דרך פקודיך קנה

חייב אלא חטאת אחת זהו דוקא כשידע שהיום שבת אבל לא ידע שהמלאכות הללו אסורות או אפי' ידע שאסורות אבל לא ידע שחייבין עליהם כרת וסקילה (אבל שגגת קרבן אינה שגגה)

(ה) אבל אם שכח שהיום שבת אע"פ שידע שיש שבח בעול' ועשה מלאכות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת על כל היום כולו וכן אם אירע כן בשבת השני חייב עליו חטאת אע"פ שעשה מעין המלאכות שעשה בשבת הראשון חייב על שבת השני חטאת בפ"ע על כל היום וכ"ז כשידע שיש עיקר מצות שבת

בתורה

(ו) אבל אם שכח שנצטוו ישראל על השבת או שנשבה כשהוא קטן לבין הנכרים ולא ידע כלל משבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת על כל השבתות והמלאכות

(ז) יש מלאכות שמותרות מדאוריי' אבל חז"ל גזרו עליהן ונקראים שבות חייבין עליהן מכות מרדות

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצוה ובפרט אזהרות מצוה זו מחוייב האד' ללמוד להיו' בקי בהן ובשמותיהן כי בקל יוכל האדם לבא ח"ו לידי חילול שבת מבלי התבונן ולא ידע ואשם ונשא עונו ח"ו ומאד מאד צריך להיות עיניו פקוחות לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל א"כ הגם שבכל התורה כולה וכל מצותיה מחוייב האדם לקיימם בדיבור ג"כ היינו השינון בהם יתירה עליהן המצוה שינון הזאת שצריך להתמיד בשינונה מטעם הנ"ל וצריך להבן דבר מת"ד להוליד בשכלו הלכות וטעמים מחודשים ודדי' ירווך וכו'

(ב) שבת שקולה כנגד כל המצות כי היא אות בין השי"ת ובין ישראל והמחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו (ונ"ל אפילו במילי דרבנן ואי"ה יתבאר להלן הנלפע"ד)

(ג) המשמר שבת שכרו כפול והנביא משבחו אשרי אנוש יעשה זאת שומר שבת מחללו

חלק

המחשבה

(א) ודאי צריך לכוין במניעה ממלאכות דאורייתא לקיים אזהרת התורה ובמניעה בדבר שהוא מדרבנן לא תסור וכו' שאל אביך וכו' ובפרט במצוה הלזו דאינו ניכר דדילמא מלאכה הוא דלית ליה וכמה בטלני איכא בשוקא ע"כ מהראוי לאדם תיכף בהכנסת שבת לקבל ע"ע שלא לעשות כל מלאכה מחמת גזרת הבורא ית' עליו

(ב) ונראה דצריך לכוין ג"כ הטעם להיות הטעם מבואר בתורה כי ששת ימיה עשה י"י וכו' וינח ביום השביעי הנה הוא זכרון למ"ב (עמ"ש במצוה הקודמת) ונראה דצריך לכוין ג"כ הטעם המבואר במשנה תורה זכרת כי עבד היית באמ"צ וכו' ע"כ צוך י"י אלקיך לעשות את יום השבת ובזולת רנת הטעמים הללו לא יחשב לו בכלל החל קא דרבנן המצוה הזאת כמ"ש כמה

פעמים

(ג) העמיק בדבר הרב בעל החינוך שכתב שהש"י ציונו לשבות ממלאכה ביום השביעי ויהיה מחשבות האדם פנויים לחשוב באמונת חידוש העולם אשר ברא וחידש הש"י בששת ימים וישבות ביום השביעי. וכן זכר ליצ"מ שהיינו עבדים למצרים לעשות מלאכתם ויוציאנו י"י אלקינו משם להיותינו עבדים לו ית"ש לעשות מלאכתו מלאכת הקודש

(ד) עפ"י דרך הנסתר יש להתבונן בטעם איסור ט"ל מלאכות כי קודם חטא אדה"ר לא היה האדם מצטרך לעשיית המלאכות להשלמ' צרכיו עד אחר החטא שנגזר בזעת אפך תאכל לחם שיצטרך למלאכות והנה שבת הגין על אדה"ר כידוע מחז"ל שאמרו שאמר אדה"ר מזמור שיר ליום השבת ונודע ג"כ מרז"ל שחט' אדה"ר היה בענבים (יהיה איך שיהיה