דבש תמר - ב (רא"ש ) מ

מגורשת כצ"ל. שורה ח והיכא דקיימה בצד ביתה וזרקו לה בתוך ביתה כצ"ל. שורה ה ולא דמי לישנא דהכא כצ"ל. סי' ד מסקינן ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו הוה קיימה בחצר אזל גיטא נפל בפיסלא כצ"ל. שורה ה למעלה מסוף העמוד לשון הרמב"ם הל' ט. עמוד ד שורה הראשונה כתב המ"מ וז"ל ע"ש כי נשתבש מאד כאן וקצר המצע להעתיקו. סי' ה פיסקא ואפילו היא עמה גמ' דף עח שורה ג למעלה מסוף סי' לפי שאין אדם מקפיד ותניא כותיה כצ"ל. סי' ו שורה כא למעלה מסוף העמוד מעיקרא זכו בשט"ח זה כצ"ל. שורה כ דאמר לה בתר הכי ה"ז גיטך לית לה תקנתא עד שיטלנה כצ"ל

דף נא ע"א שורה א על ב' וכתב הרמ"ה ז"ל ואם אין הגט בידה בשעה שניעורה אינו גט עד שיטלנו ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטך וכן מסתברא כצ"ל. שורה יב אם הגט סגור בידו ופתח ידו כצ"ל. שורה כג לא הוי גיטא דבעינן תרתי. שורה ל עד סוף הסימן והלכתא בכפות משמע הכא דכפות וישן בעינן וכן דעת ה"ג ורוב הקדמונים וכבר הארכתי בזה כל הצורך לעיל פ"ב סי' כז סה"ד כצ"ל. ע"ד שורה כח הני תרי חומרא היכא אשכחן כצ"ל. שורה י למעלה מסוף הסי' וכתב עוד בשם הרמב"ן דכ"ז כצ"ל. שורה ו שמלוה משתלמת שם כצ"ל. שורה ב שאינו מדברי הרמב"ן גם המגיד משנה כצ"ל. סי' ח אמר רב אסי גמ' דף עח ע"ב. עמוד ג שורה כא שיש הפסק בינתיים מ"מ כשיגיע כצ"ל. שורה כד א"כ הסכים לדעת ר"ת כל שיכול כצ"ל. סי' ט מתניתין היתה עומדת על ראש הגג גמ' דף עט. שורה יא יפול לחצר כצ"ל. סי' י שורה ז משום אנטורי הוא והא לא מינטר כצ"ל. עמוד ד שורה ג דכולי האי לא קפדי אינשי מאחר שאין כצ"ל. שורה יא ויפה כתב דא"ל דאיירי בב' גגין של חבירו כצ"ל. שורה יח מחיצה גבוה מפסקה בינה לפנימי כצ"ל. סי' יא שורה ו למעלה מסוף העמוד הוה מימלך ביה שליח כצ"ל

דף נב ע"א סי' יב שורה א גם ב שאינה הוגנת פי' לשם פרס לשם מלכות מדי ולשם מלכות כו' כצ"ל. סי' יא שורה ג למעלה משורה אחרונה פלוני וכשרואין שינוי המקום כצ"ל. ע"ב שורה יב וכי בשביל שאנו מדמים נעשה מעשה כצ"ל שורה יט ואין חוששין אם שנה בשטר מקום הכתיבה כצ"ל. סי' יד סוף הסי' כלומר זהו דין ופסק הלכה שהולד ממזר עמדו זהו דין ופסק הלכה שלאחר זמן נ"ב וכן כתב התפארת שמואל וע' ק"נ סי' יא ד"ה מדקא מפרשי אמוראי. סי' טו מתניתין כתב לגרש את אשתו ונמלך ב"ש אומרים פסלה מן הכהונה גמ' דף פא. שורה קודם השורה אחרונה ופריך א"כ אתה מוציא לעז על בניו של ראשון כיון דמשני כצ"ל. ע"ג סי' יז מתניתין גט קרח ד' פא ע"ב. שורה יד אלא משום חששא בעלמא שמא כשיוצא כצ"ל. שורה ו למעלה מסוף העמוד בין בתחלה בון באמצע ובין בסוף ממאי מדלא קבע ליה מקום כצ"ל. עמוד ד שורה ד אבל מ"מ אין הלכה כן שאין מילוי אלא בקרובים כצ"ל: שורה ז מסוף הסימן היינו דוקא בשנים או בכולכם דלא סגי עד דחתימי כולהו כצ"ל. פרק תשיעי

סי' א מתניתין המגרש גמ' ד' פ"ב שורה ז שכתב בפ"ח הל' יז. שורה יא קודם שורה אחרונה של העמוד אבל אחרים אומרים דמדלא מסקינן כצ"ל. שורה ת דפשיטא לן הכי אלא הכי קאמרינן שורה ו ה' ד' אלא להודיעך כח דהיתרא דר"א נקטינן הכי א"נ לאפוקי מתנא דברייתא. שורה ד מתני' לאו כי האי תנא וכו' כצ"ל

דף נג ע"א שורה ג ור"א בן עזריה ור"ע ור' טרפון ור"ע פרכי בע"מ ור' אלעזר בן עזריה נמי משמע דבין בחוץ בין בע"מ פריך מדלא שקלי וטרי כצ"ל. שורה ח אלא ה"ק והא מתני' דקתני כצ"ל. שורה י כגון שלא תשתה יין לא פסיל ודאמרינן ואוקימנא בחוץ לאו דוקא כצ"ל. שורה טו קודם שורה אחרונה מן הסימן אלא בחדא וכסתמא כצ"ל. שורה יב ע"מ שלא תבעלי להתירה לכל כצ"ל. סי' ב בעי ר' אבא גמ' דף פב ע"ב שורה אחרונה כמו בעיא דרב אשי הרמב"ם אשר לפנינו סבר לראובן אינה מגורשת לעולם שהרי שייר שמעון והוא באת"ל דוקא קאמר ודוקא כשאמר לשמעון סבר הרמב"ם דלא איפשטא ומגורשת ואינה מגורשת כמו בעיא דרב אשי כצ"ל נ"ב וכבר כתבתי בחלק זה אצל הרא"ש לכוון דעת הרא"ש לדעת הרמב"ם ברוח בלא דחק: סי' ג תו מסיק אמר רבא ה"ז גיטך גמ' דף פג ע"ב: ע"ב סי' ה בעא מיניה רבא מר"נ היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מהו כצ"ל: שורה י שמא ואמר נשותיהן נותנין זה לזה במתנה לאחר לא תנשא דבעי לקיומי תנאה כצ"ל: סי' ו פיסקא אם כתבו בתוכו כו' גמ' ד' פד ע"ב: קודם סוף העמוד שורה לו אפילו אם חזר ומחקו ואם אמר אותו על פה לפני התורף כצ"ל: שורה לה והוקשה עליו ר"י ז"ל ע' תוס' כצ"ל: שורה ל כתבו בתוכו אע"פ שחזר ומחקו פסול אם לא נתקיים התנאי כאלו לא נמחק כצ"ל: שורה יד יג יב מעכשיו אם מתי מחולי זה קודם התורף ולא נכפל וחזר וכתב אחר התורף אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט מעת שאני בעולם כצ"ל: שורה אחרונה שום שיור אטו תנאי רחוץ וא"כ מאי האי שהשיבו כל שפוסל בע"פ כו' כצ"ל: עמוד ד שורה ב דאיירי בלא נתקיים והוי מ"מ כתנאי דחוץ כצ"ל: שורה ד ואם בא להחמיר מתוך דברי הרמב"ם שפוסל כצ"ל: סי' ז מתניתין הרי את מותרת גמ' ד' פה: סי' ח שורה ז למעלה מסוף העמוד הכא הכי קאמר כצ"ל: שורה ה דהכא משמע דפלוגתייהו בידן והתם במנא הוא דמפרש טעמא דרבנן משום דאין אדם מגרש אשת חבירו כנ"ל: שורה ב והכא מפרשינן טעמא דפלוגתייהו ודן והתם מפרשים טעמא דפלוגתייהו במנאי ואיכא מ"ד דכיון דפליגי רבנן עליה דר' יהודה במנאי קיימא לן כרבנן כצ"ל

דף נד ע"א שורה ה ואיכא מ"ד דכיון בידן חיישינן לר"י אלמא מספקא לן דלמא כו' כצ"ל: שורה יב ואע"פ שכתב ודן בטופס הגט שכתב בפ"ד אין הוכחה משם דבעינן ליה לעיכובא כצ"ל: שורה טו דרבא דאמר אפילו לרבנן ואין זה מוחוור ע"כ: סי' ט שורה יג למעלה מסוף הסי' ולא שתנשא לאחד ותאסר לכלם ע"כ כצ"ל: ע"ב שורה ט קודם סוף העמוד מנסבינן לה אבל אי כצ"ל: ע"ג סי' יד מתניתין שלשה גיטין פסולין גמ' ד' פו: עמוד ד סי' טו שורה ג תצא וכו' ולוי אמר לעולם לא תצא וכן אמר ר' יוחנן כצ"ל: שורה יח קודם סוף הסימן ואדרבא משמע מצורתא דשמעתא הני ג' גיטין הוא דלא כצ"ל: שורה ה הרמב"ן דכל הפסולין כצ"ל: נשמט מסי' יד באותו עמוד שורה ת מראש העמוד אלא אפילו כתב סופר ועד כשר נ"ב וכן נראה מדתני תנא דמתני' אין בו אלא עד אחד אחר יש עליו עדים ולדעת הרי"ף אשמועינן תנא דבר והפוכו ודין אחד להם

דף נה ע"א שורה ג משום דשטרא פרסאה הוא כצ"ל: שורה ה אלא משום דבגיטין קאי כצ"ל: שורה י בלא עדי מסירה והכא איירי שבעל מודה כצ"ל: שורה יג שעיקר המקח ומתנה נעשה ונגמר בשטר כצ"ל: שורה טו דאיירי לענין טרפי ממשעבדי דכל זמן שלא נמסר אין דין שטר עליו כצ"ל: שורה יח אלא דלית ליה קלא וא"כ הכא דאיכא עדי חתימה דמפקי לקלא שפיר גבי ממשעבדי ועוד אומר אני לענין מלוה בודאי לא פליג ר"א ואמר דבעינן עדי מסירה אלא שאף עדי מסירה מועילין כצ"ל: שורה ג קודם סוף הסימן אבל לענין שטר הלואה למה לא יועיל כצ"ל: שורה ב לא מצאתי דין זה כל עיקר דבעינן עדי מסירה אלא שאף בשטר הלואה מהני עדי מסירה וכן עיקר סוף הסימן כצ"ל: סי' יז שורה ב היכא דאין עדי חתימה דהא רב הוא דאמר כצ"ל: שורה ז ומכשיר היכא דאיכא עדי מסירה כצ"ל: שורה ח שמעינן דהאי דפסל בעד אחד היכא דליכא עדי מסירה ואי איכא בחתימה ב' עדים כצ"ל: שורה יב בעל ומערער ומקלקל לה כצ"ל: שורה כה קודם שורה אחרונה שבעמוד סתרי למילי דילן חזינן למיכתבינהו כצ"ל: שורה יז אלא מפני תיקון העולם לא קאמר כצ"ל: שורה טו כדי שלא תצטרך לחזור אחר עדי