דברי דוד טורי זהב חלק ב רנב

את הנגעים ואמרינן בגמרא הכל לאתויי, כהן שאינו בקי, והא אמרינן (בשבועות) כל כהן שאינו בקי אסור לראות הנגעים ומשני הא דמסבר ליה וסבר. ופירש"י איתא בספרי כהן שאינו בקי הולך עמו ישראל ת"ח וא"ל אמור טהור אמור טמא שטהרת המצורע ע"פ כהן. ובתוס' שם בסוף הדבור ז"ל דמסבר ליה וסבר, תימא למה מקרי כהן שאינו בקי אם מסבר ליה וסבר מה לי גמר היום או גמר מאתמול, ומתרץ שם ע"ש. א"כ מתורץ דמשה סירב בשליחות דסבר כל כהן שאינו בקי בהלכות מראות נגעים אסור לראות נגעים וזה היה טהרת מצורע, ומשה עדיין לא למדו הקב"ה דיני מראות נגעים לכן אמר לא איש דברים אנכי, ר"ל דבר זה צריך לימוד לידע איזה מראה טהור ואנכי לא איש דברים שאיני יודע לדבר בדינים אלו. לזאת אמר מי שם פה לאדם, מי למדך לדבר כשהיית נדון לפני פרעה אף אני ג"כ אלמדך הדינים כמ"ש אנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר, כמו שהדין בכהן שאינו בקי שהולך עמו ת"ח ואומר לו אמור טהור אף אני אלמדך מה שתדבר, לזאת אמר לא איש דברים אנכי גם מתמול, ר"ל שעתה בשעת מעשה אתה מלמדני הלא אנכי לא למדתי מתמול שלשום. ומשה סבר שצ"ל גמר מאתמול דאי לא גמר מאתמול ה"ל כהן שאינו בקי ואסור לראות נגעים כנ"ל בתוס' ודוק

בספרי ויקהל משה הארכתי לתרץ הגמרא דזבחים (דף ק"ב) מי ראה נגע מרים משה זר הוי אהרן קרוב ואין קרוב רואה הנגעים, למה לא אמר בקיצור משה ואהרן קרובים היו כו'. ולפענ"ד מיושב דאיתא במשנה בפ"ב דנגעים וז"ל, כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו רמ"א אף לא נגעי קרוביו, וקשה במאי קמפלגי. ונלע"ד דקמיפלגי בזה אי אמרינן היקש למחצה או לא, דאיתא בגמרא כי יהיה להם כל ריב וכל נגע מקיש ריבים לנגעים ונגעים לריבים מה נגעים ביום דכתיב ביום הראות הכהן אף ריבים ביום ומה ריבים שלא בקרובים אף כו' אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה ת"ל והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים אפי' אחד סגי ובספרי הנ"ל כתבתי דאם נאמר דהפירוש או אחד מבניו הכהנים היינו אחד המיוחד, ר"ל שמוכרח להיות בקי בדיני מראות הנגעים וגם בשאר דינים דאם אינו בקי בשאר דינים מקרי כהן שוטה כמ"ש התוס' בערכין כנ"ל, א"כ י"ל דקרוב רואה הנגעים דהיקש ריבים לנגעים היינו לענין זה דוקא דמה ריבים בשלשה אף נגעים, והא דאמר או אל אחד היינו המיוחד כנ"ל, וא"כ קרוב רואה הנגעים למ"ד דיש היקש למחצה, וא"כ י"ל דבהא פליגי, ת"ק דר"מ ס"ל אחר המיוחד ויש היקש למחצה לכן ס"ל דקרוב רואה נגעים חוץ מנגעי עצמו וההיקש לריבים היינו דצריך דוקא שלשה כנ"ל, ור"מ ס"ל דאין היקש למחצה לכן ס"ל חוץ מנגעי קרוב. וא"כ מתורץ משה זר הוי, עכשיו אני אומר אהרן קרוב ואין קרוב רואה, דבשלמא אם משה לא היה זר היה אפשר לומר דקרוב רואה הנגעים דנודע דניטלה הכהונה ממשה על שסירב בשליחות, רק דיש למשה תירוץ דס"ל או אל אחד מבניו היינו המיוחד והוא לא היה בקי בדיני מראות הנגעים. ומוכרח לומר דפירוש אחד כפשוטו ולא שלשה, וא"כ מוכרח לומר ההיקש נגעים לריבים מה ריבים שלא בקרובים נגעים, א"כ מתורץ משה זר היה קשה למה בשביל שסירב הא יש לו תירוץ כנ"ל אחד המיוחד דצריך להיות בקי, אע"כ דאחד כפשוטו אחד ולא שלשה, א"כ השתא א"ש אהרן קרוב ואין קרוב רואה, בשלמא בל"ז אם היה משה כהן דלא נטלה ממנו הכהונה וא"כ מוכרח לומר דיפה עשה שסירב דפירוש אחד המיוחד, וא"כ י"ל כת"ק דר"מ דקרוב רואה הנגעים וההיקש היינו מה ריבים בשלשה ומאי אמרת הא כתיב או אל אחד מבניו הא אמרת הפירוש אחד ולא שלשה רק אחד המיוחד וההיקש אתי דנגעים בשלשה כמו ריבים וקרוב רואה הנגעים דיש היקש למחצה, אבל עכשיו דנענש משה בשביל שסירב שניטלה ממנו הכהונה והוא זר, א"כ מוכרח לומר הפירוש אחד כפשוטו ולא שלשה וא"כ ע"כ מוכרח לומר דהיקש אתי מה ריבים שלא בקרובים עכשיו א"ש אין קרוב רואה את הנגעים ודו"ק. ועוד הרבה דברים חריפים ומתוקים יתורצו בדרך זה והמה בכתובים על ספר הישר ויקהל משה הנ"ל. ה' יזכני להביאו לבית הדפוס במהרה ויראני נפלאות מתורתו לאורך ימים אמן: