דברי חיים חלק א קס

הבאין ממדה"י ובנתאחר לא שייך זה לא ידעתי דלפי פשט דברי הנ"י כל גיטין שלנו אינם רק מדרבנן דהא אין כתוב בהם השבע חקירות וכמבואר בב"מ וא"כ הדרא קו' לדוכתא. אך באמת דעתי בכוונת הנ"י כמש"כ לעיל

שוב כתבת לתרץ פי' המשניות להרמב"ם ז"ל וכתבת טעם דלא חיישינן בכל גט שמא לא נמסר ביום כתיבתו דסתם גיטין נמסרין ביום כתיבתן וא"כ זה שנחתם בלילה יצא [מסתם גיטין] ולא ידעתי למה לא נימא דלא יקדים איניש פורענותא לנפשי' כדברי הש"ס ולפי"ז גם אם מתרמי דנחתם בלילה בשביל זה לא גרע אדם זה מלהניח הגט אצלו וא"ל דהא חזינן דהאי גברא לא מקפיד אפורענותא דנפשי' דאטו בכיפי' תליא לי' התנא וכי לא משכחת דנאנס מלחתמו וכדומה. גם יתר הדברים שכתבת בפי' זה איני מבין כלל וד"ל

עוד כתבת לתרץ קו' האחרונים דמקשים בב"מ [דף י"ט ע"א] דאמרי לקוחות אייתי ראי' וקשה דהגט פסול וכתבת לתרץ דבעל נאמן משום דיצא מחזקת איסור דאורייתא דהטעם דבעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן מטעם דאיכא חזקת א"א באמת המעיין בסוגיא בב"ב [דף קל"ד ע"ב] יראה דטעמים אחרים שם והרבה האריכו האחרונים יעו"ש בב"ש: אד באמת הטעם פשוט לפע"ד מה דהגט כשר בב"מ כיון דהא דנפל הוא רק ספק אם איתרע וכמבואר בראשונים ובאחרונים וא"כ משום מוקדם דהוי דרבנן הוי סד"ר ולקולא [אבל] לענין לקוחות שפיר חיישינן

עוד העלית ליישב קושיות התו' [בגיטין דף י"ז ע"ב ד"ה עד שעת נתינה] על רש"י דס"ל דבכל גיטין אמרינן אייתי ראי' והקשו התו' עליו מב"מ דדוקא בנפל אמרינן אייתי ראי' וכתבת לתרץ עפ"י מה שהקשה דלמה באמת ס"ל לרש"י דבעי לאייתי ראי' וכתבת הטעם דלא אזלינן בממון בתר רוב הרבה יש להאריך בפרט הזה בסוגיא דמי שנתערב לו ב' גיטין בביצה ובב"מ בתקפו כהן ואין הפנאי כעת ובסוגיא בביצה הארכתי הרבה בזה

שוב כתבת ליישב קו' התו' על רש"י גבי שעת הדחק שניסת וא"כ מה פריך הגמ' האמר ר"ל הא חששא דגט ישן כשר בניסת וכתבת לתרץ עפ"י פלפול דברי [הנב"י] והנה לא הבנתי דבריך הלא כ"ע ס"ל דמד"ת בעי דו"ח בין בד"מ ובין בגיטין וקידושין ורק דעקרוהו דנהי דעדות שאי"ל לא בעי לפי דברי הנב"י אבל וודאי דבעי דו"ח וא"כ מד"ת שטר הבא לפנינו בלא דו"ח אין מוציאין ממון מחזקה ולמה הכשירו עתה עדות בלא דו"ח מטעם דעקרוהו כמבואר להדיא בש"ס סנהדרין [פ' אד"מ] א"כ הרי בהדיא לפי דברי הגמ' כל השטרות שכשרין [עתה] אינו רק מדרבנן וא"כ במוקדם הוי לפסלו לגמרי [לדבריך] כמו בגיטין גם באמת גוף קו' הב"מ ז"ל אינו מובן אצלי [דחז"ל] פסלו השטר וא"כ בגיטין דעיקרו לאו לגוביינא כמבואר [בב"מ] א"כ פסלוהו לגמרי אבל שטר עיקרו לגבות ממשעבדי מש"ה כשר לגבות מב"ח

גם מה שכתבת עוד להכריח... גבי עשאי"ל דלא אמרינן דכל העדות בטילה נעלם ממנו סוגיא שלימה בסנהדרין בפרק (אד"מ דלשיטת רש"י.... בע"מ) [היו בודקין דלשי' התו' שם בד"ה דה"ל עשאי"ל] דהוי כנמצא אחד מהם קרוב או פסול וא"כ נסתר דבריך מכל וכל. והנה בסוף דבריך כתבת א"כ בנ"ד משום שמא יחפה כדאמ' ר"ש ומשום פירות הרי כשר מה"ת לן לפסלו כקו' הב"מ כבר הודעתיך דלשיטת הנימוק"י כל גיטין המה רק מדרבנן. גם לא ידעתי מה שכתבת לחלק בין אם הוא כשר מה"ת או לא וכי אין כח ביד חז"ל לעקור דבר מה"ת בממון או באיסור בשוא"ת אם רצו בוודאי יכלו לתקן וא"כ הדרא קו' לדוכתא דלמה בגט רצו לפסלו לגמרי ובשטר לא רצו אולם מש"כ לתרץ א"ש גם מה שכתבת די"ל דזכות הוא לו נעלם ממנו דברי הגמ' [יבמות דף קי"ח ע"ב] ופסקו כל האחרונים דאפילו בקטטה וכה"ג דאיכא לספוקי אם זכות הוא לה וזכין בשבילה וא"כ מספיקא לא יוכלו להוציא מלקוחות: סימן נו

שאלה בגט שכתבו שם הבעל מושל ושם בגליל ההוא מצוי שם מישל וכן נקרא גם הבעל בפי כל מישל וכן כותבים כולם בכתבי שטרותיהם משטרי הדיוטות ואגרות רשות שם מישל ביו"ד ורק המסדר הגט כתב שם זה בוא"ו ודעתו שנקרא בנקודת שור"ק והוא"ו בניקוד שור"ק היא כעין מישל בחירי"ק וגם כי אין ניכר היטב במבטא אם מדגישין היו"ד בחיר"ק וכבר ניתן גט זה והאשה אינה מתרצה לגט שני רק ע"י שליח והבעל מקפיד על הוצאות השליח וגם מלבד זה נתחייב בעל האשה ע"י בוררים ליתן לה עוד חמשים ריינש כסף מלבד מה שפסקו הבוררים הראשונים שהי' עפ"י קגא"ס להוסיף לה סך רב על כתובתה כדי לגרשה ועפ"י עקשות האשה שסירבה מלקיים פסק הבוררים הראשונים הוכרח הבעל לקבל ע"ע בוררים חדשים והמה הבוררים חדשים הוסיפו לה עוד חמשים ר"כ אך לא הי' ע"ז קגא"ס ונסתפק השואל אם מחויב הבעל לתת לה החמשים ר"כ הנוספים מהבוררים האחרונים וגם אם הגט כשר ואם עכ"פ הבעל מותר לישא אשה אחרת בלא גט שני

תשובה הנה מקודם נקדים דאם הי' ידוע לנו שהברת שם מושל בשור"ק גם שהי' המנהג בין ההמון בכתביהם לכתוב מישל בחיר"ק וגם הבעל חתם עלמו מישל בחירי"ק מ"מ לכתחלה אין כותבין רק מושל כמו שנקרא בהברה ואין לחוש כלל להברת המון הטועים ולא לחתימת הבעל כמבואר בתשו' מהראנ"ח גבי איירינו וכן פסק מהרי"ט בהדיא דאין חוששין בגט לכתיבת השטרות וחתימת ההמון דבגט צריך לכתוב השם כפי מליצת הלשון שממנו חוצב או פכ"פ לפי מליצת מקום שנכתב הגט אבל לא לפי טעות המונים שאינם יודעים בהנחת האותיות וכן הובא דבריהם בס"ש ונראה שהסכים עמהם יעו"ש בשם פורלא וא"כ בודאי הי' ראוי לכתוב בכה"ג מושל בוא"ו. אולם אם הי' ידוע שמדגישין בחירי"ק אם היו כותבים בוא"ו הי' פסול דוא"ו אינו משמש כלל במקום חירי"ק. והנה בנ"ד דאינו מורגש היטב ולא נבחן הדבר אם בחירי"ק או בשור"ק בכה"ג אנו למדים מכתיבות שטרי הדיוטות וכתיבתם וכמ"ש הרח"ש ז"ל בתשו' וא"כ לפ"ז בודאי צריך לכתוב לכתחלה מישל בחיר"ק ואם שינה וכתב בוא"ו נלע"ד דפסול דהוי שינוי השם ממש וכמ"ש מהרא"ם ז"ל בתשו' ומובא דבריו בג"פ סי' (קנ"ה) א"ה אולי צ"ל בסי' קכ"ח ס"ק ג'] ואפי' החולקים שם בנ"ד מודים כאן דהוי שינוי ממש ובפרט דאיכא למיחש שהקורא יקרא מושל בחול"ם דכן הוא נקודת וא"ו כמו חול"ם וע"כ יקרא מושל בחול"ם דיאמר הקורא א"א דהוא מושל בחירי"ק ה"ל לכתוב יו"ד א"ו איש אחר גירש ששמו מושל בחול"ם וכמ"ש סברא זו מהרש"ל שכותבין כ"ף במקום חי"ת ואין חוששין שנקרא דגש שיאמרו דא"כ ה"ל לכתוב קו"ף בשמות הלעז ובפרט ששם זה מושל בחול"ם נמצא לרוב ובגלילותינו הרבה מזה השם מושל בחול"ם ואדרבה מישל בחירי"ק כמעט לא שמעתי ומסתמא גם קרוב לגבולכם נמצאים מושל בחול"ם ולכן בודאי יקראו מושל בחול"ם ויעוין בע"נ באות יו"ד גבי ירוחם שכ' וז"ל והי' נלע"ד דאם נקרא ירוחם הרי"ש בשור"ק דיכתוב ירוחם מלא וי"ו ואם יכתוב בכה"ג ירחם חסר וא"ו הגט פסול דהרואה גט זה דהוא חסר וא"ו יקרא ירחם הרי"ש בחול"ם ואפשר דיש לצדד להכשיר דאע"ג דהוא חסר וא"ו יקרא בנקודת קבוץ דהברתו כנקודת שור"ק כמו שם יהושע דהשי"ן היא בקבוץ ושם זבולן דהלמ"ד הוא בקבוץ ה"נ יקרא ירחם חסר הרי"ש בקבוץ וכן מצאתי בהושע סי' י"ד אשר בך ירחם יתום ובמשלי סי' כ"ח ומודה ועוזב ירחם וכתיב בשניהם חסרי וא"ו והרי"ש הוא בקבוץ עכ"ל. ואפי' לפי מה שמסיק דאפשר להכשיר הוא רק מטעם שמצינו ירחם בלא וא"ו בקרא ונקרא בקיבוץ בך ירחם יתום וכוונתו שם דבשור"ק כותבין וא"ו ובניקוד קבוץ אין כותבין וא"ו ובלא וא"ו נקרא בקבוץ וניקוד קבוץ הברתו שוה כעין שור"ק ומש"ה מסיק דאפשר להכשיר ירחם בלא וא"ו אבל בנ"ד ודאי פסול וכ"כ כיוצא בזה מהרי"ט ז"ל מובא בס"ש גבי שלם בלא וא"ו ויעוין בעזרת נשים שם ומסיק לבסוף וכתב וז"ל באופן דאני נבוך הרבה איך יצאנו י"ח בכתיבת שמות הללו שלום. בחול"ם ושלום בשור"ק דכיון דמיקרי הכי ומיקרי הכי הו"ל כמאן דליתי' וכאלו לא נכתב שם המגרש ויש ליישב דכיון דכותב שלום בן אברהם מכח שנכתב בן אברהם אנו מכירין ויודעין מי הוא המגרש אם שלום בחול"ם או שלום בשור"ק והרואה הגט יקרא שם המגרש לפי הסימני' שמזכיר שם אביו ושם אשתו וממילא יתברר לו ליקרא הגט כהלכתו כנ"ל עכ"ל. והנה כבר כתבתי בחי' דהגם דאין סומכין על שם האב בלבד דאם כתב בגט רק בן פלוני פסול כמבואר בכל הפוסקי' ויעוין בג"פ ובפרט בשינה שמו דאין סומכין מה שכתוב שם אביו אך באמת החילוק פשוט דבניקוד המשמש לשניהם כמו וא"ו דמשמש לניקוד חול"ם ולניקוד שור"ק או יו"ד דמשמש במקום ציר"י ובמקום חיר"ק שפיר כשר אם כתב שלום בוא"ו הן אם המגרש נקרא בשור"ק או בחול"ם ואין לומר שיטעו ולא ידעו מה שמו באמת אם שלום בחול"ם או בשיר"ק כמו חנמאל בן שלום בשיר"ק דזה אין חשש כלל דכיון דכתבו שמו כפי הראוי לכותבו הוי כמו שיש שני יוסף ב"ש בעיר אחת ומה יעשו אם יש בעיר שני ב"א שנקראים שלום בחול"ם ובכיוצא בזה הוי שלום בשור"ק עם שלום בחול"ם כמו שם אחד וסומכין על שם האב או סימן אבל אם שינו ממה שראוי לכתוב שמו בודאי לא מהני שם האב לחוד כיון שחסר שמו בנם ובודאי כה"ג הגט פסול וזה ברור וראיתי בס' טיב גיטין בשמות