דרך פקודיך מט

לדרום הויין לי' בנים זכרים שנאמר וצפונך תמלא בטנם וכו' לא אכחיד תחת לשוני את אשר כתבנו בענין הזה בשיטת הש"ס. הנה לדעת רש"י ותוס' אין המצוה בצפון ודרום. רק האזהרה הוא ממזרח למערב מפני אימת השכינה א"כ הנותן בכיוון בין צפין לדרום מחמת מירא שמים כשיזכור כ"ז דהיינו אימת השכינה בשעת מעשה לא ימהר למלאות תאוותו וישהה עד שתזריע אשתו תחילה. ואשה מזרעת תחילה יולדת זכר משא"כ כשאינו משים מורא שמים לנגד עיניו ימהר להזריע למלאות תאוותו ואמרו עוד שם אין אשתו מפלת נפלים. ג"ז נוכל לומר לפי הפשט מטעם הנ"ל. כי עפ"י הרוב סיבת הנפלים מכובד העיבור. והנה כשיזריע ברבות התאוה ושלא במתינות תגדל חמימות וכובד העיבור משא"כ כשמשים מוראו ית' לנגד עיניו. וישמש במתינות יהי' הולד ממוזג וז"ש בין צפו"ן לדרו"ם ולא בין דרום לצפון כי הקדימו צפון כי הוא בחי' היראה כנודע. ובזה יונח לנו קושיות המהרש"א שהקשה דהרי בפסוק לא נזכר רק צפון אך הוא שיזכור דוקא מדת הצפון היינו היראה שהיא עיקר המכוון בזה ומחמת המורא לא ישמש בין מזרח למערב כ"ז נ"ל לפי הפשט

והנה ידוע דלמקובלים דרך אחרת בזה דהם סוברים דהכוונה דוקא הראש למזרח ורוחב המטה בין צפון לדרום (וז"ל במשנת חסידים וכו' המשמשים יזררו שתהי' המטה ראש למזרח ורגלים למערב בסוד יסו"ד ומלכו"ת ויהי' יד שמאלו לצפון העולם בסוד הגבורה ויד ימינו לדרומו בסוד החסד עכ"ל) ואמרו בין צפו"ן לדרום ולא בין דרו"ם לצפון נראה סוד שמאלו תחת לראשי ולבתר וימינו תחבקני כי שמאלא איתער תתלה והוא ג"כ סוד אשה מזרעת החלה וז"ש בפסוק וצפונך דייקא. ונ"ל עוד רמז מופלג בחכמ"ה וצפונך תמלא בטנם צפונ"ך דייקא ובטנם דייקא. דהנה בטן נק' המלכות בתיקונים תיקון י"ח מסטרא דאימא עילאה איתקריאת שכינתא בט"ן הה"ד מבטן מי יצא הקרח וכו') (וג"כ בטן בן וט' אותיות שבו עיין במאורי אור) והנה מילוי בטן כזה י"ת י"ת ו"ן בגי' תתע"ו במספר השוה כמנין צפון (בתחשב הנון רבתי דאי"ק בכ"ר למספר ת"ע כנודע וזהו וצפונך תמלא בטנם מספר צפון ימלא הבטן במילוי תתע"ו בגי' המרכבה שלימה היינו אברהם יצחק יעקב רחל (כסא של ד' רגלים כנודע) והוא ג"כ צמ"ח דו"ד מלכותא קדישא. היינו הצומח מדו"ד היינו ג"כ מילוי כזה לתה י"ו ל"ת והוא פרי הבטן היינו הפרי והמילוי של בטן כנ"ל הרומז למלכותא קדישא. והנה מבואר בדברי הקדוש מהר"ש בספרו דן ידין שיש בדיקנא קדישא תתע"ו נימין (מנין המרכבה הנ"ל) ע"ש סודו סוד סוד ה' ליראיו ע"כ בכוונת מספר הצפון למילוי הבטן יהי' לו בנים זכרים כי אשה אין לה הדרת פנים זק"ן ויתורץ קושית המהרש"א שהקשה בנים גם בנות במשמע כי הפירוש הוא ישבעו בנים אשר יש בהם מילוי הבט"ן היינו הדרת פנים זקן והתבונן בפסוק הנה נחלת ה' בנים (ואיזהו מן הבנים) שכר פרי הבטן היינו הפרי מילוי של הבטן והשם הטוב יכפר בעדינו ותבין לפי"ז שע"י התעוררות תתלה לבחי' צפון יכוין למרכבה שלימה ורמה ושגבה למעלה למעלה להתעורר הרחמים ויצמח צמח לדוד להוליד נשמה קדושה ותבין לפי"ז שאין אשתו מפלת נפלים כי דוד הי' מהראוי להיות נפל כי סיהרא לית לה מגרמה כלום ונתנו לו האבות שהם המרכבה משנותיהם והצמיח צמח לו ולזרעו עד עולם כמו כן המכוין למרכבה יצמיח צדקה ותהלה ואין אשתו מפלת נפלים לא"פ) הכלל יהי' בידך שכל דבר שצריך האדם לעשות צריך לעשות כמעשה העליונים שכל מה שעשה האדם למטה כך נעשה מלמעלה וזה שדומה הקב"ה את ישראל לחתן וכלה שנאמר ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך ואחר שכך הוא צריך האדם לקדש עצמו ועוד אל יאמר האדם שלום עליך נפשי כי לא בוראו רק אביו ואמו ואין להקב"ה חלק בו שלש