דרך פקודיך רכו

מ"ע נו על הב"ד לדון דין נזקי אש

חלק

המעשה

(א) מצוה נ"ו מ"ע על הב"ד לדון דין נזקי אש שנאמר כי תצא אש וכו' שלם ישל' המבעיר וכו' אם הדליק בשדה חבירו ועברה הדליקה חייב לשלם נזק שלם

(ב) הדליק בתוך רשותו צריך להרחיק מסוף המיצר בכדי שיעור שלא תעבור הדליקה לשדה חבירו הרחיק כראוי ועברה והזיקה פטור שזה מכה בידי שמים הוא וכן אם עברה שלילית או נהר של שמונה אמות פטור

(ג) אש שעברה והזיקה אדם וחבלה בו המבעיר חייב בחמשה דברים

(ד) אכלה האש אבנים או עצים או עפר חייב המבעיר לשלם

(ה) אכלה גדיש והיו טמונים בו כלים כאלו שדרך אנשי השדה לטמנם בגדיש חייב לשלם גם הכלים. היו בו כלים שאין דרך לטומנם בגדיש פטור על הכלים. ודוקא במדליק בתוך שדה חבירו. אבל במדליק בתוך שלו ועברה לשדה חבירו פטור על כל הכלים הטמונים בגדיש אבל משלם שיעור מקום הכלים דמי חטים ושעורים שהיו ממלאין מקום כזה

(ו) המדליק את הבירה משלם כל מה שבתוכה

(ז) תולדות האש אבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו כרוח מצוי' והיזיקו חייב לשלם נזק שלם וברוח שאינה מצויי' פטור

(ח) דנין זה בכל ב"ד ובכ"מ ובכ"ז

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצו' ולחדש דינין והלכות כפי רוחב שכלו

(ב) שילח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים (עד שישלם לחבירו ויפייסהו) במה דברים אמורים בזמן שמסר להם גחלת אבל מסר להם שלהבת חייב דהוה כאילו הבעיר בעצמו

(ג) שילח ביד פקח השליח חייב לשלם והמשלח פטור

(ד) הכופף קמתו של חבירו לפני האש עד שתדליק אם אין האש מגעת לה אלא ברות שאינה מצוי' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים (עד שישלם לחבירו ויפייסהו) ומינה אם מגעת לה האש ברוח מצויה חייב לשלם

(ה) הא דאמרינן במדליק את הבירה חייב על כל הכלים אפילו טענו כוסות של כסף אם אמוד בכך הרי זה נשבע ונוטל (ואם אינו אמוד בכך אין המזיק מחויב לשלם לו אפי' בשבועה. סמ"ג)

חלק

המחשבה

(א) ודאי צריך הדיין לכווין בשעת הדין לקיים מ"ע כי מ"ע דאורייתא צריכה כוונה וכאמור כמה פעמים

(ב) ודאי א"צ לכוין הטעם כיון שאין טעם מבואר בתורה אבל בוודאי מחויב כל משכיל להתבונן בטעמי מצות התורה כ"א כפי רוחב שכלו. והנה טעם הפשוט לכללות המצוה לא נפלאת היא ולא רחוקה דאם לא יחויב לשלם המבעיר את הבעירה הנה בקנאת איש מרעהו ילך וידליק נכסי חבירו ע"כ חייבה התורה האלקית שלם ישלם המבעיר את הבעירה. והנה אלקינו מרחם אשר קדשנו במצותיו היינו כביכול אותן המצות שהוא ית' מקיימם הנה דרשו רז"ל במצוה הזאת שהשי"ת כביכול יקיים במהרה המצוה הזאת אמר הש"י אני הצתי אש בציון עלי לשלם את הבעירה כאמור ואני אהי' לה חומת אש נאום י"י ולכבוד אהי' בתוכה

(ג) ועפ"י דרך הקודש יש להתבונן בטע' המצו' דהנ' אש רמז לגבורה והנ' הגבורות במקומם הם קדושי' רק בהתפשטותם למטה בעולמות התחתונים אזי יונקים מהם אלקי' אחרים א"ש זרה וז"ס שאמרו בזהר שלא נאמר בתורה ויהי כסף התנופ' רק ויהי זהב התנופה כי זהב הוא