דרך פקודיך רז

בכלל חלוקא דרבנן שלהם

(ב) ונ"ל דמן הצורך לכוין במצוה זו גם ובעת המו"מ של הדין ואפילו אם יצא זכאי הנידון הנה באפשר כך הוא המצוה לדון את המחויב אם חייב חנק אם לאו. הנה אפי' אם פטרוהו עפ"י התורה הנה כבר קיימו המ"ע ולפי"ז גם בזה"ז אפשר לקיים המצוה הזאת כשאירע ח"ו איזה מעשה ודנין אם חייב חנק עפ"י התור' הגם שפוטרין אותו להיות שאין לנו סנהדרין הנה הוא כיצא מב"ד זכאי יהי' מאיזה טעם שיהי' הנה כבר קיימו המ"ע

(ג) עוד נ"ל קיום המצוה הזאת גם בזה"ז. בבוא האיש העובר אל החכם להתוודות על חטאתו אשר חטא ומבקש מהחכם להורות לו דרכי התשובה על חטא כזה. והנה החכם צריך להתבונן עפ"י התורה מה היא עונשו עפ"י התורה בכדי שידע איזה מן הסיגופים ועינויים יקצוב לו (ואיזה מן היחודים יצוה לו לייחד אם בר הכי הוא) שיהי' בדומה לעונשי התורה הנה החכם העושה כזאת מקיים מ"ע של תורה זו ובלבד שיכוין כן

נ"ל

(ד) הנה התשוב' שיצטרך החכם ליתן ולקצוב להחוטא על כל דבר עון ופשע מבואר הוא בספרי מרן ז"ל ובספרי הקדמונים ואי"ה נדבר מזה בכל פרסי המצות אם הש"י אתנו וילמדנו דעת (ועיין בהקדמת הספר) אך פרט אחד אזכיר בכאן המצטרך למצוה זו. נ"ל בבוא האיש המתחייב חנק (עפ"י התורה) אל החכם לסדר לו דרכי התשובה אזי חוץ הסיגופים והיחודים שיקצוב לו מהראוי לצווח לו שיהי' רגיל ביחוד תן (הנזכר במ"ח מס' אצילות דערבית) ומהא אמינא לה דהנה מצות חנק הוא לפייס ה' אחרונה דשם הוי' (כי ד' מיתות ב"ד הם לתקן ד' אותיות הוי') ויחוד הזה תלוי בה"א אחרונה וזה סדרו יכוין בו' שעולה לה' עילאה ואח"כ שניהם יחד עולים אל הי' ואח"כ יחבר הה' תתאה עם וה"י וזה צורתו ו"ה וה"י הוה"י והוא מספר ח"ן ובאם העובר לאו בר הכי הוא נ"ל שהחכם יכוין כ"ז בעת אשר קוצב לו התשוב' (דנ"ל דודאי גם הב"ד כיוונו זה בעת אשר דנו את איש המתחייב חנק) ונ"ל דזה יש לפרש ונח מצא ח"ן בעיני י"י דבני דורו היו מהמתחייבים חנק בטמאם את אשת רעיהם ונח כוון יחוד הח"ן כדי שלא יתמוטט העולם לגמרי ע"כ נשאר הוא לברכה וממנו הושחת העולם וזה מה שנ"ל שדרשו רז"ל ג' חינות הן ח"ן אשה על בעלה לאפוקי הבא על אשת רעהו שמתחייב חנק שמפריד הח"ן עד שיקבל עונשו ח"ן מקח על מקחו לאפוקי גונב נפש מאחיו מב"י והתעמר בו ומכרו שמתחייב חנק שמפריד החן עד שיקבל עונשו חן המקום על יושבי' הנה הש"י נקר' מקומו של עולם וכן אב ואם הם מקומו של אדם כי בטרם הוולדו הי' בהם במוח האב ובבטן האם וכן ירושלים לישכת הגזית נק' מקום. ועלית אל המקום וכו' ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא. הנה ח"ן המקום על יושבי' לאפוקי הנביא שקר והמתנבא בשם ע"ז שפוגם בדברי המקום ב"ה היינו בדברי הש"י הנקר' מקומו של עולם וזקן ממרא ע"פ ב"ד אשר הם בלישכת הגזית הנק' מקום וחובל באביו ואמו אשר הם מקומו אשר הי' שם בתחלה שמתחייב חנק בכל אלה שמפריד הח"ן עד שיקבל עונשו גם יכוין לג' אותיות אחרונות דג' שמות אהי' הוי' אדני והם הה"י וזה ג"כ לדעתי נ"ח איש צדיק תמים הי"ה בדורותיו אשר דורותיו פגמו בחטאם באלו אותיות הי"ה ה צדיק תמים הי"ה נ"ל

(ה) טעם המצוה ודאי ע"פ הדין יוצאין הב"ד בעשיית המצוה בזולת כוונת הטעם כיון שאין טעם מפורש בתורה אך בזקן ממרא אפשר צריך לכוין להיות דנאמר בתורה ובערת הרע מישראל אפשר דזה מיקרי טעם וצריכים הב"ד לכוין שעושים המצוה הזאת לקיים מצות בוראם והטעם כדי לבער הרע מישראל. ופירוש הטעם נ"ל דהנה אדה"ר פגם בעה"ד טו"ר וממנו נמשך לדורותיו אחריו שיהי' הדעת מעורב בטוב ורע וישראל שעמדו על