דרכי תשובה - א ז

המלאכה, בעזר אלקי המערכה, להחזיר העטרה ליושנה ההוראה על כנה הוא השלחן ערוך בכל מיני מעדנים, מטוב הראשונים והאחרונים אשר אספתי חבילות חבילות הלכות קטנות עם גדולות ודרכתי במסילות ישרים, בין כמה מאות ספרים חדשים גם ישנים, למיניהם שונים, מגדולי אשכנזים וספרדים. הוצאתי דברים נחמדים והלכתי נתיבות בהמון ספרי תשובות, ואחפשה במטמונים, בכתבי יד יקרים מפנינים וברוך ה' אשר הפליא חסדו עמדי, אשר בזעת אפים יגעתי ומצאתי דאתי לידי, ואספתי מבין האמרים, דינים הנחוצים למורים, מכל מילי דמטמרין, בסדקים וחורין, ומכל הלין, חברתי מילין בעזה"י תלי תלין, ומדי עברי בין בתרי אמריהם, לשוטט בדרכיהם, מעט הערות הנני מעיר, סנסן ליאיר, ואת דברי המחבר והרמ"א, אשר מימיהם ישתה כל צמא ההרים הרמים והגאונים, שהכל אליהם פונים הצבתי בפנים, באותיות מצויינים ועשיתי לשלחן מסגרת הבאה"ג הבאה"ט ופת"ש מקצה בחוברת, יען פעמים רבות עליהם תטיף מלתי. כי על כן באו בצל קורתי, וחיבורי 'דרכי תשובה' אחריהם, לאחרונה יסע לדגליהם, בזה ימצא המורה די מחסורו כרצונו וכחפצו, מלא קמצו להבין ולהורות, מיד ולדורות, כמעט לא ימצא שאלה שלא תמצא בו תשובה, דבר בשם אמרו להשיב לשואלו דבר, דבר ולא חצי דבר, דבר בעתו, דבר האמור ובפירוש איתמר, או דבר הלמד מענינו דבר קטן ודבר גדול, דברי חכמים כדרבונות בו הלכות שונות הלכות המצויינים בשערים, כאשר עיני הקורא תחזינה משרים, וימצא שביל ונתיבה, ולא ינעלו לפניו שערי תשובה דרכי המבקרים, לכל תכלית חוקרים, בצאת לאורה ספר חידושי תורה יתעוררו יתייצבו, יבדקו למצא עילה, לתלות בו בוקי סריקי, על מה כה, ולמה כה, ובכן ישאלו עלי על מה שהבאתי לפעמים פסקים ודינים, גם מספרי אחרוני אחרונים דלא פקיעי בשמייהו ולא קים לן בגוייהו, לפסוק כוותייהו בדינים והוראות אשר בספריהם נמצאות הלא גמ' מפורשת היא (חגיגה ט''ו ע"ג) אם הרב דומה למלאך ד' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו, אמנם אשיב להם, לא מחכמה שאלתם זאת הבינו אשר לפניכם, עפ"י הצעה קטנה אשר אציג לפניכם, דאיתא בשים פסחים (ל"ג ע"א) היכי דמי כגון דאחמיץ במחובר אבל אחמיץ בתלוש ה"נ דקדשה א''ל אין, בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאילתא וכן מורין בבי מדרשא כותי, ופירש"י עירין מלאכים, כלומר ת"ח שהם כמלאכי שרת אמרי בביהמ"ד כוותי, עד כאן, וצריכין להבין לאיזה ענין אמר שהת"ח שמורין כוותי' הם כמלאכי השרת ונראה לי לפרש עפ"י מה שראיתי בספר כנפי נשרים על התורה במחזה אברהם פ' קדושים בפסוק הוכח תוכיח ותמצית דבריו הוא שיש חילוק במהות הרב המלמד תורה לבני ישראל, דאם הרב אומר דברים שאינם כתובים בתורה ולא הוכיח כן בראיות נכונות רק מדעתו לבד בלא סברא מוכרחת אז נחוץ שהרב יהי' דומה למלאך ה' צבאות שראוי לסמוך עליו שלא יאמר פיו דבר שאינו כהלכה אבל אם אינו אומר שום דבר מלבו רק מה שמפורש בתורה או שמוכיח כן בראיות נכונות אז יש לקבל ממגו אף שאינו כמלאך ה' צבאות וע"ז אמר דהע"ה מכל מלמדי השכלתי ואמרו באבות איזה חכם הלומד מכל אדם עד כאן תורף דבריו, ועפי"ז יובן דברי הש"ס הנ"ל דאמר המקשן אבל אחמיץ במחובר ה"נ דקדשה אמר לי' אין והלא לא הביא שום הוכחה לדבריו או מקור מוצאו בתורה וא"כ יש מקום לבע"ד לחלוק דאין לקבל ממנו ע"ז אמר בגזרת עירין פתגמא שכן אמרו ת"ח שדומין למלאכים וא"כ שפיר יבקשו תורה מפיהם אפילו בלא שום הוכחה וראי', ובזה יש לבאר עוד דברי הש"ס (שבת כ"ה ע"ב) רחיצת ידים ערבית רשות ואני אומר מצוה מה מצוה דאמר ר"י אמר רב כך הי' מנהגו של ר"י בר אילעאי ע"ש עם חשיכה מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בו פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינים ודומה למלאך ה' צבאות. ותמהו כולם דהאי דומה למלאך ה' צבאות אין לו ענין להא שרוצה להוכיח דרחיצת ידים ערבית היא מצוה ולפי האמור יתכן שפיר דכיון שרוצה להוכיח ממנהגו של ר"י בר אילעאי אע"פ שלא הביא הוכחה או ראי' מן התורה לדבריו כלל ע"ז אמר שהי' דומה למלאך ה' צבאות א"כ תורה יבקשו מפיהו גם בלי שום הוכחה וראי'. (וע' בט"ז יו"ד סימן של"ד ס"ק א' מה שי"ל שם עד"ז ואין עת האסף פה) דברים אלו הצבתי לי למטרה, ותלונות המבקרים מהר מעלי סרה, יען בי תמכתי יתדותי בתיבת ''ועיין'' אשר רשמתי לעיני המעיין כי חיבת ''ועיין'' פשוטה כמשמעה, להזהר בהוראה, כלומר עיין עליו ותדע פשר דבר אם כחוק ומשפט הורה גבר ואם דבריו כנים, וראיותיו נכונים, ז"ל בתר טעמא ולא בתר שמא, והי' כי תמצאנה אותן הוראו"ת כי טובות הנה, למשען ומשענה, יהיו לראש פנה, ובצדק חכמינו ז''ל הזהירו קבל האמת ממי שאמרו, ולפעמים ימצאו כל צרכיהם ולפעמים עכ"פ יתעוררו בסברותיהם, אשר יצהירו מבין שורותיהם אך אם תמצא כי על קו תוהו בנה יסודו, בקהלם אל תחד כבודו ולא תעשה כהכרעתו, לפסוק כמותו ולך משפט הבחירה לבנות ולסתור כדרכה של תורה למשקל ולמטרי בהלכה וסברא והנני רק כמורה באצבע לפני המורים את דעת המחברים הראשונים והאחרונים, אי' איפא הם חונים, ומקום שבעלי תשובה עומדים, להעיר אוזן בלימודים, והמורים לרגל שאלותיהם יעיינו בדבריהם, והנה על הרוב הבאתי דבריהם, כפי סדר זמניהם, לכן אין להעמיד יסוד ופנה, על הדעה שהבאתי באחרונה, למידק כי היא העקרית ונכונה, עד אשר יביאו הדברים בכור הבחינה, ואחרי אשר יכיר את בן האהובה, אז ישיב לשואליו תשובה, עתה אחי שמעוני, ולכף