דרוש וחידוש ב ב

קורא נעים

מראשית כזאת הודענו, ביום שדברנו מהדפסת חבוריו של אבינו אבי ישראל זצוק"ל זה כמו חמש שנים והזכרנו בתוכם מחברת הנוכחת חלק ראשון מספר דרוש וחדוש, כתבנו בזה"ל, "וזאת לדעת שבאמרנו חלק ראשון מחדושים אין אנו מבטיחים על שקר חלילה שיאמינו העם שנציג החדושים בשלמות כי אז ירבו הדברים מאד, וזהו כמעט נמנע, אפס נלקט מתוך ספר החדושים רב מההערות התחליות בפשט הסוגיות מקומות אשר בחר דרך לנפשו ונטה מפירוש שפירשו בו הראשונים, ראינום בעינינו כמו קושיות על הראשונים נ"ע על מה נטו מזה והלכו בדרך למרחוק, ותמיהות אשר ראינו שמרן אבינו מ"ו נ"ע טרח בישובם ולא מצא ליישב כ"א דרך פלפול או קצת דוחק, אותם נציג לבדהן ואת הנותר האמור עליהם נניח, כה הי' דברינו אז, והיה הרואה אותה המחברת עתה ולא ימצא בחלק החדושים פלפולים ארוכים, ישים אל לבו דברינו אז לבל ישת עלינו חטאת לחשוב כי עשינו מעט מהרבה

הן ידענו כי עתה שלא הוצג פלפולו ז"ל בשלימות, רבים ישיבו להקים פירושן של הראשונים ולתרץ הדברים שהשאיר אבינו בתימה, אבל אין בזה נזק, ונהפוך הוא כי אותו אנו מבקשים, ישוטטו רבים ותרבה הדעת יבדרו הערותיו בפי החכמים ירבו בדעתם לישבם תגדיל תורה ויאדיר פלפולא דאורייתא יישב כל איש כפי כח תבונתו יתרץ כפי פלפולו וחריצותו, והמבין הלא יבין בעצמו אם דבריו קרובים ודרך הפשט נוחים או רחוקים ורק דרך דרוש ופלפול נכוחים, ואם בתירוצו הסיר התימה ולא השאיר ממנו שורש וענף, או אך דרך חדוד ידו עליה הניף, גם פגיעה בכבוד אבינו מ"ו זצללה"ה אין בזה כי מי לא יבין אשר אם בדרך רחוקה, כאלה וכאלה היה אתו ליישב

אבל המשכיל האמיתי היודע דרך ומסלול למוד הנכון יבין את זאת כי צורת ענין למודיי אם תבנה מחומר פשוט אשר ממקומו יקחנו יושג התכלית והאמת או הקרוב לו, לא כן אם מחומר ממרחק יביא, יכוננו, בשום אבן על אבן ליסוד עד הגבה למעלה ובסברות משולבות אשה אל אחותה יבוננהו, כי אמנם טבע המושכלות כטבע הגופים החומרים, ואמר אחד מחוקרי הטבע "החקירה אחר סיבת וענינו של כל גוף ינהל החוקר על יסודות יחידות מחלקים קטנים ופעולות נמוכות מאותו גוף, והם הגבול, אין אנו רשאים לדלג עליו, ואמר לפעמים ימצא החוקר הטבעיי את עצמו בבלתי יכולת למצא ענין הטבע מתוך חלקי הגוף עצמו אז יקח ממנו הלאה סיבה ראויה לתלות בו טבע וענין דבר זה וזו הסיבה מ"מ תשאר לעולם אפשריית לא ודאיית, והוסיף לאמור שסיבה זו א"א לקבלה אם איננה מיוסדה על פעולה אמנה ובהשגחה ובחינה ולבל תנגד לענין מאומת שקדם לה, ובמלאת תנאים אלה יש לקבלה (לסיבה זו) אם אין אחרת נראית אמנה יותר ממנה, וכתב עוד הסיבות במחשבות פלאים והנחות בלולים לפעמים מכבדים את עומק הדמיון של הממציאם, על זמן קצר, עד תבחן ויגולה רוע יסודן, כי הטבע תשיג תכליתה תמיד בדרכים קצרים פשוטים וישרים, ועל כן הסיבה הפשוטה בדרכים לא ארוכיים המוליכת אל התכלית היא האמתית, עכ"ל מועתק מלשון לועז

ככל החזיון הזה בטבעי הגופות כן בטבעי הלמודיות וכן סיבותיהן, כי להבין ענין המוקשה לאשורו צריך המעיין להשמר לבל ירחיב צעדיו, סיבת טבע המושכל וענינו מיסודות יחידות וחלקים קטנים ממקומו יקח יתבונן בחלקים קטנים ופעולות נמוכות (היוצאים לדינא הימנו) וזהו הגבול ושור אל ידלג עליו באהבתו אל חדשות וזרות, ואם לפעמים בלתי יכולת לו ליישב ממקומו וענינו אז יקח סיבה ממקום אחר ובלבד שתהיה מוסדה על פעולה אמנה (שהענין שמקיש ממנו הוא אמת) ובהשגחה ובחינה לבל תנגד לענין (דין או סברא) מאומת שקדם לה, ואז יש לקבל הדברים אם אין ישוב פשוט נראה אומן יותר ממנו, ואולם היישוב בהקדמות רחוקות וסברות חתולות נאחזים בסבך אלה באלה, לפעמים עומק הרעיון יהולל על זמן קצר עד יהיה נגד פני נבונים המגלים את חולשתו

ולזאת גם מי שחדאי בפלפולו עכ"פ צריך לדעת בעצמו כי לא זה פרי הסר הקושיות באמת. קורא האהוב אם תביט בחלק הדרוש מזאת החוברת הלא תבין את זאת כי אלו רצה זה הממציאם לבנות בפלפול בנינים ומגדלים פורחים עד להפלא, נקל היה לו מאד כי מי שטעם טעם לימוד הנכון יודע כי יותר נקל הרבה מדברים חדודים, על דרכי אמת לא נוסדים, ממעט פלפולים בשביל האמת נועדים, כי דרך האמת אך אחר ואין שני לו, ומסילות העולות קרוב לו רק מעטים, לא כן ארחות לא בטוחות דמיונות כוזבות רבים המה הרוצה בכאלה לפניו לא ננעלו השערים מכל אשר אתו ואשר לומר יקח לו דמיון אל לא שוה לו וא"כ איש גבור חיל כמוהו ז"ל אשר נהירין ליה שבילי הש"ס וראשונים כשבילי דארעא כאשר גם מי שלא הכירו יקח לדעת מגליון הש"ס אשר לו בהש"ס הנדפס בק"ק פראג והנדפס שנית בהש"ס היוצא כעת ממכבש הדפוס בק"ק ווילנא (ויותר ממה שכתוב כאן היה בגליון, אלא אחר שכבר יצא לעולם הגהת הג"ר ישעיה בערלין על הש"ס ואבדרו בעלמא, הנה את הנמצא עלי הגליון ממה שרשם כבר הגאון ר"י זצ"ל נלקט מהגליון ולא נשלח להדפוס) נצמד אל שכל רב ומהיר, אין קץ ואין שיעור אל אשר היה ביכלתו לחבר ולצמוד יחד, ובכל זאת הנך רואה בעיניך כי לא לבד בתשובותיו וחדושיו, כ"א גם בדרשותיו הלך בדרך אצל וקרוב אל האמת, ודברים חדודים ופלפולים אשר במעט זמנים נשמעו מפיו ז"ל לאוזן, הנה במכתביו אין זכר מהם, כי לא שוו בעיניו לחוק אותם על הגליון, ואם עוד תפקח עיניך תראה אשר בסיום הדברים כתוב לפעמים תפלה קצרה ולפעמים שבח קצר לשמים, כמו וד' יאר עיני ונכון בעזה"י (וזהו לשונו הטהור ממש, ואנחנו לא שנינו הלשון כ"א בתוך הענין לבארו יותר לא במה שאינו אל הענין) ואולם תמצאנו רק בקושיות פשוטה ובישוב פשוט, לא בקושיות או ישוב הבנוי בהקישים וסברות, וזהו הדבר, היות למודו בתורה היה לשמה, והיותו אוהב התכלית והאמת, הנה כל שהישוב יותר פשוט, יותר נתפעל ממנו ושמח כי יודע האמת ונתן תודה לד' ובהקשותו בפשוט שגבה ההתרגשות והצער על העלם הידיעה והבנה נתן תפלה לה', לא כן אם הדברים בנוים על יסודות ממקום אחר יהלכון, להם לא נתן אומן כ"כ, לא התעצב כ"כ מהקושיא ולא שמח כ"ב בהישוב, גם אנחנו ע"כ מראשית הסכמנו כי נכון יותר להדפיס הלקוטים ראשי הערותיו מספר החדושים, (ויהיה ברצות ד' על כל הש"ס כולו באשר יהיה נדפס עוד חלק או חלקים בלעדי איזה מסכתות אשר עדיין לא מצאנו בהכתבים) מהדפיס הפלפול בשלמות על מעט מסכתות ואם באמת יעלה ביד מי ליישב על אפני דרך פשט ולתרץ ע"ד אמת שכרו משמים יקח ולאבינו מאורנו זצוק"ל ודאי יהיה נייח במקום אשר הוא שם בעולם שכולו אמת

ואשר מוצאים אנו עצמינו מחויבים להגיד במקום הזה, הוא שלשון הספר אינו לשונו הטהור ממש של אבינו זלה"ה, כי לאשר הוא ז"ל מימיו לא היה עם לבו להוציא לאור חבורים רשם רק לעצמו, וגם לזה לא לקח זמן כי בענותנותו אשר פרצה טבע האנושי במפורסם לא האמין לתת לדבריו שויא כ"כ לבטל טרדא אחרת מעניני מצוה אשר רבים היו אתו כל היום, הא בלימוד תורה דרבים אשר למד יום יומו כמה שיעורים קבועים נוסף על לימוד הישיבה, והא בגמילת חסדים אשר אין חקר לרבוים וצדקות שעשה בכל עת כנודע, וטרדות אשר העמיסה עליו הממשלה בענינים נוגעים לעדת אמונתנו ואשר שתו עליו במכתביהם ממדינות גם רחוקות הרבה, ואלו היינו מעמידים הדברים כאשר נרשמו ממנו ז"ל רבים היו נלאים למצוא פתח לכוונתו, ולזאת