דברי דוד טורי זהב חלק א פד

חזרה השכינה למטה שישמש, לזה אמר כך היה עושה ובאותו אוהל ששם השכינה אז בא ולן ושימש מטעם הנ"ל שראה שם השכינה באתרה דהיינו למטה בארץ ואז מותר לשמש וכנ"ל. ובזה יובן ג"כ מ"ש פירוש רש"י יצועי עלה השכינה שהיה דרכה להיות עולה על יצועי, דקשה לרש"י קושיא הנ"ל למה חלל הא יפה עשה שמנעו מתשמיש המטה כנ"ל, דליתא שכינתא באתרה, לזה מתרץ יצועי עלה, שהיה דרכו של השכינה להיות שם ואז הותר כנ"ל

ובזה נבא אל ביאור הפסוק בפ' וירא ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא, הקושיא מפורסמת וכי אשת נביא בעי אהדורי כו', וכבר נודע מ"ש בזה בן דודתי הגאון הגדול המפורסם מהור"ר העשיל זלה"ה ע"ד דשרה אמנו היתה אילונית, ולפ"ד יובן דאיתא בגמרא דקידושין אתמר קידושין שאינן מסורים לביאה לא הוי קידושין, וא"כ לפי מאי דאמרינן דכל זמן דליתא שכינתא באתרה אסור בתשמיש המטה, א"כ הו"ל אברהם בשרה קידושין שאינם מסורים לביאה שהרי אסור לו לשמש דלא הוי אז השכינה באתרה למטה בארץ, וא"כ לא הות שרה אשת איש כלל. אמנם אם נאמר דירדה השכינה לפעמים למטה בארץ, וראיה והוכחה לזה דירדה השכינה למטה שהרי אבותינו נביאים היו, ואיך דברה השכינה עמהם משמי מרומים כנ"ל, וא"כ כשירדה למטה אז זמן היה למטה שמותר לשמש, והו"ל קידושין מסורין לביאה והו"ל אשת איש, א"כ מתורץ ועתה השב אשת האיש, קשה הא לא הוי אשת איש דהוי קידושין שאין מסורין לביאה דלא היתה השכינה למטה באתרה, מאי אמרת, לזה אמר כי נביא הוא, וא"כ מוכרח לומר דירדה לפעמים למטה, ואם כן מסורין לביאה והות אשת איש, ועיין מה שכתבתי לעיל בפרשת וירא ע"פ הנ"ל

ובזה יובנו הפסוקים בפרשת ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וגו' ובני ישראל פרו וישרצו וגו', דאיתא בזוהר ואלה שמות בני ישראל ישראל סבא דהיינו השכינה עם המרכבה ירדו למצרים, וא"כ כשהיתה השכינה באתרה למטה עכשיו ובני ישראל פרו וישרצו דאם לא היתה השכינה באתרה היו אסורים בתשמיש כו'

ובזה יובן הגמרא וברש"י פרשת במדבר, הראובני השמעוני שהיו אומרים אם בגופן שלטו בנשותיהן לא כל שכן, לזה הטיל ה' בראש ויו"ד בסוף לומר שם י"ה מעיד עליהם, הה"ד שבטי יה עדות לישראל בספרי ויקהל משה כתבתי בשם אחי החסיד ר' עוזר זלה"ה פירוש להגמרא הנ"ל דאיתא בגמרא כתובות (דף כ"ו) האשה שנחבשה בידי כותים על ידי ממון מותרת לבעלה על ידי נפשות אסורה לבעלה דקיישינן שמא נתרצית שלא תהרג, ובתוס' שם תימא ליהוו הצנועות מותרות דמסרן נפשייהו בשביל זנות ומתרצינן דאנן לא ידעינן אם הוי צנועה או לא כו' ע"ש. והנה הקדוש ברוך הוא יודע מחשבות לב ויודע איזה היא צנועה או לא, א"כ מתורץ אם בגופן שלטו דהיינו מחמת נפשות, א"כ בנשותיהן לא כל שכן, לזה אמר שם י"ה מעיד עליהם דהיו צנועות ואף מחמת נפשות לא מסרי נפשייהו לזנות ודו"ק. ולפ"ד יובן ג"כ דאמרו דע"כ ששלטו בנשותיהן דהרי הם אסורים בתשמיש, לז"א שם י"ה מעיד עליהם בזה שמשרה שכינתו עליהן, א"כ מותרים בתשמיש כנ"ל

עוד הרבה דברים טובים יש לי בכל ספר, אך קצרה היריעה מהכיל רק דברים הנ"ל. ה' יזכני להביא אותם לבית הדפוס עם חבורי הגדול על התורה, ויקהל משה: סליק חדושי בעל ויקהל משה