דרך חוקיך רג

כוזבות לנערי ב"י בלמוד חכמות זרות ומסירים אותם מאמונת ה' ותורתו שבע"פ ומכחישים פומבי דמלכא והמה כלואים ומנועים מעבודת הש"י ובמהרה יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו כנרמז באות ג' רומז גבורה כמ"ש בלקוטי ש"ס ג' דבג"ד כפר"ת וב"י לחיים עד עולם: תקנ נ שלא לחרוש בשור ובחמור יחדיו שנא' לא תחרוש בשור ובחמר יחדיו. בחינוך כ' הטעם משום צבע"ח שידוע שיש צער לבהמות לשכון עם אינם מינם. וברמב"ם הטעם משום גזרות הרבעה ובחזקוני כ' משום שהשור הוא מלך בבהמות ועל דמותו הכסא הכבוד והחמור בהמה בזויה אין הזווג נאה עכ"ד. והנה אף כי דהאיסור בכל ב' מינים אך רמז על לשון הפסוק שור וחמור בזוה"ק בשלח משלחי רגל השור וחמור אינון תרין כתרין משמאלא דאחידון בהו עכו"ם דאקרי שור וחמור א"ר אבא כד מזדווגי כחדא לא יכלי עלמא למיחם בהו וע"ד כתיב לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו דייקא ותנינא לא יהיב איניש דוכתא ליינין בישין דבעובדא דלתתא אתער מה דלא אצטריך וכד מזדווגא כחדא לא יכלו למיקם בהון מבין סטרא דלהון נפיק כלב ודא חציפא מכולהו עכ"ד. ובמג"ע אופן ע"א כ' בזה כי אותיות אמצעות של שור חמור הם ומ"ו גי' כלב ושור וחמור הם מתרין סטרין דנחש שור משמאל חמור מימין נחש באמצע ור"ת שלהם נחש שהוא כ' עש"ה ולפ"ז יש לרמוז מל"ת זו באות ג הרומז נחש לבטל כחו ובלק"ת דע כי שור נגד סמאל והוא מועד ושם אב"ג ית"ץ גי' שור והוא עשו והוא נכנע ע"י יצחק דקדושה הכלול באברהם לילית הוא חמור קליפת ישמעאל ונכנע ע"י אברהם בסוד ויחבש את חמורו וב' אלו הם סוד בעל ואשרה בעל סמאל אשרה לילית לכן אסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו עכ"ל. והנה המה תולדות הנחש וכת דילי' הנרמזים באות נ כנ"ל ונרמז מ"ז בפרטית בנ' של תגנב דהוא ג"כ ענין גנבה בכוחות עליונים כמו כלאים: תקנא ש שלא ללבוש שעטנז שנאמר לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו. בחי' כ' כמו בענין הכישוף וכלאים דהרכבה הזאת הוא עירוב הכוחות המזיק לנפש מישראל. והרמב"ם כ' לפי שהיו הכומרים לע"ז לובשים כן. והרדב"ז כ' כל המתעסק בכלאים מכניס טומאה במקום טהרה והטומאה שורה עליו והוא שעטנז ואמרו שיש שטן א' ממונה על מי שלובש שעטנז לכן תגין על אותיות שעטנז גץ להורות כל מי שעוסק בתורה נצול ממנו ואמרו כי הלובש שעטנז בעת תפלתו סנדלפון הממונה על תפלתן של ישראל אינו מקבל תפלתו לפי שנדמה לו ככומר לע"ז הנותן כח לרוה"ט דע"ז ר"ל. וכ' הבחיי נאמר בכלאים לא יעלה עליך כלומר רוה"ט. וכ' בחזקוני ונאסר צמר ופשתים לפי שבא תקלת ע"י שניהם לכן נאסרו להיות בבת א' כי הבל הביא מבכורות צאנו וקין הביא זרע פשתן. ד"א לפי ששניהם בגדי כהונה הזהירן ללובשן יחד רק לכהן בעבודתו ובגדי כהונה הם דומיא דחלב ודם וקטורת ושמן המשחה שנאסר משום דהוה כמשתמש בשרביטו של מלך ע"כ. ומהר"ם כ' הטעם שלא להזכיר עון קין שהרג להבל שעט שטן עומד על ימינו לשטנו עכ"ד ונרמז מל"ת זו באות ב דהנה ב הוא המקיף את העולם בג' רוחות והוא כמו הלבוש המקיף את האדם כן בכללות העולם ב' הוא הגדר המקיף המלבוש. והנה ארז"ל דלכן נברא העולם באות ב' משום דבית רומז ברכה כי כן העולם צריך לברכה לפי שקללותיה מרובים והלואי שתעמוד בברכה הראשונה וכן מלבוש האדם שהוא עולם קטן צריך להיות בחי' ברכה ולא יזכר בו שמץ קללה והנה צמר ופשתים שניהם יחד גרמו קללה וארור לעולם ע"י קין והבל כמ"ש הרדב"ז לכן אסור לאדם מישראל ללבשם יחד בל ילבש קללה כמדו ח"ו ונרמז באות ב שהוא המלבוש בכלל ורומז ברכה ואם ילבש שעטנז שגרם קללה יהפוך ברכת הבית לקללה ח"ו ונרמז ע"ד גי' בי"ת מלא גי' ובג"ד כלאי"ם ב"ל יעל"ה עלי"ך עם י"ט אותיות שבו ונרמז באות ב מן תגנב כי גם שעטנז הוא גנבה לכוחות עליונים כמש"ל ומעתה נרמזו ד' ענינים דכלאים באותיות תגנ"ב שכל ענין כלאים הוה גנבה כגונב דעת עליון ח"ו ויש לרמוז דהנה יש באדם ד' בחי' נגד ד"א הוי"ה ב"ה וכנגד ד' חלקי נרנ"ח כמ"ש בע"ח שער אבי"ע פ"א והם נפש גוף מלבוש בית והנה בית שהוא היכל וכרם אחד הם שהם לבר מגוף האדם רק האדם יונק מהם ומוקף מהם כי גם כרם הוא מקיף האדם וכן כרם הוא במלכות כמו בית והיכל ונרמז באות ת איסור זריעות כלאי' בכרם שהוא בחי' ה' אחרונה מלכות שמים דהוא גנבת המקום כביכול. ואיסור אכילת כה"כ שהוא בא לגופו של אדם והוא אזהרת הגוף וכן הנאת תרי הגוף נהנה נרמז באות ג' הרומז הנאת הגוף כי ג רומז גומ"ל נפשו איש חסיד וכמו שדרשו רז"ל דקאי על אכילה ושתי' שגומל חסד לשארו וגופו וג' רומז בחי' נשמה כמ"ש באודר"ע ורומז איסור לחרוש בשור וחמור המזיק רק לנפש שהוא בחי' נחש כמש"ל וכת דילי' שהם ס"ם ולילית כמש"ל בס"ד ואות ב רומז בגד ומלבוש שעטנז והוא גניבת בבחי' מקיף ומלבוש שלו