דרך ימה סז

הוא ית"ש מחוללך והוא עשך ויכוננך ולא אתה מחוללו לכונן ולעשות דרכיו כאשר ייטיב לפניך. וירא ה' וינאץ וגו' כי דור תהפוכות המה בנים לא אמן בם ר"ל שאין בידם אמונת עם ועם רק בודים מלבם כאשר נפשם חפצה וזהו הם קנאונו בלא אל שלא עזבוני לילך אחרי אמונת עם ועם כעסוני בהבליהם כאשר עולה על רוחם, התבוננת השני' הוא לפי המקום כי ע"י שינוי האויר ממקום למקום ישתנה מזג האדם והאויר מדינה זו תחזק ותכלכל המחלה עד שיהי' קשה להסירה אם ברוב סמים חזקים בטבעם ומדינה זו אוירה קל ונוח ומחזיק טבע האדם ומחליש החולי ואינו צריך להרבות סמים חזקים בטבעם ויהי' לו למזור סמים קלים כן הוא בענין תחלואי הנפש ורפואתה גם המקום יהי' בעזר להשיב נפשו אל שלמותה, ולעמוד לפני ה' במקום אחד המיוחד והמוועד יותר משאר המקומות אשר בתוכם ישכונו מניעות רבות מעיקים ומצירים אל הנפש ולא תוכל להשיג בהם שלמותה, כאשר הי' ארץ ישראל אשר עיני ה' אלקיך דורש אותה ואוירה מחכימת פתי יותר מוכנת ומיועדת לתכלית שלמות האדם לעמוד לפני ה' ולהשיג במושכלות, וגם בפי העמים כלם תכונה ארץ הקדושה עד שכל המלכים יש להם יד וחלק בעיר הקודש ומחוזיתי' ויותר מזה עיר הקודש עוד יותר מזה ביתר שאת ויתר עוז בקדושה הוא מקום המקדש אשר עומד לנס עמים ואליו גוים ידרושו גם המלך שלמה אחרי גמרו המקדש התפלל להיות עיניו ית"ש פתוחות אל הבית הזה לילה ויום לשמוע אל הרנה ואל התפלה והתחנה אשר יתפללו כל איש ואיש כפי נגעי לבבו, ובעת שוב אחד לפניו שמה במקדש הזה על חטאיו ישמע קולו לסלוח לו. ועתה בעוה"ר כו נתרחקנו מעל אדמתינו ואין אנו יכולים לבוא שמה להשתפך נפשינו ורוחינו שמה במקדש משכן כבודו ית"ש עכ"ז הבתי כנסיות המה היכל ה' ומיועדים לשכונת עוזו ובהם יתענגו נפשינו למצוא מזור ותרופה למחלה לשפוך שם שיחה יותר מכל שארי המקומות אשר אינם מוכנים ומיועדים לשכון כבודו שמה ושעירים ירקדו שמה למנוע הטוב ממנה, ולא תמצא מרגוע להעלות ארוכה ותעלה לתחלואים להדבק בה' ולהשיג שלמותה, וכן אמר המשורר פ"ד מה ידידות משכנותיך ה' צבאות נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו אל קל חי ר"ל כיון שנפשי כלתה לחצרות ה' למען לבי ובשרי ירננו יחדיו באין מונע ואין מעצור לה' בזה ניכר ונגלה לו גודל ידידות משכנותיך. ובזה יבואר לנו בפרשיותינו במה שהעירו בשינוי הלשון שאמר משה רבע"ה ליהושע כי אתה תבא את העם הזה וגו' וה' אמר לו תביא וגו' גם במאמר ה' למשה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע וגו' ואצום וגו' וכאשר באו לפניו ית"ש אמר ה' למשה הנך שכב עם אבותיך וכל הפרשה ובסוף דיבר ליהושע ויצוהו ולהנ"ל יבואר כי משה רבינו ידע גודל קדושת א"י וכי עיני ה' בה וגם משכן כבודו ית"ש שם לכן התחנן לבא שמה ולזה הי' מתאוה אלי' להדבק בה' להשיג תענוגי נפשו והי' הדבר ברור בעיניו כו כל איש אשר יבוא שמה להשתחות לפני ה' יתעורר רוחו להשלים נפשו ויהי' כל עם ה' נביאים כי יתן ה' רוחו עליהם, והי' כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה' ולא יהי' להם צורך למנהיג ומנהל אשר יורה הדרך הישר לפני הי רק לחלוקת וכיבוש הארץ לבד לכן אמר ליהושע אתה תבא