עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דבש תמר - ב (רא"ש )

דבש תמר - ב (רא"ש ) מג

Devash Tamar (Rosh) 43 · דבש תמר - ב (רא"ש ) · free full Hebrew text

Open in the reader →

שלקח בשעת כו' כצ"ל: שורה ג שאם יש לו משכון ממנה שמקודש כו' כצ"ל: סי' יג בגמ' דף ח ע"ב בני רב הונא בר אבין זבון כו' שורה ז איהי קאמרה לו כו' כצ"ל: שורה יג שיקבל לה אינה מקודשת ע"ב שורה כד אינה מקודשת בו ולאם שדיתנהו קמיה כו' כצ"ל: שורה כז הקידושין כשאמר בפני כולם כו' כצ"ל: שורה מז פסק רבינו גרשון בתשובתו וז"ל כו' כצ"ל: שורה מת שהעד אמר שראה שלקח ידה בע"כ ונתן הטבעת כו' כצ"ל: שורה ו מסוף העמוד למעלה אם אמרה לו הנח קדושין על מקום זה כו' כצ"ל: עמוד ג שורה כה כו' דאע"ג דלא מטי לידיה מיהו מטי לאינש אחרינא גמר ומשעבד נפשיה כו' כצ"ל: סי' יד מסקינן ההוא גברא כו' שורה ז א"ל אשקי אשקיין אמר רב חמי כל אשקי אשקיין לאו כלום הוא כצ"ל: ע"ד שורה יח מסוף הסימן למעלה והר"נ רצה להחמיר שצריכה גט כו' כצ"ל: שורה יד אין לך ריצוי גדול מזה וכפל לשון אינו גורם הפסד כו' כצ"ל: שורה ב נשבע בכתר המלך אינה מקודשת ור"נ פי' בשם ר"ח כו' כצ"ל: סי' טו בגמ' דף ט אמר רבא אמר רב נחמן כתב על הנייר כו' שורה יג ומיהו קשה דיד קבלת קדושין הוא המעשה נ"ב ע"ש בהגהות הב"ח והק"נ

דף ו ע"א שורה יב מדאמרינן לקמן בפרקין גבי יעוד אמר לה בפני שנים כו' כצ"ל: שורה כג והשיב עליו הר"נ וז"ל ומה שכתב ז"ל דבתך כו' כצ"ל: מסוף הסימן ולמעלה שורה כא וכי יהיב לה לדידה אמר לה הרי את וכדכתיבנא אבל כו' כצ"ל: סי' טז מסקינן בעי רשב"ל כו' ע"ב שורה ו מסוף הסי' למעלה הלכה כרבינא וכן פסק בה"ג הלכה כרבא ורבינא כצ"ל: שורה ג תלמיד חבר דמר אנא כו' כצ"ל: שורה ב וכיון דאפלגו בהו רבוותא עבדינן ליה לחומרא ע"כ כצ"ל: סי' יז בגמ' דף י איבעיא להו תחילת ביאה קונה כו' שורה יז אע"פ שדעתה הוה לשם קדושין לא שתהא אסורה ואם כן כש"כ כשלא יקדש מדעתה דתחלת כו' כצ"ל: שורה יט ה"ה כשמת אחיו כו' כצ"ל: שורה כד כש"כ מן הסתם שתחלת ביאה קונה ומוציאה בלא חליצה כצ"ל: שורה י יא מלמטה למעלה אני רוצה שתתקדש בהעראה מקודשת כו' כצ"ל: שורה ו ה וכן אם קדשה בהעראה ולענין היכא שמת אחיו אחר העראתו כו' כצ"ל: עמוד ג שורה יא כו' אכסף ושטר כצ"ל: שורה יח ודחי לה רב נחמן בר יצחק דלעולם אירוסין עושה כו' כצ"ל: שורה ד מסוף הסימן למעלה מספקא לן בביאה דקידושין אבל אי לא כו' כצ"ל: שורה ט ומה יבמה שאין כסף קונה בה כו' כצ"ל: סי' יח פיסקא בגמ' דף יב ב"ה אומר בפרוטה כו' שורה טו מסוף העמוד למעלה דמדאורייתא אין להקדש אלא מקומו כצ"ל: עמוד ד מסוף העמוד למעלה שורה כח ולשון הא בקדושי ספק כו' כצ"ל: שורה כו כה אלו יודעים העדים שדרכה לתת כו' כצ"ל

דף ז ע"א שורה ח וכל הסוגיא כתבתי ביבמות בפרק ה סי' ב כו' כצ"ל: סי' יט בגמ' דף יב ע"ב מסקינן בסוגיא ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא כו' כצ"ל. פי' מחצלת של הדס אמרו ליה והא לית ביה שוה פרוטה אמר להו תקדש לי בארבעה זוזי דציירי בה שקלתה ואישתקה אמר רבא הוי שתיקה דלאחר מתן מעות כו' כצ"ל נ"ב כגירסת הגמ' והרי"ף מדמביא לקמן דברי הר"נ ובכה"ג ליכא לאפלוגי בין שדך ולא שדך וכו' שהרי קיבלה הציפתא לשם קידושין וכו' ואלה דברי הר"נ לא שייך לגי' הרא"ש דגרס אמרה לו וכו' אמר לה כו': שורה ז לאחר מתן מעות רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת כצ"ל: שורה יג יד סברה אי שדינהו להו מיתבד ומחייבנא בהו ובעבור זה שתקה ולא זרקינהו הכא בתורת קדושין יהבינהו ניהלה פי' כו' כצ"ל, שורה יז מיתבד מחייבנא באחריותייהו שלח כו' כצ"ל: שורה כב כג וגם היא לא נתרצת כשאמרה לו וכ"כ הר"נ נ"ב באופן אחר לפי גירסתו לאפוקי סברת הרמב"ם: סי' ב בגמ' דף יג מסקינן בסוגיא כו' ע"ב שורה ב וכתב הרא"ש ובלא שדך נ"ב והם מהרי"ף: שורה ד ודוקא בזה הפעם נ"ב הם דברי עצמו שם אבל אח"כ לא דתניא כצ"ל: סי' כא פסק כו' באותו סי' שורה יג ונתן לו רשות להשאילו לאחר וקידש בו את האשה והודיעה שהיא שאולה כצ"ל: עמוד ד סי' כב בגמ' דף יד ע"ב מתניתין עבד עברי כו' שורה ט למעלה מסוף העמוד דתניא אם בגפו יבא בגפו יצא בגופו נכנס בגופו יצא כו' כצ"ל

דף ח עמוד א שורה א אלא אחת ולא שתים דכתיב כו' כצ"ל שורה ג וז"ל הרמב"ם עבדים פ"ג אם היה לו כו' כצ"ל: שורה ה ולא ליתן שפתה אחת לשני עבדיו כו' כצ"ל: שורה ו כדרך שנותן לכנעניים שנאמר יתן לו אשה: שורה כב וכל זכות הבעל באשתו זוכה זה כצ"ל: שורה כה לו ולא לב"ת מדסבירא לן כו' כצ"ל: שורה כז ת"ל ונתן לאשר אשם לו אתא לו לאפוקי ואידך בעלמא נמי כצ"ל: מסוף העמוד למעלה שורה יא כשלשים של קנס העבד שנאמר בו יתן לאדוניו כצ"ל: עמוד ב שורה ג בורח דאתא לידן נימא ביה מלתא בורח השלמה בעי דתניא מנין לבורח כו' כצ"ל: שורה ו ז אמר יכול אפילו חלה ת"ל כו' כצ"ל: שורה יא ה"ק חלה ד' כמו שחלה כו' כצ"ל: שורה יד וקשה בפרק השוכר כצ"ל: סי' כג בגמ' דף טו ע"ב תניא לא יגאל באלה כו': באותו סי' שורה יד תו' דף טז מסקינן בסוגיא כו' כצ"ל: שני שורות אחרונות וכן דעת הרמב"ם שפסק דבעינן שחרור לע"ע ומחילה שמחל לגרעונו לא מהני כצ"ל: עמוד ג שורה ל עד שישלים כל הגנבה דנמכר בגניבתו כו' כצ"ל: עמוד ד שורה ב וזכנהו לכל הפחות בזה שאינו כו' כצ"ל

דף ט שורה כב קא גמרי טענתא לאינשי ואפסדי לי כדאיתי כו' כצ"ל: עמוד ב שורה יא מעובדא דאיסור גיורא הורתן ולידתן בקדושה כצ"ל: סי' כז מסקינן בסוגיא דף יז ע"ב א"ר חייא בר אבא כו': שורה ט מ"מ אם אפשר טוב כצ"ל: מסוף העמוד למעלה שורה טו וכי נתנו במתנה הא לא אכל כצ"ל: שורה ג בפרק האשה רבה ואע"ג דפקעו מיניה דין אישות לגבי זכות דידה הן כצ"ל: שורה ב דאורייתא הוא מקרי שארו כו' כצ"ל: עמוד ג שורה יב שהיה לו לירש מאביו לאמו ומת אביו כצ"ל: שורה כב ילמדנו רבינו לאה נשבית ואמה קבצה כו' כצ"ל: שורה כג פדיונה והרי הן כו' כצ"ל: שורה לא שנתנדבו לפדיונה ולא יזכו בניה אחריה דאדעתא דהכי לא התנדבו שתאכלי בעודה שבויה שהרי לא התנדבו אלא לפדיונה הלכך לא זכתה בהן השבויה ואם היה אפשר להחזיר לכל אחד מה שנתן זה היה הנכון והיושר כי התנדבו כו' כצ"ל: שורה לג להחזיר לכל אחד מה שנתן הלכך יעשה בו צרכי רבים כו' כצ"ל: שורה מג דכיון דאינו יורשו מיד כשמת אבי כו' כצ"ל: עמוד ד סי' כח פיסקא בגמ' דף יא יתרה עליו אמה העבריה כו' שורה טו ועיין בפרק החובל סי' כצ"ל

דף י ע"א שורה כח מסוף העמוד למעלה אלא מדעת תרתי מה טעם קאמר מה טעם אין יעוד אלא בגדול לפי שאין יעוד אלא מדעת ואיבעית אימא כו' כצ"ל: שורה ט ותתקדש בתי לך כו' כצ"ל: ע"ב שורה ד ה לענין זכיה שזוכה מן התורה כמו שהיא זוכה בשיור כצ"ל (ב"ח): שורה יח כתנם לפלוני שיקבלם לי כצ"ל: שורה יט וא"ת וכי זכיה לו כצ"ל: שורה לג דקאמרי רבנן מעות הראשונות לקדושין נתנו כצ"ל: שורה יד מסוף העמוד ולמעלה והא דצריך שהות ביום כו' כצ"ל עמוד ג שורה יא דאותו כח וזכות שזכתה לו תורה שיכול ליתנה לה שתקדש את עצמה מדעתה וא"כ כו' כצ"ל: שורה יג דחל בקל יותר ממסירת כחו וזכותו כצ"ל: שורה כ בעלי התוס' לא סברי כוותיה כצ"ל: סי' כט מסקינן בסוגיא דף יט המקדש במלוה כו': עמוד ד סי' ל בגמ' דף יט ע"ב ת"ר כיצד מצות יעוד כו' שורה יג שהלכה כרבנן לגבי ר"י בר"י כצ"ל: שורה כז מסורה בידו כל כך כדדרשינן ק"ו ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר כצ"ל: מסוף הסי' למעלה שורה ח ותניא אידך אין מוכרה לא לאביו כו' כצ"ל: סי' ל"א מסקינן בסוגיא דף כ ע"ב בעי מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת עו' שורה ה לחומרא לא אמרינן ואינו נגאל כו' כצ"ל מסוף העמוד ולמעלה שורה ח דמריה אלא פלגא כצ"ל

דף יא ע"א סי' לב בגמ' דף כא בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת כו': שורה ט תו מסיק נ"ב על הא דבעי ר"ה ב"ח מר"ש בית בבתי ערי חומה אם נגאל בקרובים