דרך חיים א:ט

ולפי מה שאמרנו למעלה , כי הנשיא הוא מזהיר תמיד מה שיעשה, כי העשיה הוא נמשך מן האהבה , וכאן תמצא* כי יהודה בן טבאי אומר "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים", ומזהיר מה שלא יעשה. ושמעון בן שטח מזהיר על העשייה, לומר "הוי מרבה לחקור את העדים", ולפי מה שאמרנו כי הראשון נשיא מזהיר על מצות עשה השייכים לאהבה, והשני על מצות לא תעשה השייכים* אל היראה, וכאן הוא להיפך. ונראה כי דבר זה סתירה על מה שאמרנו. אבל דבר זה חיזוק גדול לפירוש אשר אמרנו, כי בפרק אין דורשין (חגיגה טז:) קאמר בגמרא ; תנו רבנן, שלשה מזוגות הראשונים שאמרו [שלא] לסמוך , ושנים מזוגות האחרונים שאמרו (-שלא-) לסמוך , הראשונים היו נשיאים, ושניים להם היו אבות בית דין . וחכמים אומרים, יהודה בן טבאי אב בית דין, ושמעון בן שטח נשיא, עד כאן. והשתא מתניתין דהכא כחכמים אתיא, שהיה יהודא בן טבאי אב בית דין, ולכך אמר "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים". ושמעון בן שטח, שהוא הנשיא, אומר "הוי מרבה לחקור את העדים" . מכל מקום אין זה הוכחה וראיה כל כך, שנוכל לפרש כאן אף לתנא קמא שאמר יהודא בן טבאי נשיא, נוכל לומר כי אף שאמר יהודא בן טבאי "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים", כוונתו כדי שיהיה משפט אמת וצדק , ו"עורכי הדיינים" אין זה צדק ואמת . ומה שאמר שמעון בן שטח "הוי מרבה לחקור את העדים", היינו שלא יעיד עדות שקר, אשר צריכין הדיינין להרחיק השקר במשפט .

וכבר התבאר לך למעלה, איך המשך דברי המוסר שכל אחד ואחד קרוב לשלפניו, עד שהכל מקושר זה עם זה . וגם דברי הזוג הזה* דבריו מסודרים עם הזוג שלפניו, כי הזוגות שלפניהם תקנו את האדם עם הבריות הקרובים אליו, ולכך אמר (למעלה משנה ו) "עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות" , וכל זה שייך אל האדם, וכמו שתקנו הזוג גם כן שלפניהם (למעלה משניות ד, ה) ביתו כראוי . כי ראשון צריך לתקן עצמו, וזהו תיקון* אנטיגנוס איש סוכו . ואחר כך תקון ביתו, וזה תיקון הזוג הראשון . ואחר כך התיקון עם הבריות שהם חוץ לביתו, והם גם כן שייכים אליו, כמו הרב והחבר ושאר כל אדם, וזהו תיקון הזוג השני , כי צורך גדול אל האדם הרב והחבר . ואחר כך תיקון הזוג השלישי , איך תהיה ההנהגה עם בני אדם כמו הדיין, שהוא דיין ושופט על הצבור. והראשונים תקנו את האדם איך ינהג עם הבריות, עם אשר יותר גדול ממנו, כמו שהתבאר . ובא הזוג הזה, גם הזוג שאחריו , ותקנו את האדם איך ינהג הגדול עם הבריות אשר הם למטה הימנו במדריגה. והגדול הוא על שני פנים; האחד, הוא הדיין, וזה תיקון הזוג הזה. והשני, הוא בעל השררה, ודבר זה תיקן הזוג שאחריו, עד שהכל יתוקן מה ששייך לאדם . אבל אין הדיין, או בעל השררה, יש לו חבור אל אשר למטה ממנו, הם הנדונים , או העם אשר תחתיו . ומכל מקום אף כי אין זה דומה אל תיקון האדם עם בני ביתו וחבירו ושכינו, אשר זכרו הזוגות שלפני זה, שכל אלו יש לאדם שייכות אליהם לגמרי, ותקון ההנהגה הזאת עם אלו הוא נקרא תקון האדם עצמו, מפני שאלו שייך האדם אליהם ביותר, מכל מקום במה שהוא דיין על הצבור, יש לדיין חבור אל אשר הוא דיין עליהם גם כן . ותיקון הנהגה זאת גם כן הוא תיקון האדם. ולפיכך כמו שתקנו הזוגות הראשונים את האדם עם הבריות אשר האדם שייך אליהם, בא הזוג הזה לתקן ההנהגה של הדיין עם הבריות, שגם בזה יש אל האדם שייכות* אל הבריות. ואם שאין זה הצירוף כמו בראשונים, שהוא צורך האדם לגמרי, הרב והחבר. ותקון הזה גם כן באהבה וביראה, כמו שהתבאר .