דבש תמר - א (תורה) ו

תורה חלק א בראשית סדר הדורות מספר זה אדם בן 130 שנים הוליד את שת ונפטר קודם המבול 726 שנים וראה את למך דורו ט' בן 56 שת 105 נפטר קודם המבול 614 וראה את למך 168 אנוש 90 נפטר קודם המבול 516 וראה את נח בן 84 קינן 70 נפטר קודם המבול 421 וראה את נח בן 179 מהללאל 65 נפטר קודם המבול 366 וראה את נח בן 234 ירד 162 נפטר קודם המבול 234 וראה את נח בן 366 חנוך 65 נפטר קודם המבול 669 וראה את למך 113 מתושלח 187 נפטר בשנת המבול ונח אז 600 למך 182 נפטר קודם המבול 5 שנים וראה את נח 595 נח 600 בשנת המבול וחי אחר המבול 350 שנים וראה את אברהם 58 שנת 1656 לבריאת עולם ועשרה דורות והמבול היה שם חי 600 שנים 502 אחר המבול וראה את יעקב בן 50 שנים ארפכשד 2 שנים אחר המבול הולידו שם 35 שנים היה ארפכשד בהולידו את שלח וחי 438 וראה יצחק 48 30 היה שלח בהולידו את עבר וחי 433 וראה יעקב 18 34 היה עבר ויולד את פלג וחי 464 וראה את יעקב 79 30 היה פלג ויולד את רעו וחי 239 וראה אברהם בן 48 32 היה רעו ויולד את שרוג חי 239 וראה אברהם בן 78 30 שרוג ויולד את נחור וחי 230 29 נחור ויולד את תרח 148 70 חד תרח ויולד את אברם 205 שנת 1948 נולד אברהם 292 שנים אחר המבול וחי 175 100 אברהם ויולד יצחק וראה את יצחק 75 שנים ואת יעקב 15 שנים 60 יצחק ויולד את יעקב

בראשית א' א' בפירוש רש"י ז"ל אמר רבי יצחק לא היה כו' ומה טעם פתח בבראשית משום כו' שאם יאמרו כו' לסטים אתם כו' הם אומרים להם כו' הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע"כ ואם נפרש דבריו כפשוטו הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם הכל אחד היינו הנתינה הראשונה נתנה לכנען ולאשר כל הארץ כח מעשיו של הקב"ה ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ולא לסטים אנחנו עדיין לבי נוקף כי הנה אשר בעו"ה גלינו מארצנו וזרים ישבו תחתנו גם הם יאמרו כי ברצונו נטלה מאתנו ונתנה להם ואין לנו ח"ו עתה חלק ונחלה בארץ ואנחנו בכל עת ובכל שעה מודים ומשבחים להשי"ת על שהנחיל לאבותינו ארץ חמדה טובה וחותמין בא"ה על הארץ ועל המזון ע"כ לא כן אנכי עמדי רק האמת הוא שהשי"ת נתן לאבותינו את הארץ ולבניהם ובני בניהם והארץ שלנו ואם כי זרים יושבים עליה קרקע אינה נגזלת וב"ב ישיב לנו ולקמן י"ב ו' פי' רש"י על והכנעני אז בארץ היה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם וכו' לפיכך ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם ע"כ לא נוכל לפרש כנ"ל שהנתינה הראשונה היה לכנען אדרבה הנתינה הראשונה אחר המבול היתה לשם ולזרעו ואם כן מאמר ר' יצחק הכי פירושו הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו הוא הנתינה ראשונה לשם ולזרעו ברצונו נותנה להם הוא דכתיב והכנעני אז בארץ היה הולך וכובש את א"י ארצנו מזרעו של שם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו בחזרה עד עולם:

שם י"א תדשא הארץ דשא הוא שאינו נזרע ואינו מזריע זרע, עשב מזריע זרע ונזרע ופעמים קורא גם אל דשא עשב כשהוא סמוך אצל ירק כמו לקמן ב' כ"ט ירק עשב (הסכמה מעקידה):

שם עץ פרי עשה פרי למינו אחר זרעו בו על הארץ. פי' גבוה מהארץ כדשא ועשב שהם נמוכים וסמוכים לארץ:

שם כ"ה ויעש א' את חית הארץ, חית הארץ זה כולל נפש חיה גם חיתו ארץ ע"כ מקדימו לבהמה במעשה כמו שקודם במאמר בקרא דלעיל שם כ"ו ויאמר א' נעשה אדם וגו' וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה וגו', בדברו השי"ת עם הפמליא שלו על תוכן האדם אמר להם אשר רצונו שישלוט האדם בכל אלה בדגים ועופות ובהמות בין ילך בדרכי התורה בין ח"ו לא כן ישלוט באותן המינים הנחוץ לו לעבוד ולמשא ואכילה ולא חשב בזה חיות כי עליהם לא ישלוט כי אם בעשותו רצון קונו תמיד כמו שמצינו ביחידי סגולתנו שזכו לזה ע"כ בפסוק כ"ח כאשר בירך השי"ת שאדם ברכו שישלוט גם בחיות היינו שיזכה וישלוט גם בהחיות ובזה נבין דברי רש"י ז"ל בפסוק כ"ו הזה ד"ה וירדו בדגת הים הזה כו' זכה רודה בחיות ובבהמות לא זכה נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו עכ"ל. הנה עינינו רואות בעליל שכוון רש"י לדברינו הנ"ל בעז"ה כי אף אם ח"ו לא יזכה האדם אז רק החיה תשלוט בו אבל על הבהמה ישאר אדם תמיד מושל לעשות בה כרצונו. ובזה מיושב אשר כן עינינו רואות אשר כל מין אנושי כצדיק כרשע עושים כל צרכיהם בדגים ועופות ובהמות כי כן היה רצון השי"ת בדברו עם בית דינו על דבר בריאת האדם. שם כ"ט הנה נתתי לכם עשב מזריע זרע ואת כל עץ זורע זרע אלו יהיה לכם בני אדם לאכלה, ולכל חית הארץ וגו' את כל ירק עשב אשר אינו מזריע זרע יהיה להם לאכלה רש"י (סנהדרין נז) ד"ה כירק עשב, כל הגדל מאליו שאין טורח לחרוש ולזרוע

(ב ג) ויברך וגו' בעה"ט ג' דסמיכי כו' סה"ד מכאן ואילך הברכות יהיו מסורים בידך כצ"ל: שם ח' רש"י ד"ה מקדם כו' חזר וכתב ויצר כצ"ל: שם י"ז ומעץ הדעת וגו' ביום אכלך ממנו באותו יום מות ישלוט בך המיתה ומיום ליום תלך למות וסוף כל סוף תמות

(ג א) והנחש היה ערום וידע תחבולות איך להחטיא את האדם ואמר בלבו טוב להתחיל בחוה כי נשים דעתן קלות ומה עשה שיבא לזה לכנוס עמה בדברים שמר העת אשר תאכל חוה איזה פרי מפרי הגן וראה שהיא אוכלת קרב אצלה ויאמר אל האשה כאלו נבהל ותמה מאד עליה מה אתה עושה אף כי אמר א' לא תאכלו מכל עץ הגן בכל זאת את אוכלת ותאמר האשה ח"ו לא נאסרו כולם מפרי עץ הגן נאכל שם ד' ויאמר הנחש אל האשה הלא אתה לא שמעת הצווי מה' כדכתיב לעיל ויצו ה' א' על האדם אלא אישך אדם אמר לך בטח טעה בדברי השי"ת אנכי אראך בטוב טעם אשר תבין לא מות תמותון כי יודע א' כי ביום אכלכם ממנו וגו' ויוצרכם הלא רוצה השלמתכם שתעמדו ברום טוב המעלות ושתהיו חכמים מחוכמים וע"י אכילת עץ הדעת תוכלו להשיג זאת היתכן שתמותון על