דרוש וחידוש א פד

דנשיאת כפים הוא לתרומה ולא ליוחסין, הא כיון דמאכילין אותו בתרומה הדר יהיו מעלין אותו ליוחסין

שם ע"ב גמרא הרי שבא ואמר בני זה וכהן הוא וכו' ואינו נאמן להשיאו אשה. ואף דמשמע דמיירי דלא ידענו דהי' בנו מדקאמר בני זה א"כ יהא נאמן במגו דאיבעי אמר אינו בני דהיה נאמן להשיאו, י"ל דאין זה מגו דאינו רוצה להפסידו מירושתו בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס דלא שייך בהו אי בעי ליתבי' ליה במתנה. ובתוס' תירצו דמש"ה לא מהימן במגו דלדבריו קרוב הוא, וכמו דאמרינן בהחולץ, לדבריך נכרי אתה ואין עדות לעכו"ם, ובעניי איני מבין, דהתם מדין עדות באנו להאמינו מדין יכיר שפיר אמרינן לדבריך וכו' אבל הכא דמטעם מגו באנו להאמינו, מה בכך דהוא קרוב, אטו קרוב אינו נאמן במגו, וצלע"ג

דף כו ע"ב גמרא ורשב"ג סבר אנן אחתינן ליה ואנן מסקינן ליה. אף דתרי ותרי הוי ספיקא דרבנן ולא מוקמינן אחזקה, הכא בתרומה דרבנן הקילו כ"כ בתוס'. וקשה לי הא מתני' ע"כ בתרומה דאורייתא מיירי מדקתני ר"י אומר אין מעלין לכהונה עפ"י עד אחד, ואמרינן לעיל דטעמיה משום דמעלין מתרומה ליוחסין, וזהו ע"כ מתרומה דאורייתא, ואף לשינויי דטעמא דר"י משום גומלין, ע"כ איירי מתרומה דאורייתא כמ"ש תוס' לעיל (דף כד ע"א ד"ה וכן ב' אנשים) [אאב"ה עי' מ"ש אבא מארי מ"ו ני' במתני' לעיל] ואי דמיירי בתרומת דגן בזה"ז. דלמ"ד מעלין מתרומה ליוחסין גם מתרומה זו מעלין, א"כ שוב יקשה, הא כיון דיעלו ליוחסין הוי כדאורייתא ואמאי מהני תרי ותרי

שם תד"ה ואנן אחתינן ליה כו' ואמרינן נמי לעיל למאן דמכשיר בה, מכשיר בבתה, [אב"ה עי' מ"ש אבא מארי מ"ו זצוק"ל בקידושין דף ס']

שם בא"ד ועוד כיון דתרי ותרי ספיקא דרבנן יש לאוסרה כדאמרי' גבי ינאי. לא זכיתי להבין, דמה עדיפות קושיא מכח דתרי ותרי הוי ספיקא דרבנן וע"כ כוונתם דאם תרי ותרי הוי ס' דאורייתא ומסלקין כל החזקות, מוקמינן סוגיא דיבמות באומרת ברי לי, וכמ"ש התוס' ביבמות, אבל למ"ד תרי ותרי ספיקא דרבנן דמדאוריי' מוקמינן אחזקת היתר ורק מדרבנן החמירו, הרי דלא מסלקין לחזקה, ממילא היכא דאיכא חזקת איסור הוי חזקה דאורייתא ולא מהני ברי, והא זהו עצמו קושייתם הראשונה, ומה הוסיפו להקשות בדרך ועוד, וצריך אני לרב בהבנת כוונתם

דף כז ע"ב גמרא ושפחה מחזי חזי ושתקה. תמיהני למאי צריכנא לכך הא אף אם לא שתקה, מ"מ אנן חיישי' שלא תתבייש מלהבעל והשפחה תעיד באמת שנבעלה והיא תהיה מגורשת בגט זה, דהא בגט ישן בדיעבד מהני וא"כ תהיה מגורשת בגט ישן, ואף דכתבו תוס' גיטין דכ"מ דבודאי נבעלה אף דיעבד תצא, מ"מ בעדות שפחה דנטמאה איך תהיה נאמנת להצריכה גט אחר

שם גמרא השתא נמי אתי ומשקרה תרתי לא עבדה. לשון זה איני מבין דבמה נקרא תרתי הא אם שותקת אין עול בידה דהא בשתיקתה אסורה כיון דליכא עדות על טהרתה, ובעדותה בשקר דטהורה לא עבדה אלא חד והו"ל למנקט דמעשה לא עבדה, אבל לשון תרתי לא עבדה לא מתיישב שפיר

שם במתני' א"ר זכרי' וכו' לא זזה ידה כו' אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו. תימא מ"ש בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת דבנשאת לאחד מעידיה ואומרת ברי לי לא תצא, דודאי לאו מדין עדות אתינן עלה, ומשום דבשעה שהעיד עדיין לא היה בעלה ולא העיד על עצמו, דהא מ"מ הוי תרי ותרי ומה כח בעדותו, אע"כ משום דבספיקות אם בעלי דברים שניהם היינו היא והבעל אומרים ברי לי לא מפקינן אותה, והרי התם הוי ספיקא דאורייתא והבא עליה באשם תלוי מ"מ מהני ברי דבעלי דברים, ומכ"ש בשבויה דהספק הוא רק מדרבנן אסור, דמדאוריי' שבויה מותרת לבעלה דיועיל ברי דידה ודהבעל, ונהי דמדין עדות ליכא, דאין אדם מעיד על עצמו מ"מ מדין ברי דידיה ודידה לא תצא מר' זכרי' כמו בתרי ותרי דבנשאת לא תצא, (אב"ה עי' מ"ש אבא מארי מ"ו זצ"ל בתשובותיו חלק א' מהפסקים)

דף כח ע"א תד"ה והוא. דלהכי מוקי בתרומה דרבנן כיון דסבר תנא דמעלין מתרומה ליוחסין. תמוה לי דמה צריכי לזה הא בפשוטו ניחא דבתרומה דאורייתא ממנ"פ אי מעלין ליוחסין מה מהני עדות גרוע לזה דהא יעלו ליוחסין ואי אין מעלין ממילא ע"א כשר לחוד מהני, ואם אין גדול עמו אמאי נאמן בדאורייתא על מה שראה בקטנו, אע"כ בתרומה דרבנן ומיירי באין גדול עמו ומ"מ נאמן בדרבנן על מה שראה בקטנו, וצ"ע. גם כל אריכות דבריהם אינו מובן אמאי לא הוכיחו בפשוטו דלא קאי אתרומה דהיכא דמעלין לא מהני גדול עמו, והיכא דאין מעלין בגדול לחוד תסגי

דף כט ע"א מתני' אלו נערות שיש להן קנס הבא כו' ועל הנתינה. בתוס' הקשו כיון דעבדות ממש גזר עלייהו אמאי יש לה קנס, ואי דנתינה מנטרה נפשה הא אמרינן בירושלמי דשפחה אפילו משומרת אין לה קנס. ויש לומר דטעמא דירושלמי דכי היכי דממעטי' קטנה מקנס לר"מ לקמן (דף מ ע"ב) מקרא דולו תהי' לאשה במהוה עצמה הכתוב מדבר. ואף דמרבי' מנערה נערה חייבי כריתות אף דאין בהם הויה צ"ל משום דעכ"פ בנות הוי' הן לאחרים משא"כ קטנה דלאו בת הוי' היא כלל וא"כ י"ל דה"נ שפחה דלאו בת הוי' היא כלל וממעטי' מולו תהי' ואפשר דאפילו רבנן דס"ל דנערה אפילו קטנה במשמע היינו דמ"מ שייך בה הוי' ע"י אביה, ואף ביתומה מ"מ שייך בה הוי' אילו הי' האב קיים, או דאתיא לכלל הוי' לכשתגדל כדאיתא בגיטין (דף פה ע"א) דמה"ט בגירש חוץ מקדושי קטן הוי שיור משא"כ בשפחה דלא מקרי אתי לכלל הוי' וכדמוכח מההיא דגיטין שם דחוץ לעבד ולנכרי לא הוי שיור. והא דשוטה יש לה קנס כדמשמע לקמן (דף לב ע"ב) אחותו בוגרת נמי הא איכא בושת ופגם בשוטה דמשמע דמ"מ רק בבוגרת אבל נערה יש לה קנס צ"ל דזהו מקרי הוי' לכשתשתפה משא"כ בשפחה ונכרית, עיין גיטין (דף כד ע"ב) בתוס' ד"ה הא, וא"כ י"ל דבנתינה אף דדוד גזר עבדות עליהם לא הקילו עליהם בדאוריי' לומר דלא יתפסו בהן קידושין וגם הא נתיני בחרורי מותרים זה בזה וא"כ שייך הויה לישא לחרורי מש"ה יש להם קנס

שם תד"ה ועל הכותית כו' ובת עכו"ם אין לה קנס כדפריך בפ"ק, קשה בלאו ההיא דפ"ק הו"מ להקשות דאם איתא דגירי אריות הן אמאי תני כותית ליתני נכרית, ונראה דהומ"ל דטעמא דנכרית אין לה קנס כיון דקנאים פוגעים בו הו"ל כמו חייבי מיתות ב"ד דקלב"מ וא"כ היה מקים לחלק דזהו רק בנכרית ממש אבל בכותית דאפשר דהרבה מהם נתגיירו לש"ש והוו גרים גמורים והבא על הכותית אין קנאים פוגעים בו דשמא היא גיורת גמורה, וא"כ אף אם קמי שמיא גלי' דהיא מאותן שהן גירי אריות מ"מ כיון דאנן לא ידעינן ואין קנאים פוגעים בו אינה בכלל חיוב מיתה ולהכי משלם קנס לזה הוצרכו לראיה מפ"ק דפרכינן דלמא אזלה ואכלה בגיותא אף דהתם עכ"פ עכשיו היא בכלל גיורת ואין קנאים פוגעים בו וא"כ אף אם תגדל ותמחה ותהיה נכרית למפרע מ"מ מגיע לה הקנס דהא לא הוי קלב"מ דבעידן דבא עליה לא היו קנאים פוגעים בו אע"כ דנכרית מצד עצמותה לית לה קנס בלאו טעמא דקלב"מ בזה קשה על הנתינה

שם מתניתין הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אשת אחיו. פיר"ח דאשת אחיו מיירי במת מן האירוסין והקשה עליו הריב"א בתוס' איך מוקי ר"פ למתני' במפותה והא נתארסה ונתגרשה קנסא לעצמה וכיון דלעצמה מפותה אין לה קנס. וי"ל דמשכחת שאביה קידש אותה וקיבל הגט שלא מדעתה קודם שנתפתתה וכיון דבשעת הפיתוי לפי דעתה דסברה דהיא פנוי' והקנס לאביה לא ידעה ולא מחלה, מש"ה גם עתה דאיגלאי דנתארסה ונתגרשה מגיע לה הקנס כיון דלא מחלה, ודמי לדינא דהירושלמי בבא על בתו במת עד שלא עמדה בדין אף דהקנס למפרע שלה מ"מ לא הוי מחילה. וכדברי תוס' סנהדרין (דף עג) תמוה לי מאוד במ"ש דע"כ מתני' לא מתוקמא כרע"ק דברייתא דהא ר"פ ס"ל דחידוש שחדשה תורה בקנס ואע"ג דמקטל משלם והש"ס קאמר התם דמאן דאית לי' הכי ע"כ ס"ל כרע"ק דמתני' ולא זכיתי להבין דהא ר"פ מודה דמתני' לא ס"ל כן דחידוש הוא וכו' דהא במתני' קתני בא על בתו פטור אלא דר"פ קאמר הכי לר"מ דס"ל טבח בשבת חייב אבל עכ"פ