דרכי תשובה - א ח

זכות תדינוני, וכל שואל ודורש ברוח נדיבה וכל חוקר ומבקר במסה ומריבה, ימצא מכאן תשובה דרכי נועם ונתיבות רבותינו בעוצם קדושתם ויראתם הקודמת לחכמתם, במקום גדולתם, שם אתה מוצא ענותנותם, הקדימו בפתיחתם, ספיר גזרתם, ומזהירין מן הדין בהוראתם, לבל יסמכו עליהם, בדינים היוצאים מספריהם, ואם הגדולים בענקים, אשר דבריהם שבעתים מזוקקים, לבם רחב כפתחו של אולם. וכל רז מפניהם לא נעלם, לא רמו אנפשייהו למיעבד עובדא כוותייהו, על אחת כמה וכמה, כמוני חסר דעת ומזימה, היכול אוכל דבר מאומה, זחלתי ואירא כשלפעמים הכרעתי איזה דין מדעתי אולי לא הלכה לאמיתה קבעתי, ואת לידי תקלה, ותחת ידי המכשלה, בכן אזהיר להמעיינים בענין, שלא להעמיד עלי יסוד ובנין, עדי יבואו אל החקירה והדרישה, אם יש טעמא וממשה, באמת וצדק, אחרי העיון היטב הדק, ועתה אפיל תחינה לפני שוכן מעונה, כי האמת יורה דרכ"י, ויגיה את חשכי, ואראה סימן ברכה, שלא אכשל בדבר הלכה. בנועמו אחזה. כנבואת אבי חוזה, ולא אבוש בעולם הזה וחלף עבודתי הרבה לא אכלם לעולם הבא חנני ד' חנני בתורתך האר עינינו, ולעבודתך קרבנו, וזכות אבותי הקדושים והטהורים תסייענו ועדיך נשובה כי אתה רוצה בתשובה שמות התשובות והספרים אשר מהם לקטתי חיבורי דרכי תשובה יבואו בחלקים הבאים ברצות השי"ת צריכין למודעי דנה לא נמנעתי בחיבורי ''דדכי תשובה'' אף דברי המקילין וכגון ס' דעת תורה וגילוי דעת' אשר במחכת"ה דרכו להקל יותר מדאי בהוראה נגד דעת רבותינו גדולי האחרונים אשר מפיהן אנו חיין ומהם תצא תורה והודאה ונגד הודאות שנתפשטו לאיסור, אמנם המעיין בחובורי יראה אשר במקומות שהקילו מאד כתבתי שחלילה לסמוך ע"ז למעשה או שהבאתי באחרונה דעת פוס' להחמיר בזה וממילא נדחו דבריהם, ואשר הבאתי דבריהם הוא למען לא יבא שום מורה להקל כאשר ימצא בספר הנ"ל וכיוצא, ע"כ הבאתי דבריהם אלו בחיבורי עם סיומא דפסקא שאין לסמוך ע"ז למעשה כלל, וכהאי דארז"ל (עדיות פ"א משנה ה') למה מזכירין דברי היחיד בין המרובין וכו' גם כמה פעמים שאין דבריהם מובנים או שלא הי' נראה לי לפסוק כן ולא רציתי להאריך כתבתי רק עיין בס' פלוני סי' פלוני ודי בזה. המחבר דרכי תשובה.