דרך פקודיך קכח

ה לו לבדו ראוי להתפלל ולא לזולתו כי הנו אדון עולם לכל נוצר יורה גדולתו ותפארתו. ו מציאת הנבואה מן השמים. ז נבואת משרע"ה למעלה מן כל הנביאים. ח תורה מן השמים ע"י משרע"ה נאמן ביתו. ט זאת התורה לא תהי' מוחלפת לא יחליף ולא ימיר דתו. י הש"י יודע מחשבות בני אדם וכל היצורים ומחשבתם מביט לסוף דבר בקדמותו. יא שכר ועונש. יב ביאת המשיח ב"ב. יג תחיית המתים שיהיה ב"ב הן המה יג עיקרי הדת אמונת הישראלית והנה ערבים עלי דברי דודים הרב הגדול מהר"ם חאגיז אשר כלל בדבריו אשר כל העיקרי' תלויי' בזכרון יצ"מ ואנחנו בעניננו הוספנו נופך משלנו בכל עיקר ועיקר ותראה בדברינו אשר כלל האלה העיקרי' נרמזי' בפסוק למען תספ' באזני בנך וכו' וידעת' כי אני י"י ממילא לפי מ"ש שצריך לכוין הטעם להיות הטעם מבואר בתורה כנ"ל א"כ לפי מה שנבאר שמבואר בפסוק הזה כל הי"ג עיקרים א"כ צריך לכוין שמספר ביצ"מ בכדי לקבוע בלבבות אמונת אומן י"ג עיקרי הדת ואתה תבין

(ה) וז"ל הרב הגדול הנ"ל (ע"י יצ"מ נתאמ' לנו) א' שהוא מצוי שנאמר אני י"י בא דבר אל פרע' (והנה הוא עיקר הראשון מציאת הבורא ופרעה הכחיש ובעל כרחו הוצרך להודות והנה הוא מבואר במצות הסיפור שנאמר ולמען תספר וכו'. וידעת' כי אנ"י י"י)

הב' שהוא אחד שנאמר למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ (הנה הוא עיקר הב' ונרמז כ"כ במצות הסיפור באמרו למען תספר וכו' וידעתם כי אני י"י כבר כתבנו כמה פעמים שרמז אני הוי' מורה הגם שיש שינוי מפעלים בעניני הטב' עכ"ז הוי' הוא האלקי' באחדו' והוא לבדו הפועל והעושה כל ובא לזה הרמז אני הוי' כי אני מורה על התלבשות הוייתו במלבושיו כביכול כי האותיו' שלפני הוי' ושלאחריו בגי' אנ"י בסוד אני ראשון ואני אחרון והוא מורה על התלבשות הווייתו בשנוי מפעלים בטבעים כדמיון הלובש המתלבש במלבושיו לפניו ולאחריו והלובש מסתת' במלבושיו והלבושי' מתנענעים בתנועתו והוא אחד הלובשם ופועל בהם וז"ש הכתוב ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי הגם שתראה פעולת מתחלפות בין והתבונן וזה אשר פרשתי מלוך על כל העולם כלו בכבודיך היינו במלבושיך (כי ר"י קרא למאני מכבדות') היינו שיכירו ע"י המלבושים שאתה הוא י"י אלקינו לבדיך עושה כל והבן) והנה הרב הנ"ל השמיעני העיקר

הג' שהוא ית' אינו גוף וכו' ואני אבארנו נרמז ג"כ בחצות הסיפור באמרו ולמען תספר וכו' וידעתם כי אני הוי' ירצ"ל ענין מציאותו אינו מובן רק בידיעת השכל אמיתיית מציאות כי אינו גוף כי הגוף יתוודה בראיי' ובשמיע' וכיוצא משא"כ דבר שאינו גוף לא יתוודע רק בפשיט' ידיעת השכל הבן הענין אמרו וידעתם וכו'

הד' שהוא מחדש ניסים ונפלאות בשינוי הטבעיים בכל עת שירצה וזה הוראה גמורה על חידוש העולם וכו' (כיון שהוא משדדם ע"כ הוא חדשם) וכיון שהוא המחדש בנ"י תמיד מ"ב הוא ודאי קדמון לו (הרי עיקר ד' נרמז ג"כ במצות הסיפור ולמען תספר וכו' את אותותי אשר שמתי בם (בשידוד המערכה ועי"כ וידעתם כי אני הוי' המהווה כל הויות ע"כ יכול לשדדם כרצונו וכיון שאני המהווה הווייתם ע"כ אני קדמון להם הבן הענין)

הה' שהוא משגיח בפרטים שנאמר כי אני י"י בקרב הארץ (הוא עיקר הה' אשר או לבדו ראוי להתפלל ולא לזולתו נרמז ג"כ במצות הסיפו' למען תספר וכו' וידעתם כי אני י"י רצ"ל אפילו בכל הדברים המוטבעים בטבע השגחתו בפרט מושלת בו שם בכל דבר ואני המהווה אותם בכל עת אני מעמידם בקיומם. ותנועתם מהווייתו וא"כ אין להשים מגמת האדם בתפילתו רק לאמירת הווייתו

הו' שהוא מנבא את הנביאים ההולכים בשליחתו שנא' לכה ואשלחך אל פרעה