דרכי תשובה - ד ד

א' מ"ש על דברי החוו"ד בזה ועיי"ש עוד באות ז' ובסי' קט"ז אות ח' ט' י' וי"א באורך ועי' בשו"ת בית ישראל סי' מ"ד בעובדא שנפל חתיכת בשר לקדירה של חלב אצל האש וסלק החתיכה מיד מן הקדירה ונשפך עד שא"א לעמוד על, השיעור אם יש ששים נגד הבשר וכ' דלכאורה כיון שלא נתבשל הבשר כמאב"ד דהא סלקו א"כ אין אסור מה"ת רק מדרבנן ובנשפך הולכין בספק דרבנן להקל כדלקמן סי' צ"ח סעי' ב' אמנם לדינא סיים כיון דהחלב נאסר מיד א"כ הו"ל לגבי החלב ספק דאורייתא ואזלינן לחומרא בנשפך עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' ל"ב באמצע התשו' שכ' דמשמע מפשטות דברי הש"ס דכל זמן שלא נתבשל הבשר כמאב"ד גם על הלחלוחות והחלב אינו חייב עיי"ש לדרכו ועי' בס' דברי יוסף סי' תקס"ד שהביאו ועיי"ש במ"ש ע"ד בזה ועי' בס' ערוגות הבושם אות ה' מ"ש בזה באריכות ובמ"ש בזה לדינא ועי' בסידור הגאון יעב"ץ ז"ל בחלק מגדל עוז בדיני בב"ח פ"א אות כ"ד שכ' דמ"מ בנפלה טפת. חלב על חתיכה בדרך שאסרתה כיון שלא ניעור וכיסה מתחלה אלא לבסוף אע"פ שלא נתבשלה עדיין עם החלב כמאב"ד אפ"ה פשיטא שנאסרה מה"ת גם בהנאה כיון שיש בה כדי ליתן טעם בחתיכה לפי שטעם כעיקר דאורייתא ואיכא לשיעורא בתערובות הטעמים שנתבשלו כל צרכן וסופו ליתן טעם בכל החתיכה הלכך הרי הוא כילה כמבושלת בחלב אפי' לא הגיעה עדיין למאב"ד ואוסרת גם הקדירה בהנאה אם אין בה ששים עכ"ד איברא כי בדבר זה כבר עמד הפר"ח סק"ג וכ' דאם בישל בב"ח רק חצי בישול ולא נתבשל בישול גמור שהוא כמאב"ד אינו אסור אלא מדרבנן ומותר בהנאה עיי"ש ועי' בשו"ת חקרי לב חלק א' מיו"ד סי' צ"ח שהקשה עליו דמ"ש מכל איסורין שבתורה דקיי"ל דחצי שיעור אסור מה"ת עיי"ש באריכות ועי' מזה בשו"ת בית יצחק הנ"ל חלק או"ח סי' פ"ב אות ב' ובסי' פ"ג ובס' שדי חמד חלק הכללים מערכת הת' סוף כלל ט' מ"ש בזה בשם הס' מנחה טהורה ובמ"ש ע"ד הרב חקרי לב הנ"ל עיי"ש אמנם יעוין בבית מאיר שצידד לומר דאף דאינו עובר קודם שנתבשל כמאב"ד מ"מ עכ"פ איסור תורה הוי משום דחזי לאצטרופי אם יגמור בישולו עיי"ש ועי' בס' שערי שמחה שער ב' סי' ה' (בד"ה ולאחר) שהביאו והשיג עליו דזה אין לדמותו לשאר חזו לאצטרופי דאיסורין דעלמא דקיי"ל שאסור מה"ת דחזו לאצטרופי דבב"ח בתחלת בישולו אין בו נדנוד איסור כלל מה"ת דאם הי' הדין שאינו חייב משום בב"ח אלא כשנתבשל הבשר עם החלב מתחלת הבישול עד סופו אז שפיר הוי אמרינן דגם תחלת בישולו לבד אסור מה"ת דחזו לאצטרופי עם גמר בישולו אבל כיון דבאמת אינו כן דהלא אף אם בישל הבשר תחלת בישול במים עד גמר בישולו ואח"כ עירב בו חלב בעודו עומד אצל האש ה"ז עובר משום בישול בב"ח וא"כ איך נימא דתחלת בישול בב"ח אסור מה"ת משום דחזו לאצטרופי אטו גמר בישול שחייב עליו מה"ת משום תחלת בישולו הוא הלא גם אם תחלת בישולו הי' במים ג"כ חייב ותחלת בישולו אינו מסייע לחייבו על גמר בישולו ממילא דלא שייך בזה לומר חזו לאצטרופי ועיי"ש במה שהאריך עוד בזה וסיים דכ"ז הוא רק אם לא הי' בהחלב רק כחצי זית דאז לפי האמת אם לא נתבשל הבשר כמאב"ד לא נאסר גוף החלב רק מדרבנן דאף שהחלב נתבשל מיד מ"מ כיון דליכא רק חצי שיעור לא אסר רק מדרבנן וממילא דאינו אוסר הבשר משא"כ אם הי' כזית חלב דאז נאסר החלב מיד בתחלת בישולו מה"ת מחמת שקיבל טעם מהבשר אך כ' דמ"מ גם אם הי' כזית חלב כאמור כל שהבשר לא נתבשל כמאב"ד עכ"פ אין הבשר נאסר אלא באכילה ולא בהנאה עיי"ש באריכות (וע"ל בס"ק שלפ"ז):

ועיין בהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג בריש הפתיחה שכ' וז"ל הנה אם הי' אור ואש למטה והקדירה עם הבב"ח הי' למעלה רחוק מן האש עד כמה רחוק יהי' ויהא חייב משום מבשל וכו' ע' בפרק ז' דמס' כלים משנה א' ד"ה קלתות של בעלי בתים שם מוכח דעד ג' טפחים למעלה נחשב בישול ובג"ט אין עליו עוד תורת בישול יש ללמוד מזה לנ"ד ה"ה כלי העומד למעלה על הנר נראה דעד ג' טפחים נאסר ונהי דמחבת חלב על קדירה של בשר הוי שיעורו ביד סולדת בזיעה וכו' ואפשר דיד סולדת בזיעה הוי יותר מג' טפחים ולאסור נאסר אף בגובה למעלה מג' טפחים אבל תורת בישול אינו רק עד ג' טפחים ודו"ק עכ"ל אבל לפענ"ד לא נהירא זה כלל דלפי זה יקשה מדין דמעושן שכ' הפר"ח סק"כ דמוכח מירושלמי דחייב במעושן משום בישול מה"ת ולא נתנו גבול כמה גבוה יהי' תלוי למעלה במקום יציאות העשן ומשמע בודאי מסתמא אפי' הוא רחוק מן האור והאש הרבה יותר מג' טפחים ואפי' לדעת המחבר דס"ל דאין לוקין היינו משום דהוי איבעיא דלא איפשטא (ועי' בדברונו להלן ס"ק ס"ו) ומפשטות הענין משמע שאין הדבר תלוי במרחק מגוף האור והאש רק בהחום שהוא מתבשל והוי איבעיא בש"ס אם אינו מתבשל מחמת החום היוצא מן האש רק מחמת העשן אבל במתבשל מחום האש בודאי אין נ"מ במרחק כל שהוא מתבשל מגוף האור עד כשיעור שהיס"ב יהי' מרחק מהאור כמה שיהי' ה"ז חייב משום מבשל ומ"ש הראי' מהמשנה דמס' כלים שם הנה המעיין יראה דאין ראי' משם דלעולם יש לומר שהוא מבשל גם כשהאש הוא רחוק מהקדירה יותר מג' טפחים רק משום דקשה לבשל כך ובודאי צריך להשהות זמן רב עד שיתחמם כ"כ עד שיתבשל כל שאין הקדירה סמוך אצל האש ע"כ לא משתמשי אינשי בכירה כזו ודרך בני אדם שלא לבשל בו עד שיתקננו כמו דאשכחן בכ"מ בענין טהרות כלים ע"י שבירה שחז"ל שיערו הדבר איך הוא דרך העולם (ומה"ט כ' התוס' בשבת דף צ"ה ע"ב בד"ה ניקב כמוציא רימון בכלי שלם שניקב כמוציא רימון דאינו ראוי לגיסטרא אף אם אירע שא' יחדו לגיסטרא לא מהני דבטלה דעתו אצל כל אדם וטהור הוא עיי"ש) אבל בודאי בלי הפונה שא"א להוכיח ולהביא ראי' מהמשנה דשם דכל שהאש רחוק ג' טפחים לעולם אינו מבשל ובודאי דאין ליתן שיעור כמה ירחק האש ממנו דהכל לפי ענין הקדירה ויורה גדולה אצל נר קטן אף אם הוא סמוך ממש להיורה לא מתבשל לעולם ובקדירה קטנה אצל מדורה גדולה ואש מתלקחת בודאי במהרה יתבשל אף שהוא רחוק יותר מג' טפחים מהאש ואין ליתן שיעור לדבר אלא כל שרואין שנתבשל כשיעור שהיס"ב הרי זה עובר על בישולו ולוקין עליו וה"פ לדינא לפענ"ד (ד) בישול כ' בסידור הגאון יעב"ץ ז"ל בחלק מגדל עוז בדיני בב"ח פ"א אות כ"ה נסתפקתי אם יש בישול אחר בישול בבב"ח ונ"מ לעבור בשני לאוין ונ"ל דאסור כמו במחמץ אחר מחמץ ולא דמי לשבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה ואינו חייב אלא על מלאכה שצריכה לגופה משא"כ בב"ח אבישול קפיד רחמנא אע"ג דלא צריך לה עכ"ד ועכו"פ ס"א י"ב (בד"ה והנה הש"ך) שמעורר ג"כ בספק זה אם יש בבב"ח בישול אחר בישול וכ' דמסברא נראה דגם בבב"ח אין בישול אחר בישול אך מדברי הש"ס משמע דבבב"ח יש בישול אחר בישול וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' מ"ז להלן סי' ק"ה סוף סק"ב שלמד מדברי האו"ה דהא דאסור לבשל בב"ח דוקא אם לא נתבשלו עדיין אבל חתיכה שכבר נתבשלה בחלב מותר לחזור ולבשלה. ומיהו כל זה בנתבשלה מתחלה ביחד וכאמור אבל אם נתבשלו הבשר והחלב קידם בל או"א בפ"ע י"ל דאסור לבשלן אח"כ ביחד דע"י הבישול שמבשלן ביחד נותנין טעם זה בזה ובכה"ג יש בישול אחר בישול ואסור נמי בהנאה עיי"ש וכדברים אלו כ' ג"כ באו"ח סי' תרע"ג בא"א סק"א וכ"כ בשפ"ד כאן סוף סק"ב ובס"ק י"ח ולהלן סי' ק"ה במ"ז סוף סק"ב דפשוט הוא דאפי' ביבש או רותת לח דלא שייך בישול בשבת אפ"ה בבב"ח יש בישול אחר בישול עיי"ש לדרכו וכ"כ באלי' רבה באו"ח ריש סי' תרע"ג בפשיטות ועיי"ש עוד בפרמ"ג או"ח בא"א שם סק"א שכ' דבבב"ח יש בישול אחר בישול בין בלח ובין ביבש היינו כשבישל תחלה כל א' לבדו ואח"כ ערבם יחד ע"י בישול שנית לאחר שנצטנן בינתים אבל אם היו מעורבים ביחד. בבישול הראשון אע"פ שנצטנן ובישלן שנית י"ל דתו אינו עובר בבישולו אח"כ שנית עיי"ש והנה בשו"ת נפש חיה חיו"ד סי' ל' חולק על הפרמ"ג בזה עיי"ש אמנם יעוין בס' יד אלימלך סי' י"א שהשיב ע"ד הרב נפש חי' בזה וכ' שאין ראיותיו כדאי לדחות דברי הפרמ"ג בזה עיי"ש ועי' עוד בתשו' נפש חי' שם שכ' דהעיקר לחלק בזה הוא רק בין אם נצטנן בינתיים או לא דכל זמן שלא נצטנן לא הוי בישול אחר בישול והכל הוא בישול אחר אכן אם נצטנן בינתיים אם חזר והרתיחו הרי פנים חדשות בא לכאן ויש בישול אחר בישול אפי' אם גם בבישול הראשון הי' מעורבים יחד ועובר גם על הבישול הב' עיי"ש באריכות וע' בס' בית יהודה (להה"ג מהר"י לאנדא ז"ל) ובס' אמרי בינה (מהגאון מהר"מ אויערבאך ז"ל) בדיני בב"ח ותערובות סי' ג' ובערוגות הבושם אות ט' מ"ש בזה באריכות ועי' בס' שדי חמד בחלק פאת השדה בכללים מערכת האלף סי' ס' שעשה מערכה גדולה בענין זה והעתיק בזה פלפולים מכמה רבנים בענין זה ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' ביד אפרים בקיצור דינים שבסוף סי' זה סעי' ג' שפסק בפשיטות דבכ"מ יש בישול אחר בישול בב"ח בין אם