנהג בכל מדינות אשכנז א"כ אי' איפוא לומר דמתקרי שייך במה שרק לפעמים נקרא כן הלא עינינו רואות שלא כן הוא בלשון מדינתנו וכן נהגו כל גדולי הדור מאז לכתוב ע"ש הרגיל דמתקרי וע"כ בשם שאינו רגיל כותבין דאתקרי וכל קורא שיש בו דעת אם יראה בגט שינוי מהכתוב בגיטין הרגילים שבשארי גיטין כותבין דמתקרי ע"ש הרגיל וכאן כתוב בגט אתקרי בודאי ידעו שהכונה לומר שרק לפעמים נקרא כן והדבר ברור לכתוב אתקרי על שם מילתו ולכאורה עלה על דעתי למיכתב דהוה מתקרי כמ"ש הריק"ש ז"ל מביאו הג"פ ז"ל אולם דהוה מתקרי משמע שעתה לא נקרא כן כלל ובמדינתכם הואיל דהמנהג לכותבו בכתובה ואם ישא אשה אחרת יכתוב בכתובה שם מילתו א"כ עדיין נקרא בשם זה ולא נשתקע לגמרי ולא שייך למיכתב עליו דהוי מתקרי ולכן לדעתי יותר נכון לכתוב שם הנקרא בפ"כ וחותם בו ונקרא בו לתורה עד"מ שנקרא בפ"כ ולחתימה ולתורה משה אהרן יכתוב בגט משה אהרן דאתקרי אברהם יצחק משה אהרן. והנה הט"ג [בליקוטי שמות ס"ב וסט"ו] רוצה לומר דאם לא נשתקע לגמרי שם הראשון כמו נ"ד לכתוב שם הראשון דהיינו אברהם יצחק משה אהרן וע"ש קריאתו בפי עולם מתקרי דהוי רק כקיצור השם וזה לפע"ד דבר שאינו בשלמא קיצור השם ניכר שהוא קיצור מעיקר השם אבל הכא יש חשש פסול בגט דלפי פשטות הרמב"ם ז"ל שכתב וז"ל בהל' גיטין פ"ג מי שהי' לו שני שמות וכן אשה שיש לה ב' שמות כשמגרש כותב שמו ושמה שהם רגילים בו יותר ואומר איש פ' וכ"ש שיש לו גירש אשה פ' וכ"ש שיש לה ואם כתב חניכתו וחניכתה כשר כתב השם שאין יודעין בו ביותר וכתב וכ"ש שיש לו ה"ז פסול עכ"ל ולא מחלק כלל משמע שעיקר השם מה שנקרא בפי הרוב שיודעים ורגילין בו ושם השני הוי טפל ולכן בודאי שאין לנו לעשות ההיפיך מדבריו ז"ל להקדים שם שאין בקיאים בו ביותר ובשלמא בקיצור השם כגון חקין מיצחק אם יכתבו יצחק ידעו הכל שזה המגרש ששמו חקין שהוא קיצור מיצחק משא"כ בשני שמות גמורים כמו הכא אברהם יצחק משה אהרן הגם דאם כתבו שניהם בפירוש להרמ"א ז"ל ולהרבה מהראשונים ז"ל כשר מ"מ יש לנו רב גדול מהראנ"ח דס"ל לפסול אפילו בכתב מתקרי ע"ש העיקר ולכן לפענ"ד נראה דזה דרך היותר נכון לכתוב כה"ג משה אהרן דאתקרי אברהם יצחק משה אהרן ואם יש מי שחוכך בזה יתן עוד גט שני ויכתוב בו רק משה אהרן לחוד ובדיעבד סגי גם בזה דהוי כחניכה שהכל קורין אותו דכשר לכ"ע בדיעבד וכ"ז באופן דנקרא משה אהרן וכן קורין אותו לס"ת וכן חותם עצמו רק דשם מילתו הי' אברהם יצחק משה אהרן יכתוב כנ"ל אך לפמ"ש מעכ"ת דבמדינתכם אין שום סדר בקריאת התורה ואין דבר מבורר בזה אזי הולכין בתר שם שחותם עצמו ואם חותם עד"מ יצחק לבד ונקרא בפ"כ משה אהרן ובשעת מילתו הי' נקרא אברהם יצחק משה אהרן וכ"כ בכתובה רק מהחתימה נשמט כל שמותיו ולא נשאר בחתימה רק שם יצחק ובפ"כ נקרא משה אהרן ונשמטו שמות אברהם יצחק ושם אברהם כמעט נשתכח רק מה שכותבין בכתובה אברהם יצחק משה אהרן אז שם החתימה עיקר וכותבין יצחק דמתקרי משה אהרן ודאתקרי אברהם יצחק משה אהרן ואם ירצה להחמיר יכתוב עוד גט שני ויכתוב שם המילה אברהם יצחק משה אהרן דמתקרי משה אהרן ודמתקרי יצחק הגם שעל שם החתימה אין כותבין דמתקרי מ"מ יש פוסקים מפורסמים שגם ע"ש החתימה כותבין דמתקרי ובגט שני סגי לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה זה נלע"ד נכון לצאת כל הדיעות. ה' קרח תרי"ח פה מרחץ אובין: סימן עו לידידי אחי הרב הגה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם כקש"ת מ' אביגדור נ"י האבד"ק דיקלא יע"א

הנה בא מכתבך אתמול לעת ערב ופניתי תיכף נעיין בדבריך הנה דע לך אחי כי מדין הש"ס אין לנו רק זה הוא עיקר השם שנקרא בו ברוב והשמות הדומין לעיקר השם לפירוש התוס' [בדל"ד ע"ב ד"ה והוא] עיקרים הם לכותבם לפי פירושם את המשנה דאנשי ירושלים הי' כותבים החניכה יעי"ש ותבין בקיצור וגם הרי"ף והרמב"ם ז"ל לא הזכירו חילוקים אלו ורק ר"ת ז"ל [בהג"א שם בפ' השולח] הוא שכתב לחלק דקיצור השם אין לכותבו כגון בילא בילטא וכו' וידוע דברי מהר"י ברונא ז"ל בתשו' מביאו בס"ש שמפרש דברי ר"ת ז"ל דוקא דנקרא ברוב גם בשם בילא יעי"ש אך הס"ש הסיב דרכי מהרי"ב לסברא אחרת שגם הוא מודה דיש לכתוב בילא דמתקרי' בילטא ובכל שם עריסה כיוצא בו אף שכמעט נשתקע מ"מ כותבין שם העריסה ועל שם דהשתא כותבין דמתקרי וכן הכריע מהרי"ט ז"ל וס"ש לכתוב שם העריסה ודמתקרי ע"ש של עכשיו כמו חנה חנילא וכן פסק הב"ש ובט"ג ז"ל ערבובי דברים בכאן והמעיין בספרי ס"ג יראה דהרבה דיעות נוטות לכתוב רק שם של הקטנות אך הכריעו האחרונים לכתוב שם העריסה ומתקרי ע"ש הקטנות אך כ"ז אם הגט במקומה אך אם בכאן מקרי בפי כל המכירים אותה ובפרט במקום הבעל רק בשם גוטשא בודאי פסול אם כתב גיטל לחוד דמה לנו לשם שנתחזקה במקום אחר אם עיקר השם שבכאן לא כתוב בגט בודאי פסול אם כתבו רק גיטל ואפילו אם נשלח הגט מכאן פסול אם לא נקראת בכאן רק גוטשא והכי קראה לה וענתה ועוד כיון שנקראת גוטשא בודאי צריך לכתוב כמו שמצינו גבי אברמשקא שצריך לכ"ע לכתוב גם שידוע שם הלידה אברהם כמבואר בב"ש באות אלף וגם בשם מירל ומירוש הגם שהט"ג ז"ל כתב שם דהוי כשם אחד לא כן אנכי עמדי רק דהברת שי"ן במקום למ"ד הוי כשם אחר ובפרט גוטשא דהטי"ת הוא טי"ת שבורה והיא ממש אות אחר בודאי פסול אפילו בדיעבד ואין לנו הפעוטים לנטות מדעת חכמי' וזקנים שלפנינו ומה שרצית לחלוק בין אם החילוק הוא באות אחת או בשתים כמו זה חילוק איתא בהדיא בב"ש אבל בעל דמש"א ז"ל כתב דאין זה רק דקדוק עניות ולכן ידידי אחי אל תהא איסור א"א קל בעיניך ואם ראית בס"ש וסדרי גיטין מהראשונים כמה חשו ודקדקו הרבה ומי לנו חריף ועמקן ממהרי"ט ז"ל אשר בענינים כאלו החמיר מאד ובפרט שביטל דעתו נגד מי שלפניו כמבואר כ"פ בקונטרסו ולכן נלע"ד דאשה זו אינה מתגרשת בדיעבד רק שיכתבו גוטשא דאתקריא גיטל וכדרך שכתב הג"פ [סי' קכ"ט סקל"א וצ"ז] ותורת גיטין [סק"כ] דלא כט"ג [בליקוטי שמות סקל"א] או שיכתוב גיטל דמתקריא גוטשא ודרך הראשון יותר נכון בעיני משום שכאן לא נתחזקה רק בשם גוטשא ומאי לנו