דבש תמר - ב (רמב"ם) קמד

חלק שביעי מפרשי הרמב"ם

הלכות תשובה

פרק ח הלכה ד' וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו כו' על זה משיג הראב"ד ואם זו היא הסעודה כו' נ"ב עיין בזוהר פ' תולדות מדרש הנעלם ואלה תולדות יצחק וכו' אמר ר' יהודה לר' חייא הא דתנינן דעתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים לעתיד לבא מאי היא עד סה"ד אברהם הוליד את יצחק זכות הנשמה מולידה השחוק והשמחה בעולם ע"כ ור' שלמה אלגזי בספרו מעולפת ספירים מעתיק הרבה מלשון מדרש הנעלם זה ומסיים בזה"ל אמר הכותב הנה נא ערכתי סברות אלו בענין לויתן ובזה תשובה מוצאת להרמב"ם ז"ל תשובה פ"ח על מה שהשיגו הראב"ד ז"ל שכתב שסעודת עולם הבא היא השגת החכמה דהרמב"ם ז"ל קים ככל הני תנאי דבספר הזוהר שכולם הסכימו כמוהו ותירצו קושית הראב"ד ז"ל עכ"ל סוף יום כ"ד

הלכות תפלה

פ"ה הלכה ג' לחם משנה היה עומד וכו' ולא ידעתי למה ואולי כו' עד סה"ד נ"ב גם הרי"ף לא גרס ליה ונכון כי מי יעמוד בבק"ק אפילו הכה"ג בי"כ לא היה מתפלל שם אלא בצאתו משם: שם רמב"ם פ"ז הלכה ב' וקורא פרשה ראשונה: הגהות מיימוניות בלא ברכה וכן פסקו התוספות בשם ר"ת נ"ב חולין ק"ה תוס' ד"ה מים הוא משום רבינו יהודה: שם פ"ח כסף משנה הלכה ה' וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע וכו' ופרש"י אין פורסין על שמע כגון שהיו כאן עשרה בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד הרי אחד מהם עומד ומתפלל בקדיש וברכו ומתחיל ביוצר: נ"ב נראה שכן היה לשון רש"י לפני הכ"מ אבל לשון רש"י שלפנינו מפורש רק ברכה ראשונה ובהרמב"ם בפירוש המשנה מפורש יוצר ואהבה

סדר תפלות כל השנה

ברכה י"א מסיים מלך אוהב צדקה ומשפט נ"ב בתשובת הרמב"ם על שאלות חכמי צור תלמידי רבינו אפרים תשובה צ"ז שאלו מהרמב"ם אם יש להזכיר בברכה י"א מלך בכל השנה או רק בעשי"ת וכל השנה לא והשיב להם אשר אין להזכיר מלך רק לומר בא"י אוהב צדקה ומשפט לבד בעשי"ת מזכירין מלך (תמיה גדולה)

הלכות שבת

פ"י הלכה ג' ואם היה חבל גרדי שמותר לטלטלו כו' נ"ב שמותר לטלטלו אינו נוגע להיתר הקשירה אך שלא נתמה הא מלאכתו לאיסור ע"כ כתב שמותר לטלטלו כמימרא דר"י א"ש קי"ג וע' רש"י שם וכל מעיין בפי' המשניות יראה שכן ועיקר טעם היתר הקשירה הוא מה שכתב ואינן של קיימא אלא פעם כו' וכמו שכתב תוס' שם ד"ה התם וז"ל א"נ אפילו רבנן מודו כו' ע"ש ואין מקום להשגת הרמ"ך ויוצאין בזה כדי העיון שמצריך המ"מ לזכות הרמב"ם כי הוא הולך בעקבות מסדרי הש"ס דנקטי מימרא דר"י א"ש כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת ופרש"י איידי דאיירי בחבל דגרדי נקט לה הכא

פי"ד הלכה כ"ד מגיד משנה רקק מים וכו' וסוגיא דגמרא בשני אוקימתות כדברי רבינו ז"ל נ"ב בשני אוקימתות היינו דאביי ורב אשי המפורש בדברי רבינו ומדלא מחלק בין ימות החמה לימות הגשמים הרי פוסק גם כאן כאוקימתא ראשונה דגמרא וכן מפורש בפי' המשנה בזה הלשון ושוה בזה ימות החמה וימות הגשמים הרי פוסק כל השלשה אוקימתות

זמנים הלכות יו"ט

פ"ד הלכה כ' מגיד משנה ואין מטילין חלשים וכו' ומדעת רבינו נראה שהוא מפרש של חול של חולין נ"ב כן מפורש בפירוש המשניות וס"ל כי חיבוב מצוה שייך גם בקדשים של אתמול ולפיכך כתיב סתם אבל מטילין חלשים על בשר הקדשים ומשמע בין של היום ובין של אתמול וכן נראה דעת הרי"ף ז"ל