עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי דוד טורי זהב חלק ב

דברי דוד טורי זהב חלק ב רצד

Divre David Turei Zahav part 2 294 · דברי דוד טורי זהב חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

מזרח. דלגבי מערב א"א להרחיב גבולו ששם הירדן

(כא) כי שם חלקת מחוקק, כי ידע אשר שם בנחלתו תירץ בזה הא נטילת חלקו בארץ סיחון ועוג היה קודם מיתת משה, ע"כ אמר כי ידע דהיינו ברוח הקודש מה שיהיה אח"כ. ויש מקשין הא קבורת משה בהר נבו ונבו הוא בחלק ראובן שנאמר ובני ראובן בנו את וגו' ואת נבו, ולק"מ דכאן לא קאי על מקום הקבורה של משה אלא קאי על שזכר לפני זה ארץ סיחון ועוג וכדי של"ת למה בחר לו שם ולא בא"י לזה אמר כי קבורת משה היה שם לא איכפת ליה בא"י

(כו) אין כאל ישרון, דע לך ישרון שאין כאל. דל"ת דכאל ישורון שייך להדדי דהיינו שאין כאל ישורון ואין דומין זה לזה, דע"ז קשה מהיכא תיתי לדמות ישורון לאל, אלא דאלו תיבות מסורסות הם כאילו כתיב ישורון אין כאל דהיינו אתה ישורון אני מודיעך שאין כאל בכל אלהי העמים. והוסיף רש"י לומר ולא כצורך צורם דאין לזה רמז בפסוק אלא דמתרץ שלא תקשה, מה שפירשתי אין כאל בכל אלהי העמים הא גם זה הוא פשוט לזה מביא ראיה מפסוק דלעיל גבי שירה כי לא כצורנו אלמא שהפסוק משמיענו דבר זה ה"נ נפרש כן אין כאל ואין להקשות באמת על זה ל"ל להשמיענו זאת בשלמא לעיל צריך לזה שאומר דרך תוכחה על האויבים שהיה להם לחשוב דבר זה כפירש"י שם אבל כאן שמודיע לישראל דבר זה מה חידוש מודיע להם. יש לתרץ דקמ"ל מענין מדותיו של הקב"ה דאל הוא רחמים גמורים ואמר דע לך שאין ראויין לשום מנהיג במדות רחמנות כרחמנותו של הקב"ה שהוא אל החסד. ואח"כ מפרש מהו גודל המעלה ברחמנות אמר ע"ז דהוא בדרך שכתב רש"י בפסוק ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב דבשר ודם א"א לעשות שתי מלאכות בידו אחת פירוש רחמים ודין אבל הקב"ה ימין שלו נאדר בכח, דהיינו רחמנות להציל לישראל ובאותה ימין עצמה תרעץ אויב, ה"נ אמר כאן רוכב שמים בעזרך והוא עצמו רוכב בגאותו שחקים להראות גאותו ומפרש דבר זה מהו גאותו שמראה בשחקים, על זה אמר מעונה אלהי קדם כדמפרש רש"י שהשחקים הם לו לדירה ומתחת השחקים הם זרועות עולם הם הגבורים הרשעים ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד זו היא הגבורה של גאותו והוא עצמו בשעה ההיא רוכב שמים בעזרך, וזהו שסיים רש"י הוא שהכח והגבורה שלו בעזרך. הרי רש"י מראה באצבע שזהו כוונתו כמו שפירשתי (והוא נכון מאוד בס"ד)

(כז) מעונה אלהי קדם, למעונה הם השחקים כו' לא נקט השמים שנזכר בפסוק תחילה אלא השחקים, הוא הדבר אשר דברתי שפסוק זה הוא פירוש על מה שאמר ובגאותו שחקים לפרש ומה היא הגאוה כמו שזכרתי, ואמר כאן למעונה הם השחקים דל"ת דבר שזכרנו שבידו הרחמנות והדין בפעם אחת לא היה רק פעם אחת במצרים כמו שזכרנו אבל לא הנהגה לדורות ע"כ אמר למעונה דהיינו דירת קבע היא זו שאמרתי שהוא רוכב שחקים בגאותו ומקדם בירר לו הש"י דירה זו בשחקים: