עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדרך חוקיך

דרך חוקיך ט

Derekh hukekha 9 · דרך חוקיך · free full Hebrew text

Open in the reader →

חיים ולקוטי תורה ולקוטי ש"ס מהאריז"ל דמ"ע רבינו בחיי של"ה מהר"ם הבבלי עיר מקלט אוצה"ח. ועוד סה"ק כולם ברורים. וע"פ טעמי המצות האלו ערכתי הנרות מול האורות אותיות עשרת הדברות. כפי אשר עמדתי על תכונת האותיות במספריהם ובצורתיהם ומלואיהם ורבועיהם. ותמורתיהם בספר וסופר וספור כאשר לקטתי מן גמר"א הק' וזהר ומדרשים וזו"ח וס' הבהיר ואותיות דר"ע וס' התמונה ולקוטי הש"ס וס' ברוך שאמר כתבי האריז"ל מרד"ם מגן דוד מאורי אור שעדי ג"ע רזא מהמנא דגל ישרה קהלת יעקב וכהנה סה"ק ומלבי לא הוצאתי דבר אך לפעמים עשיתי סמיכות ע"ד גמטריאות. אשר המה לחכמה פרפראות. להבין בקודש נוראות. בעזר המפליא פלאות. הראני לטובה אות: אף כי בכמה מקומות הי' לאל ידי לטייל ארוכות וקצרות. ע"פ הקדמות ישרות. אמנם את אלה בחבורי זה העלמתי. ואך את מלאכתי שמרתי. אשר למטרה לי שמתי. בעזר צור ישועתי. לחבר נרות מצות באורות האותיות צפיתי: ז"ל ס' מק"מ בזוהר בראשית דף ד' בענין המחדש חדושי תורה ומקדים הקדמות רז"ל ומדברי קבלה אין בזה עון ח"ו כיון שהקדמ' אמיתית ואם אותו הפירוש הוא אמיתי מה טוב ואם לאו ידי' הפסוק אסמכתא לאותו הקדמה. אבל המחדש הקדמה מדעתו. אם הוא אמיתית והוא בפשע יברא ע"י ארץ חדשה. ואם הוא בסוד יברא ע"י רקיע חדשה ואם ח"ו ההקדמה אינה אמיתית ח"ו כו'. וכ' עוד ונלע"ד דאם מסתפק אם הקדמה שחידש היא אמיתית יאמר בדרך אפשר עכ"ל הק': בסידור קול יעקב הק' בענין קבלה אל יוציא מפיו דבר שלא שמע מאדם הגון וראוי לסמוך עליו כו' או שלא ימציא לו איזה הקדמה מה שלא שמע מרבו. אבל לתרץ איזה פסוק או מאמרות ע"י הקדמות אמיתית מותר דאל"כ מה יעשה בחלקו שקבל במעמד הק' הרי שאם מחדש ע"י הקדמות אמיתיות ששמע מקדושים מה טוב. ועפ"י הדברים האלה הרהבתי בנפשי עוז לגשת אל הקודש ושמתי שם החבור הזה דרך חקיך כי בו יבוארו כמה דרכים. בטעמי חקים של מלך מלכי המלכים. שמורים בכל וערוכים. כי ישרים דרכי ה' ונכחים. וגם שמי מנח"ם במספר חקי"ך עולה. וכן נמסר לרמוז שמו לסגולה: ויש לרמוז עד"ה דרך חקיך גי' שס"ב מספר דין רחמים. אשר נרמז בתרי"גמ שהם רמ"ח מ"ע הם צד החסדים והרחמים. ושס"ה מל"ת הם צד הגבורה והדין כמ"ש בע"ח שער קיצור אבי"ע פרק ד'. הרי תרי"ג מצות חמה דין רחמים. חו"ג והנה הכוללם יחד הוא סוד הדעת הדעת הטוב. כי מן הדעת יסתעפו חסדים וגבורות. וכן ע"י הדעת הטוב נדע למאוס ברע ולבחור בטוב להבדיל בין טו"ר כדי להיות בבחי' סור מרע ועשה טוב שהוא כולל תרי"ג מצות. מל"ת הוא מאוס ברע ומ"ע להיות בוחר בטוב וכ"ז ע"י הדעת כי אם אין דעת הבדלה מנין, והנה דעת הטוב הוא בחי' משה רבינו ע"ה. שהי' כלול ס"ר נשמות סוד התורה ס"ר אותיות. ובו הם נאחזים כל תרי"ג מצות. וכן משה רבינו גי' תרי"ג כי הוא סוד הדעת חו"ג מ"ע ומל"ת תרי"גמ והוא דעת טו"ב שכן טו"ב גי' שם הדעת שהוא שם הק' אהו"ה כנודע לי"ח. ומעתה נרמז בטוב. מספר דר"ך חקי"ך גי' מש"ה עם שם אהו"ה שלו שהוא טו"ב הכרוך בו כטעם ותרא אותו כי טו"ב הוא. והבן וה' יכפר: ויש לרמוז עוד דר"ך חקי"ך רומז ב' יחודים יח"ע שמע ישראל י"א י"א. ויח"ת בשכמל"ו עם ב' יחודים השייך להם כי כן יחוד הק' הוי"ה אהי"ה הוא יח"ע דאו"א כנודע. ויחוד הק' הוי"ה אד"נ הוא יח"ת דזו"נ. והנה דר"ך רומז גי' ב"פ יב"ק. אשר יב"ק האחד הוא יחוד הוי"ה אלקי"ם יחודא שלים. אשר במילואם כזה הוי"ה בד"מ ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן גי' רל"ב. אלקים בג' מלואים יה"א הידועים ביודי"ן ההי"ן אלפי"ן גי' תתפ"ו הרי רל"ב תתפ"ו גי' בשוה שמע ישראל י"א י"א יח"ע. ויב"ק השני הוא הוי"ה אהי"ה אד"נ אשר במילואם כזה. הוי"ה בד"מ גי' רל"ב אהי"ה בג' מילואים הידועים קס"א קמ"ג קנ"א גי' תנ"ה הרי תרס"ז הידוע ואד"נ מלא גי' תרע"א הרי תרפ"ז תרע"א גי' יח"ת בשכמל"ו אלף שנ"ח בשוה. הרי נרמז בתיבות דרך ב' יחודים. והנה בתיבות חקיך שהוא גי' קל"ח נרמז שמות הקדושים הנ"ל של ב' יחודים. כי חקיך גי' ב' שמות הוי"ה אהי"ה הוי"ה אד"נ שהם ג"כ כ' יחודים כנ"ל. והנה יה"ע של הוי"ה אהי"ה שייך ליח"ע דשמע כו' ויח"ת של הוי"ה אד"נ שייך ליח"ת דברוך כו'. הרי ב' תיבות דרך חקיך מעומדים יחד וב"ז לרמוז בהם ב' יחידים הק' ושמותם הק' והנה זה שביקש דוד המלך ע"ה הורני ה' דרך חקיך לייחד ב' יחודים הק' ואצרנה עק"ב להמתיק מהם ב' אלקים גי' עק"ב וד"ל לכן מה טוב ומה נעים שם דר"ך חקי"ך על תרי"ג מצות שהמה בחי' חו"ג כטעם כל אורחת ה' חסד ואמת כמ"ש באדרא ק' ובמש"ל בשם ע"ח הק' שהמה נגד זו"נ מ"ע ומל"ת. והנה מ"ע נגד יח"ע. ומל"ת נגד יח"ת ושהם שמע ישראל י"א י"א. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והבן בס"ד וה' יכפר: ובאתי להסיר ממני תלונה. בפני אנשי מדע ותכונה. על אשר הרהבתי עוז לבוא במגלת ספר, ולחקוק הגיון