דרך חוקיך יא

פתיחה בגמרא מכות סוף המסכת אמר ר' שמלאי תרי"גמ ניתנו לישראל שס"ה ל"ת נגד שס"ה ימות החמה ורמ"ח מ"ע נגד רמ"ח אברים שבאדם ובזוה"ק וכל סת"ק דורשים שס"ה ל"ת נגד שס"ת גידים שבאדם רמ"ח מ"ע נגד אברים והכל נגד האדם ועיין של"ה הק' מאמר בית חכמה כ' שיש לומר שאין חילוק בזה והכל אחד. עד"ש בס' ע"מ מאמר חקור דין ח"א פי"א בשם א"ע שבאדם יש ב"פ שס"ה גידין דהיינו שס"ה דופקים ושס"ה שוקטים. והדופקים הם נגד שס"ה ימים. והשוקטים נגד הלילות וכ' ע"ז הרמ"ע שכן יש במל"ת ב' בח' א' בחי' סור מרע לבד בשוא"ת נגד שס"ה השוקטים שהם נגד הלילות. ובחי' הב' יש גם במל"ת בחי' ועשה טוב אם מכוין לאסור בזיקים המתעה בהן וצבאו ופקודיו תחת שולטנתא דקוב"ה [עיין זוה"ק משפטים קי"ד ע"ב וע' ע"ח שער קאבי"ע פ"ד וז"ל שע"י מ"ע מתקן היצ"ט ועל ידי שמירת מל"ת גורם לתקן היצה"ר תחת רשות הקדושה עש"ה והוא ג"כ ע"ד הרמ"ע] והוא מובחר הכוונה בשמירתם והוא נגד שס"ה הדופקים שהם נגד שס"ה ימים עש"ה עכת"ד הק'. לזה ההוצעה כ' בשל"ה דדברי ר' שמלאי דמל"ת נגד שס"ה ימות החמה הוא ממש כדברי הזוה"ק שכ' שהם נגד שס"ה גידים. אך ר"ש בא לפרש שהם נגד גידים הדופקים לכן אמר נגד שס"ה ימים דוקא דהיינו שיכוין בשמירתם לאסור היצה"ר תחת פולחנא דקוב"ה בבחי' וע"ט והכל ניחא ובזה יתבאר במאמר ערובין י"ג ע"ב שני שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא משנברא (ב"ש) והללו אמרו נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא (ב"ה) נמנו וגמרו טוב שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו: וכ' ע"ז מור"ש בסוף מס' מכות דטעם פלוגתתן ב"ה סברו דהבריאה טובה שעי"ז מסגל מצות ומע"ט בעוה"ז וב"ש סברו כיון שבנקל יוכל האדם לחטוא ולפגום ח"ו לכן הי' טוב יותר ההעדר. וט"ז נמנו ר"ל שמנו התרי"גמ ומצאו שמל"ת יתרים במספר על מ"ע א"כ קרוב להפסד מלשכר לכן טוב שלא נברא כיון שמועד לקלקל יותר מלתקן עכ"ד: והנה לכאורה נפלאו הדברים כפשטם שיהי' ההעדר טוב מהבריאה כי הבורא כל ברא עולמו להיטב לברואיו ואף שכתבו תוס' שם דמצדיק לא מיירי אמנם הלא רוב העולם הם בינונים: א"כ יהי' בריאתם לריק ולרעה ח"ו. גם הלא בכ"מ הלכה כב"ת וכאן נמנו וגמרו כב"ש. אמנם לפי הנ"ל יונח. דהנה ב"ש הם בחי' גבורות בחי' לילה. וב"ה הם החסדים בחי' ימים. לכן ב"ש איירי בבחי' מל"ת שכנגד גידים השוקטים שכנגד הלילות לכן המל"ת הם יותר ממ"ע והוה קרוב להפסד לכן אמרו טוב שלא נברא משנברא וכנ"ל. משא"כ ב"ה שהם בחי' הימים גידים הדופקים א"כ גם המל"ת הם בחי' וע"ט לאסור היצה"ר והס"ם תחת פלחנא דקוב"ה. א"כ הוה מצות עשה יותר שכל התרי"גמ המה בקום ועשה: ואם יזדמן לפניו איזה עבירה יהפוך למעשה הטוב. והל"ת המה רק שס"ה לכן טוב שנברא שקרוב לשכר יותר. ואמרו נמנו וגמרו ע"ד המור"ש הנ"ל שמנו כפשוטם ומצאו שהמל"ת הם יתרים לכן גמרו שטוב שלא נברא וכנ"ל אמנם עכשיו שנברא יפשפש במעשיו שיראה שיהי' גם השמירה מל"ת בחי' מעש"ה ועשה טוב כנ"ל שיכוין בהם לאסור הס"ם ואז יהי' הכל בחי' וע"ט ויהי' קרוב לשכר יותר: ולפ"ז יש ליישב מאמר ב' שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה. דמה נ"מ בזמן הזה שנחלקו. וי"ל עפמ"ש לק"ת בראשית הטעם למה נשים פטורות ממ"ע שהזמן גרמא לפי הידוע שהנוק' יוצאות מחזה דדכורא למטה ושם הם דבוקים ומקום ההוא יקרא זמן כי זמן הוא היותו בחי' יום ובחי' לילה וז"א נק' יום ונוק' נקרא לילה וכל המצות שהם נגד המקום הזה נק' מ"ע שהז"ג לכן נשים פטורות דנוקבא אתכלילת בדכורא בעשות הזכר המצוה אין מהצורך שתעשה גם היא: והמצות שתלוים למעלה ממקום הזה חייבת כי שם אין הזמ"ג ואינה נכללת בדכורא לכן חייבת בפ"ע עכ"ד עש"ה בקדשו: הנה שנה גי' ספירה וכן כתבו בסה"ק כ"פ לרמוז שנ"ה על ספירה, וידוע דב"ש וב"ה הם בחי' דכר ונוקבא יום ולילה. כמ"ש המקובלים שהם חו"ג וב"ש בחי' גבורה נוקבא לילה. וב"ה בחי' חסד דכר יום. וזהו ב' שנים ומחצה היינו ב' ספירות וחצי שהם ח"ג וחצי ת"ת נחלקו ב"ש וב"ה דכר ונוקבא כביכול ואינם דבוקים יחד ואז יש מחלוקות ביניהם שב"ש בחי' לילה גידים השוקטים אומרים טוב שלא נברא שקרוב להפסד וכנ"ל כיון שתל"ת יתירים. וב"ה אומרים טוב שנברא שהוא בחי' יום גידים הדופקים והכל בחי' וע"ט וכנ"ל: אבל לאחר ב' שנים ומחצה שם דבוקים יחד ואין מחלוקות שנכללו יחד והנוקבא טפלה אל הזכר וב"ש כב"ה בבחי' שס"ה ימים גידים הדופקים ולכ"ע טוב שנברא כי גם במל"ת עושה טוב וכנ"ל וה' יכפר כי כתבתי דרך אפשר: לפ"ז יש ליישב מה שהקשה בלק"ת בראשית גם בכסא מלך תיקון ס"ט על מ"ש שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ת רמ"ח והקשו הלא מ"ע הוא במעלת יותר מן ל"ת ולמה ירמז הל"ת קודם בשם י"ה והמ"ע