דרך החיים יג

בדיעבד יצא בלא חגורה חוץ מהדברים האסורים גם בק"ש הנ"ל שזה אף בדיעבד לא וצא (ועיין סו' צ"א וס"ס ע"ד בא"ר): לח היה עומד במום ורצה לברך אם ערותו תוך המים ולבו למעלה אפי' המים צלולין מותר אך לא יביט לערותו כיון דהמים צלולים הם ונראית בהם ערותו ואם גם לבו בתוך המים אם המים צלולין אסור לקרות עד שיחבק גופו בזרועותיו כנ"ל בסעי' ל"ה או שיכסה את לבו או למטה מלבו בבגד ובלבד שלא יסתכל בערותו ואם המים עכורין או שיכול לעכר' ברגליו שלא יהא אבריו נראין כגון שיש עפר וטיט מתחתיו מהני אך שלא יהא ריח רע (סי' ע"ד ובאחרונים): לט הא דכתבנו דמהני כיסוי למטה מלבו אף שלבו תוך המים ואינו מכוסה מ"מ כשלבו רואה את ערות חבירו אסור (וע' א"ר): מ אסור לקרות ק"ש בתוך ד"א של מת או בביה"ק אפי' לאחר ד"א של קברים ואם קרא תוך ד"א חוזר וקורא (סי' ע"א)

דיני וסדר מי ראוי להיות ש"ץ ומי לא

א אין לקטן להיות ש"ץ עד שיגיע לכלל שנותיו שהוא שלשה עשר שנים שלימות כגון אה נולד באחד דר"ח ניסן אין נעשה ב"מ שראוי להיות ש"ץ עד שיגיע לתחלת יום ראשון דראש חדש ניסן שנת ארבעה עשר וביום ההוא מותר לו להיות ש"ץ אבל אם התפלל ערבית שלפני ר"ח מבעוד יום אין לו להיות ש"ץ דעדיין לא נשלם שנת שלשה עשר עד הלילה של ראש חדש (סימן נ"ג ויתבארו דינים אלו לקמן אצל דיני קדיש בעשרה ע"ש): ב ביום שמתענין אין להיות ש"ץ אלא מי שמתענה ומשלים וקיבל עליו את התענית (במקום שצריך קבלה ויתבאר אי"ה לקמן בדיני תענית) מיהו אם אין שם אחר להתפלל יעבור הוא לפני התיבה. והאיך שינהג בעננו יתבאר לקמן בעננו (סימן תקס"ו): ג סומא יורד לפני התיבה להתפלל (סימן נ"ג) גר יורד לפני התיבה (שם) מיהו אם יש שם אחר אחר עדיף (דאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע) (שם): ד אבל אין לירד לפני התיבה בשבת ויו"ט וכן בימים נוראים אם לא דליכא עדיף מיני' (יו"ד סי' שע"ו): ח אם יש אבל ומוהל נדחה המוהל בפני האבל אם לא שיש מנהג קבוע על פי חכמים שהאבל נדחה (עיין ש"ך יו"ד סי' רס"ה בשם מהר"ם מינ"ץ דלא כמ"א סי' נ"ג) ויארצייט ודאי דוחה למוהל וכן דוחה לאבל (מ"א שם) וכל זה שאין הקהל מקפידין על זה אבל רשות ביד הקהל לבחור עליהם מי שירצו (שם): ו וכן בן השלשים דוחה למי שאחר שלשים וכן כל מי שנדחה בקדיש כמו שנתבאר סי' קל"ב ה"נ לענין תפלה ואם שניהם שווין כמו אם יש שנים שאומרים קדיש על אב ואם וכן כל כה"ג הדבר מסור להקהל את הנבחר יקריבו לתפלה ואם מרוצין לשניהם יטילו גורל וכמו בקדישין שנתבאר בסי' קל"ב הנ"ל: ז אמנם אם שניהם שווין ואחד כהן והשני לוי או א' לוי והב' ישראל או אחר ת"ח והשני ע"ה הת"ח קודם לע"ה אפי' הע"ה הוא כהן או לוי אבל אם שניהם ת"ח כהן קודם ללוי ולוי קודם לישראל (א"ר סי' נ"ג): ח מדבר ואינו שומע מותר להיות ש"ץ (עיין סי' נ"ה ובאשל אברהם) (ועיין לקמן בדיני קדיש בעשרה וה"ה הכא ע"ש): ט אף שאין ממנין ש"ץ מי שלא נתמלא זקנו אבל באקראי שרי להתפלל כל שבא לכלל שנותיו כנ"ל בסעיף א' (ואז און לבדקו אם הביא שתי שערות דמסתמא הביא אם לא שיודעין שעדיין לא הביא) (עיין סימן נ"ג וסי' נ"ה) אך בימים נוראים אין להתפלל אלא מי שנתמלא זקנו ולא מהני מחילת הציבור (שם בא"ר בשם מחברים) ובן כ' שנים אף שלא נתמלא זקנו עדיין או שיש לו זקן מעט והוא מבן י"ח ולמעלה מהני (שם) ובתענית יש ליזהר שירד לפני התיבה מי שיש לו זקן ממש (שם במ"א)

דיני קדיש בעשרה. ומי שמצטרף. ואם יצאו מקצתן

א אין אומרים קדיש וקדושה וברכו וכל דבר שבקדושה פחות מעשרה זכרים גדולים בני י"ג שנים ויום א' (ויום א' לאו דוקא דאפי' שעה אחת ואפי' רגע אחת לשנת י"ד סגי) (מ"א סי' נ"ג) ואפי' נולד בסוף יום ר"ה נעשה בן י"ג שנה בתחלת ליל ר"ה של שנת י"ד (תומים בח"מ סי' ל"ה):

ב אם בא לכלל שנותיו כמו שנתבאר לעיל בסעיף א' א"צ תו לבדקו אם הביא שתי שערות דמסתמא כיון שהגיע לכלל שנותיו כבר הביא (סי' נ"ה):

ג אם נער אחד נולד בכ"ט לאדר ראשון בשנה מעוברת ונער אחד נולד באחד באדר שני ושנת י"ג אינו מעוברת אותו שנולד באחד באדר שני נעשה ב"מ באחד לאדר ואותו שנולד בכ"ט לאדר ראשון נעשה ב"מ בכ"ט לאדר (סי' נ"ה) וכן הנולד באדר בשנה פשוטה ושנת י"ג היא מעוברת אינו נעשה ב"מ עד אדר שני (שם) אבל הנולד באדר ראשון בשנה מעוברת ושנת י"ג היא ג"כ מעוברת נעשה ב"מ ג"כ באדר ראשון (אחרונים שם דלא כמ"א וכן העלה בת' מעיל צדקה סי' כ"א):

ד מי שנולד ביום ראשון דר"ח כסליו שהיו אז ב' ימים ר"ח ובשנת י"ג היה חשון חסר וכסליו אינו אלא יום אחד ר"ח אע"פ כן אינו נעשה ב"מ עד ר"ח כסליו (מ"א וכ"ה) ומי שנולד בר"ח כסליו ולא היה רק יום אחד ר"ח ובשנת י"ג היו שני ימים ר"ח נעשה ב"מ ביום א' דר"ח (ב"ח וא"ר שם):

ה אונן אין מצטרף למנין ואיזה נקרא אונן יתבאר אי"ה לקמן וכתב הפר"ח סי' ע"א באונן שחייב להתאבל אפילו אינו מוטל עליו לקברו אם הוא בעיר שהמת שם אין מצטרפין דדמי לישן להט"ז לקמן דלא מצטרף ואם אינו בעיר שהמת שם ויש שם מי שישתדל עבורו שדינו שאם רוצה לקרות רשאי וחין מוחין כידו מצטרפין (וע' פ"ח סי' נ"ה וע"א) אבל אם הוא בעיר אע"פ שאין מוטל עליו לקברו כגון שאינו יורש שלו ואפילו יש לו מי שיתעסק עבורו אפ"ה אינו מצטרף (ועיין פ"ח הנ"ל) אם לא שמסרו לכתפי' כמו שיתבאר בדיני אונן וכן ישן או שוטה כולם אין מצטרפין (ט"ז ופר"ח ושבות יעקב) וכן מנודה אין מצטרף אבל אם לא נדוהו אף שהוא עבריין מצטרף (שם):

ו חרש השומע ואינו מדבר וה"ה מדבר ואינו שומע מצטרפין אבל מי שאינו שומע ואינו מדבר אינו מצטרף (שם ודלא כט"ז סימן קכ"ד יע"ש בא"ר ס"ק ח'):

ז אם התחילו מקצתן להתפלל ש"ע לבדם ואינם יכולין לעמת עמהם מצטרפים עמהם לעשרה ובלבד שישארו רובם שאינם מתפללין ש"ע ויכולין לענות עמהם (שם ועיין א"ר סי' כ"ה דלא כמ"א שם):

. ח היה עשרה בבית הכנסת ואומרים קדיש או קדושה אפילו מי שהוא בבית אחר יכול לענות עמהם ובלבד שלא יפסיק טינוף או ע"ז ביניהם או עובד כוכבים ומזלות (א"ר) ואם בא לבית הכנסת ומצא ציבור באמצע קדושה או ביהש"ר עד שלא השלימו יכול לעמת עמהם (שם נ"ה):

ט לכתחילה אם אין בבית הכנסת רק מנין מצומצם אין לשום אחד מהם לצאת ואם יצאו עליהם נאמר ועוזבי ה' יכלו אבל אם נשארו עשרה יכולין הנשארים לצאת אם כבר שמעו קדושה וברכו והקדישים עד אחר עלינו (סי' נ"ה ועי' סי' ק"ט במ"א):

י אם התפללו בלא מנין ואח"כ בא מנין לא יאמרו מיד קדיש רק יאמרו שלשה פסוקים או מזמור אחד ויאמרו קדיש וכן הדין בעלינו ובפסוקי דזמרה וכאשר אבאר אי"ה כל אחד ואחד במקומו (שם):

יא אם התחילו לומר קדיש שלאחר ישתבח ויצאו מקצתן יאמרו ברכו (א"ר ופרישה שם) (וכן כתב הפר"מ בשם מהרי"ל):

יב אם התחילו להתפלל יוצר בעשרה ויצאו מקצתן לא יתפללו תפלת י"ח בקול רם דכבר נשלם תפלת יוצר ואפילו התחילו תפלת ש"ע בלחש ויצאו אין אומרים הש"ע בקול רם בפחות מעשרה אבל אם יצאו לאחר שכבר התחיל הש"ץ הש"ע בקול רם יגמרו הש"ע וגם הקדושה וחצי קדיש וקדיש שלם שלאחר ובא לציון ודוקא אם נשתיירו רובן אבל אם לא נשתיירו רובן לא ואף אם נשתיירו רובן יקראו בתורה אם