דרוש וחידוש ב קכד

כשנים ממש. דא"כ גם בבאו שנים והכחישוהו נימא דהוי תרי ותרי אלא ע"כ דאלים נאמנותי טפי מהשני ואי אית ליה להשני מגו. השני נאמן דהרי בב' עדים המכחישים זה את זה הקשו תוס' בסוגיא דעד זומם דלהימני בתראי במגו דהוו פסלי לקמאי בגזלנותא או בהזמה. ותי' דהוי מגו בשנים או דמגו לא עדיף מעדים ותרי כמאה. וכ"ז ל"ש בדאית ליה מגו להשני. ולפ"ז א"ש דכיון שהדין דעד מסייע יכול לפטור ואם היה השני מכחיש לראשון היה פטור הנתבע מלישבע גם השתא שמזים לראשון נאמן שלא היה באותו היום אצל המלוה והלוה במגו דהים יכול להכחישו וממילא כיון דלפי עדותו דשני לא היה הראשון ביום פלוני אצל המלוה והלוה אין כאן שבועה. כנלע"ד נכון אם יסכים עמי אחי הגנ"י

ובדברי הר"ן שחלק על מהר"ם דאינו פוטר משבועת מב"מ או שומרי' ולא חש להוכחת מהר"ם שאם בכחו לחייב שבועה א"ד שיפטור דמה שמחייב שבועה היינו מספק שמא קושטא קאמר משא"כ לפטור מחיוב שבועה שנתחייב ממק"א שמא לאו קושטא קאמר חיוב שבועה לא פקע. מ"מ ק' הא לפמ"ש בסוגיא דקציצה דלא מהני מגו להכחיש את העד נילף בק"ו ממגו דלא אלים כעדותו של עד ואפ"ה פטור משבועה ע"י מגו כמו שהעלה הר"ן שם דאמרי' מגו לפטור משבועה עד א' דאלים כחו טפי ממגו א"ד שיפטור משבועה. ודוחק לומר דהא דמהני מגו לפטור משבועה היינו משום דאית לי' מגו לא חל עליו חיוב שבועה משא"כ בע"א שבא לפטור משבועה שנתחייב בה מכבר דהא במקום שאפשר לו לומר נשבעתי נאמן על טענתו שטען מקודם בב"ד במגו דנשבעתי לך הרי דמהני מגו גם בנתחייב שבועה מכבר וצל"ע

בעזה"י י"ט טבת פט"ל

(ח) שלום וברכה לכבוד ידידי חביבי מר אחי ומחו' הרב הגאון הגדול והמפורסם כי"ב מו"ה בונם נ"י

זה כמעט ערך חצי שעה הגיעני מכתב מבנו ידיד נפשי הרב המופלג מוהר"ם נ"י. ובתוכו רצוף מכתב אחי הגנ"י מיום ג' העבר והדואר קרוב להסגר וכו' לזה מוכרחני לנחוץ ולכתוב קוצר אמרי' מ"ש אחי הגנ"י על קושייתי די"ל דנאמן בעדותו דהזמה במגו דהי' מכחישו. לענ"ד אינו מובן כל צרכו כיון דענין הזמה בעצמותו לסייע לנוה לפטרו ואינו נעשה כב' וממילא להאמין לו במגו הוי מגו להכחיש ע"א דנעשה כב'. וההי' דתוס' בעדי הכחשה התם יש מקום לומר דלסלק ב' כתי עדים וישאר המגו וכיון דמגו יש לה ג"כ כח בעדי' ממילא הם עדיפא במגו דלא מקרי מגו במק"ע כיון דגם להמגו יש עדים אבל הכא דאין הב' כמו הראשון דהא' כב' לשויי' אותו כתרי לומר לגבי מגו במק"ע כע"ש הר"ן שבועות והשני לא נחשב כתרי לא מהני המגו. ידידו אחיו דש"ת בלו"נ עקיבא במו"ה משה גינז זצ"ל

ב"ה מ"ד יום ג' י"ד א"ר תקפ"ט ל'

(ט) שוי"ר לאהו' אחי אדמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסם החריף ובקי משנתו זך ונקי רשכב"ה נ"י ע"ה פ"ה מו"ה עקיבא נ"ש עכב"ב ה"י

מכ"ק של אחי הגנ"י כו' הגיעני לנכון. מ"ש אחי הגנ"י על מ"ש לתרץ קושייתו בדברי מהר"מ ר"ב דאף שהשני יש לו מגו מ"מ כיון דהראשון נתקבל דבריו כשנים אין השני נאמן אע"ג דאית ליה מגו כמ"ש הר"ן בשבועות דלא מהני במקום ע"א כמו דלא מהני במקום שנים. לענ"ד אף אם נחליט דלדעת הר"ן לא מהני מגו להשני. מ"מ י"ל דמהר"מ ר"ב בהא גופי' לא ס"ל כוותי' דראייתו של הר"ן מהא דא"נ להכחיש העד במגו דפרעתי אינו מובן דהא משכחת תוך זמנו ואף למ"ד אדם פורע ת"ז מ"מ בדבר שאין חיובו ברור לכ"ע אין אדם פת"ז כמ"ש תוס' ב"ב (דף ה). וביותר די"ל דאף למ"ד עביד אינש דפרע בגו זימני' היינו דאי טעין הכי נאמן בכך אבל מודה דלא שכיח שיפרע בגו זימני' והוי מגו דל"ש. ומה שלא סתר הר"ן דינו דמהר"מ משום דגם לדבריו איכא למפרך מה לע"א שאינו בהזמה כיוצא בו. היינו משום דהר"ן גופי' לא הוכיח למלתי' דלא מהני מגו במקום ע"א אלא אי אמרינן מגו לפטור משבועה מה שאין כן להסוברים דלא אמרי' מגו לפטור משבועה ליכא ראיה משבועה דע"א דלא מהני מגו לפטור משבועה. ושפיר י"ל דבע"א בהזמה אין הראשון נעשה כשנים אע"ג דלא אמרי' מגו לפטור משבועה מ"מ הכא שיש להשני מגו כחו של שני כמו הראשון לומר שלא היה הראשון בשעת הלואה במגו דהכחשה וממילא פטור משבועה. כנלע"ד נכון אם יסכים אחי הגנ"י עמדי. ואחתום בברכת מז"ט וכו' אחיו ותלמידו הק' שמחה בונם גינז מא"ש

דברי בן המחבר יתברך השם ויתעלה הודו אשר לא עזב חסדו מאתי ונתן בלבי לתור החכמה והדעת של תורת רבינו עקיבא ה"ה אאמ"ו הגאון רשכבה"ג נשיא ישראל מו"ה עקיבא אייגער זצללה"ה אשר הוא קב ונקי ולהביאם על מכבש הדפוס להוציא לאור לעולם דברי קדשו אשר הם בבקיאות ובפלפולא חריפתא ובעומק הלכה יחד נשלבו ולרוות בזה נפשות הצמאים לתורת ה' והמתאוים לדברים המתוקים מדבש וטרחתי ויגעתי להשיג כתבי קודש של אדמו"ר הגאון הנ"ל. ואף שרבו וגם רבו כתבי קדשו אך מפוזרים המה במקומות שונים. ומעט המה מה שבידי. וטרחתי הרבה לקבצם. וזכרה אלוה לטובה את כבוד יד"נ מחו' הרב המאוה"ג מהור"ר אהרן יהודא נ"י לאצרוס מק"ק ווילעהן אשר הוא תלמיד מובהק מאאמ"ו הגאון הנ"ל כאשר נודע לו זאת העיר רוחו הטוב ושלח לי פנקסו אשר העתיק בו חדושים מאאמ"ו מכתבי קודש הנכתב בכתב יד של אאמ"ו. וצרפתי לזה עוד חדושים שהיו תחת ידי. וגם ליקוטים על מסכתות שונים לקחתי לי מועד להעתיקם ולהביאם בסידורם. ואף שעל שארי מסכתות הם רק איזה גרגרים. אך עכ"ז לא מנעתי מלהדפיסם כי כל דבר ודבר ראוי להתכבד ונחמדים מאד. וגם ש"ב ב"ד חביבי הרב המאוה"ג מהו"ר משה אייגער מק"ק האמבורג שלח אלי איזה מכתבים שהיו בין אאמ"ו הגאון ובין אחי' מר דודי הגאון המפורסם מו"ה בונם זצלל"ה. ועוד מעט חדושים מכבוד אביו הגאון הנ"ל את הכל צרפתי להיות חבור א'. ואחרי כלות מעשי העתקה. מסרתי אותם לחתני הרב וכו' מו"ה נחמן אברהם נ"י גאלדבערג לעיין בם ולסדרם ואף שהוא טרוד לקח לו מועד לקיים בקשתי יהיה לו זאת למזכרת עולם. ובשכר זה יזכני ה' לישב בהשקט על התורה ועבודה עם אשתי אשר נתן לי אלקים הצנועה היקרה מ' באשה תחי' (כי גם היא העירה את רוחי ואימצה את לבבי להביאם אל הדפוס) ובני ובנותי שיחיו וביחוד בני הגדול היקר הנחמד המופלג י"א מהור"ר שמרי' נ"י. ויתקיים בי שלא ימוש התורה מפי זרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם

בנימין וואלף בלא"א הרב הגאון מהו' עקיבא אייגער זצלל"ה.