דרך פקודיך קסה

(ו) ותדע ידידי שהרב' מהמון עם חושבים כי זה רק ממילי דחסידי ואינם נזהרים מהסתכלו' בנשים תדע ידידי שזה איסור גמור מדאורייתא והמקילים אוי לנפשם כי גמלו להם רעה והנה מקרא מלא הוא בתורה לא תתורו וכו'. ואמרו רז"ל בגמ' מ"ד טוב מרא' עינים ממהלך פש טוב מראה עינים באשה יותר מאותה מעשה עצמה ופרש"י טוב כנגד יצה"ר היינו שיותר יוטב בעיני היצה"ר להחטיאו במראה עינים יותר מאותה מעש' ראה ידידי עד היכן הדברים מגיעים וכל ההמון אינם חושבים זה לאיסור רק למילי דחסידי וחלילה חלילה לשמוע לדבריהם ואפילו אדם היודע בעצמו שלא יתפעל ע"י ההסתכלות כי בין כך וכך עבר על דברי תורה ועל דברי חז"ל בזה ומכש"כ אם יתפעל ח"ו בזה גדול עונו מנשוא והמשכיל על דבר ישים כ"ז לנגד עיניו וידע ע"כ שזה איסור גמור בלי שום היתר ואפילו בפני פנוי' אסור להסתכל רק אם צריך לישא אשה והסתכל בה אם תשא חן בעיניו שישאנה או להשיאה לבנו או באופן אחר המצטרך לש"ש ובשיקול הדעת שלא יונה א"ע שהוא לש"ש המתבונן בכ"ד ישוב אל י"י על העבר ויקבל על עצמו וכו'

ומדי דברי בזה זכור אזכרנו לטובה מה שסיפר לי החסיד הקדוש הרב המפורסים בקדושה כבוד מהר"ם זצלה"ה סת"ם מפשעווארסקי במעש' שאירע לו בהיותו בדרך נחהו י"י ובבואו למלון התאספו אליו רבי' מאותן אשר קרבת אלקים יחפצון ואירע שנסע דרך העיר הזאת אחד מנגידי ק"ק ברא"ד. ובא אליו בתוך המקהלו' ואמר לו שאלה אחת אני שואל מאתכם אם תשיבני על נכון מה טוב ובאם לאו הרי אתם כולכם מכת הרמאים והוסיף לדבר עתק אין מן הצורך להאריך ותוכן השאלה הוא. אמר לו בזה"ל היות ששבת בקהלתינו הרב הקדוש המפורסי' מהר"מ הראשון שהי' בפשעווארסק זצוק"ל והתאספו אליו אנשים המתחסדים והרעישו עולם ומלואו כדרכם. ובזמן סעוד' שלישית אזי אמרתי אלכה נא אל כת המשתגעי' עם רבם המובהק להם ואראה בפחזותם מה מנהגם והנה בבואי אל המקום הנועד אשר שם הי' הקיבוץ אזי אמר הרב המובהק הנ"ל הנה נואף בא אל הבית ואני ידעתי בעצמי שלא הייתי נואף מעולם והאריך לדבר עתק ודברי חוצפה בזה. והנה אמר לי הרב הקדוש הנ"ל המספ' לי המאורע שהתפלל אז אל הש"י יראהו נפלאות לתרץ לו תירוץ גמור לפי דרכו והית' מונחת גמרא על השלחן וביקש מהש"י שיראהו התירוץ הנכון בתוך דברי חז"ל ופתח הגמ' והנה המאמר חז"ל הנ"ל מ"ד טוב מרא' עינים ממהלך נפש כתובה לפניו אז שמח לב הצדיק בקרבו והרא' להנגיד הנ"ל ואמר לו הנך רוא' דברי חז"ל נזדמנו לי בעת הצורך לתרץ לך כי בהיותך הולך מבלי דעת וחוצפך יסגא להיותך בוזה במלאכי י"י והיית הולך בתוך השוק בעיר הגדולה הנ"ל והיית משוטט בעיניך במקהלות הנשים היושבים אנה ואנה ביום המנוח' והיית נהנ' במראה עיניך ובאת מתוך הראיה הלזו לבית מקום הצדיק וראה ברוח קדשו קליפת הניאוף אצלך כי טוב מראה עינים וכו'. ואמר לי שסיפר לו סמוכות לדברינו בתוה"ק וישאל את אנשי מקומ' היינו אנשי המקום ית"ש איה הקדש' רצ"ל היכן היא הזונ' שאתה אומר שזניתי ואני ידעתי בעצמי שלא זניתי מעולם התירוץ הוא. היא בעינים על הדרך רצ"ל איכות הזנות הוא ע"י עיניך כשהיית הולך בדרך ונהנת במרא' עיניך והאריך הצדיק בזה ובכאן הראתיך רק לדוגמא ואתה תשכיל ותבין

(ח) עוד נכלל בכלל אזהר' זו אזהרה מדיבורי המותרות עם האשה כמו שהזהירו חז"ל אל תרבה שיח' עם האשה באשתו אמרו ק"ו וכו' ומידי דברי בזה אזכור להזכיר זה לי ולבני גילו מה שנ"ל בזה דהנה לפי הדין כמעט הוא דבר שא"א להיזהר כי צריך האדם לספור ולמנות התיבות שמוציא מפיו בעת דברו עם האש' שלא יוסיף תיבה אחת בשפת יתר כמ"ש בגמ' בההוא דשאל לאיתתא באיזו דרך ללוד