דבש תמר - א (תורה) לג

עצמו ועבד לך נסין בליליא: שם י' מסת לשון נס (הראב"ע) והוא כמו כל מרים (שמות ל"ה כ"ד): שם י"א בעה"ט ושמחת לא נאמר שמחה בפסח שהתבואה עדיין בשדה ובעצרת שהתבואה כבר נקצרת ועדיין היין בגפנים נאמר שמחה אחת ובסוכות שהכל בבית נאמר בו ב' שמחות ע"כ כצ"ל

פרשת שופטים

בעה"ט שופטים בגי' ע' סנהדרין כצ"ל: שם שופטים בגי' מכשף. נ"ב פי' שופטים עם התיבה: י"ז בין פסוק ט' לפסוק יוד הוא חצי הספר בפסוקים: שם ט"ו שום תשים עליך מלך אשר חבין ותדע ברור כי הוא הוא אשר גם ה' א' בחר בו ומבאר והולך איזו הוא המלך אשר גם השי"ת בוחר בו ראשית שיהיה מקרב אחיך שנית כשלא ירבה לו סוסים ג' שלא ירבה לו נשים ד' וכסף וזהב לא ירבה ה' וכתב לו את משנה התורה ולא לבד לכתוב אלא עיקר וקרא בו וגו' ויהיה הקריאה לשמור ולעשות ככל הכתוב ולא יסור ימין ושמאל ובכן תדע כי השי"ת בחר בו ויאריך ימים על ממלכתו וגו'

(י"ט ח') ואם ירחיב וגו' ונתן לך וגו' ומתי יהיה זאת כי תשמור וגו' כל הימים אשר אתם בגולה אז ועלו מושיעים בהר ציון וגו' אז ויספת לך וכפרש"י ז"ל: ברש"י ונשל הברזל מן העץ (מכות ז:) יש מרבותינו אומרים והם דברי רבנן נשמט הברזל מקתו וכן תרגם יונתן ויש מהם אומרים והם דברי רבי שישל הברזל לחתיכה מן העץ המתבקע וכן תרגם אונקלוס וירושלמי: שם י"ח ודרשו השופטים פרש"י ז"ל ודרשו השופטים היטב על פי המזימין נ"ב פי' על מה שמדברים בפיהם

(כ"א ט') ואתה תבער ברש"י (כתובות ל"ז:) מגיד שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג נ"ב המציין כתובות צ"ז הוא רק על הדרש שמביא רש"י נמצא שם אבל לא מן ואתה תבער אלא מן ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו (במדבר ל"ה) וע' מזרחי

פרשת

תצא

(כ"ב ב') ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו והוא שאמרו חז"ל (ב"מ כ"ח ע"ב) משרבו האנוסים התקינו שלא וגלה בהכרזה ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך אלא שיהיו מודיעין לשכניו ולמיודעיו ודיו עד דרוש אחיך שכנך ומיודעך אותו האומר אבדתי ידרושו אותו מה הוא ומה סימניו וכשימצאו שדבריו נכונים שהאבדה שלו הוא אז והשבותו לו: שם ט"ו ולקח אבי הנערה ואמה. פרש"י בשם ספרי מי שגדלו גדולים הרעים כמו גדילים תעשה לך שפירושו גדיל וקלוע התחברות יחדיו שחברו לבתם איש רע ובליעל וביזו את בתם ולפי שהם גרמו לבתם כל הבזיון הזה יתבזו גם הם בבזיונה בזילותא דבי דינא והוציאו את בתולי הנערה וגו' ואמר אבי הנערה אל הזקנים צדיק ה' בכל דרכיו ויפה עשה לי הקב"ה כי את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וסוף וישנאה והנה הוא כאשר היה רע לשמים כן הוא גם לבריות לאשת נעוריו שם לה עלילות דברים לאמר וגו'

(כ"ד י"ז) לא תטה משפט וגו' פרש"י ועל העשיר כבר הזהיר (דברים ט"ז י"ט) לא תטה משפט ושנה בעני כו' נ"ב להבין דברי רש"י ז"ל וכונתו שהביא הפסוק מלעיל גם מה שהביא עני לכאן מה דלא כתיב השגתי קצרה והרמב"ם סנהדרין פ"כ מפרש להאי קרא כחומר וז"ל כל המטה משפט אחד מישראל עובר בלאו אחד שנאמר (ויקרא י"ט ט"ו) לא תפשו עול במשפט ואם היה גר עובר בשני לאוין שנאמר לא תטה משפט גר ואם היה גר גם יתום עובר בג' לאוין שנאמר גר יתום ע"כ: פרשת

תבוא

(כ"ו ג') המצווה אומר לנוכח להמצווה ובאת וגו' ואמרת אליו שהכהן ישמע הגדתי היום למי אתה מגיד לה' א' הוי' שלך אתה המביא והמגיד כמו כל אינך ה' א' שקאי על המביא והניחו מי הכהן לפני מזבח ה' א' אתה המביא וענית ואמרת לפני ה' א' והנחתו לפני ה' א' והשתחוית לפני ה' א' כולם קאי ה' א' שלך אתה המביא: שם ה' בתחלה אמר סתם וירד מצרימה ויגר שם ואח"כ מפרש ראשון ראשון וירד מצרימה במתי מעט. ויגר שם ויהי שם לגוי גדול וגו': שם י"ב רש"י ד"ה שנת המעשר כו' ששנה ראשונה ושניה של שמטה כו' כצ"ל

(כ"ז י"ב) פקודי ה' ישרים משמחי לב הכתוב מסמיך הברכה להעם אלה יעמדו לברך את העם והקללה משפיל ומוריד בהר עיבל

(כ"ח מ"ב) רש"י ד"ה יירש יעני נ"ב התרגומין אין אחד מהם שיפרש כן

פרשת

נצבים

(כ"ט ט"ז) ותראו את שקוציהם וגם תראו רוב עשרם הסף וזהב אשר עמהם אשר הוא חמדת לבב אדם לפיכך אני צריך להשביעכם. תרגום אונקלס בפסוק יוד שם מחוטב עציך מלקט אעיך ולעיל י"ט ה' מתרגם למקץ אעין וכן בגבעונים יהושע ט' כ"א חטבי עצים מתרגם כ"כ מלקטי אעין ואפשר לומר לעיל כתיב לחטוב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרות העץ ואין ללחטוב עצים שם פי' אחר רק למקץ אעין אבל הכא לא כתיב מחוטב עצים שיהיה משמע שחוטב עצים ביער שלו לתרגם מקיץ אעין אלא כתיב מחוטב עציך משמע שחוטב עצים ביער שלך וזה ודאי גזל ע"כ מתרגם מלקט אעיך וכמו שתיקן יהושע שמותר ללקט עצים משדה חבירו ובגבעונים אתר שנתודע ליהושע כי רמו אותם ואין אמן בם לא רצה שיהיה בידם כלי משחיתו לפי דעת התרגום שם ע"כ מתרגם ויהיו חטבי עצים מלקטי אעין: שם י"ח למען וגו' לפיכך לא יאבה ה' סלוח לו

פרשת

וילך

(ל"א א') וילך משה מאי וילך להיכן הלך לדרכו בדרך כל הארץ וטרם הליכו וידבר וגו' עד סוף הספר בו ביום כמו שפרש"י על בן מאה וגו' ביום זה נולדתי וגו' וע' בעה"ט: שם וילך משה ב' לא אוכל עוד רש"י מביא הני תרתי קראי דסתרי אהדדי כתוב אחד אומר וילך משה ואחריו כתיב לא אוכל עוד לצאת ולבא ומתרץ יכול וכו' ד"א וכו': שם ג' ואם אמנם כי אנכי לא אעבור את הירדן אל תדאגו והיו בטוחים כי הויה אלהיך הוא הכל יכול כל מי שיהיה עובר לפניך הוא ישמיד וגו' גם אוכל להגיד לכם שיהושע הוא עובר לפניך כאשר דבר ה': שם ט"ז בש"ח וכאלו אמר אלהי נכר של ארץ כצ"ל: בא"ד מ"ס קרוי גוי נכר וכו' כצ"ל: שם כ"ב ויכתוב וגו' ביום ההוא וגו'. נ"ב בו ביום כמו שפרשתי לעיל וילך שבריש הסדר

פרשת

האזינו

(ל"ב מ"א) ברש"י כמו למען היה לה ברק כצ"ל כדכתיב שם

פרשת

ברכה

(ל"ג ד') תורה צוה לנו משה אבל עדיין אינה מוחזקת לנו שלא נעזבנה וע"י נעשתה לנו מורשה לאחוזת עולם ונשמרנה ולא נעזבנה קהלת יעקב דור המדבר בני יעקב