דרך פקודיך קלח

מ"ע כה להאמין מציאת אלוה

חלק

המעשה

(א) מצוה כ"ה מ"ע להאמין מציאת אלוה עיין בהקדמה ד' אות ד' האיך יצוייר למעש' מצוה שהוא במחשב' עי"ש ותבין ולא אצטריך לכפול לך הדברי'

(ב) איכות המצוה הוא להאמין באמת בלב אמונת אומן שיש אלוה הנמצא הוא ית"ש המציא כל הנמצאים מאין ליש ומכוחו וחפצו ית"ש נתהווה כל מה שהי' והוה ויהי' ואין שום דבר נתהוו' בלא רצונו וחפצו ית' והוא המשגיח על כל דבר בכלל ובפרט ואפילו כל הדברים הטבעים הנפעלים בטבע הכל מהשגחתו ית' המתלבש בטבע וכל ככבי השמים וכסילה' לא יפעל בטבע רק בהשגחתו ית' המתי' אותם בכל עת ויטה אותם לכל אשר יחפוץ

(ג) המצוה הזאת הוא יסוד הדת והעיקר שיקבע בנפשו בכל עת שהאמת הוא כן ומחוייב בכל עת להזכיר את נפשו להתבונן במצוה זו ולחשוב רוממותו ית"ש ויעמוד מרעיד איך הוא ברי' קטנה מעוט' בדעת עומד לפני תמים דעות וזה עיקר חלק המעשה שבמצוה הלזו שאפי' בעת עיסקו בענייני העולם ומדבר עם ב"א יזכור לנפשו ויקום מרעיד ויפריש א"ע מן ב"א כרגע להתבודד לחשוב גדולתו ורוממותו וזה נקרא מעשה

(ד) מי שלא יאמין באמונה זז הוא כופר בעיקר ואין לו חלק וזכות בישראל וחייבין אנחנו למסור נפשינו ומאודינו על אמונה זו והמצוה הזאת נוהגת בכל עת ורגע בזכרים ונקבות **(הג"ה נרמז בתורה כ"ה תאמר לבית יעקב ותגד לב"י היינו מצוה כ"ה (עפ"י חשבון הרמב"ם ז"ל) תאמר לבית יעקב ותגד (אותה) לבני ישראל כי בזולת זאת המצוה אין לו חלק ונחל' להיקרא בשם יעקב וישראל ואי"ה יתבא' בארוכ':)**

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד איכות המצוה ולהתבונן בה להוסיף אומץ בכל פעם באמונה זו

(ב) כבר כתבנו במצות השבתת חמץ אשר עיקר המצוה הזאת הוא באיש הישראלי להאמין אמונה זו מבלי חקירות והובטחו זרע אברהם שיספיק להם האמינה בקבלה ויותר יש יסוד מוסד להאמין בקבלה מהמאמין ע"י חקירה כי המאמין בקבלה אין לאמונתו סוף כיון שאמונתו באה לו מצד א"ס ב"ה שהבטיח לאברהם אבינו כי ידעתיו למען אשר יצוה וכו' משא"כ מי שמאמין ע"י חקירתו באת אליו האמונה מצד השכל שהוא בעל סוף וח"ו יש לאמונתו סוף ע"כ רבים מהחוקרים המירו כבוד' בלא יועיל בעת הזעם (דרוש נא כיום את דבר ה' אשר כתבנו במצוה הנ"ל) ומזה תשפוט ותדע שלא התחיל הש"י במאמרו הנכבד בל' שמ"ע ישרא"ל אנכי ה' אלקיך כו' כמ"ש באמונת היחוד שמע ישראל י"א ה' אחד דשמ"ע הוא ל' הבנה בחקירו' השכל ובאמונה המציאות אין לחקור בחקירת השכל דזה נק' עה"ד טוב ורע (כמ"ש ע"ש) שחוקר בנטיית השכל לב' הצדדים כדרך החוקר שחוקר גם כל חלקי הסותר א"כ מן ההכרח שיטה הדעת לטו"ר (ע"ש באריכות) ע"כ נצטוינו מפיו ית' סתם אנכי ה' אלקיך ר"ל תדעו באמונת שלימ' אשר אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ ונתאמ' לכם מציאותי במופת מכאן ואילך עיקר אמונתך בקבלה וכן נ"ל שהוא דעת הרמב"ם שלא הביא בספרו חקיר' על מציאת השם רק התחיל יסוד היסודות ועמוד החכמות (עמ"ש במל"ת דלא ימצא חמץ) להאמין שיש