דרכי שלום ז
Darchei Sholom 7 · דרכי שלום · free full Hebrew text
Open in the reader →חוטא לפי שכל ישראל שעמדו על הר סיני הם ביישנים דמי שאין לו בושת-פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני וכיון שכל ישראל שעמדו על הר סיני הם ביישנים אם כן כולם הם יראי חטא ולא נמצא שום חוטא בישראל ומקרא כתוב ונפש כי תחטא. וכתיב לטהר אתכם מכל חטאתיכם. לכך אמרו שלעולם הביישן אפשר שיחטא אלא שלא במהרה הוא חוטא"
ובכן מדבריו למדנו שהתנא קמא לא סבירא ליה האי כללא ד"כל שאין לו בושת בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני" לכן סבר כי מי שיש לו בושה אינו חוטא בשום פעם ואם אדם חוטא אין לו בושת. ואחרים סוברים כי כל שאין לו בושת בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני לפיכך סבר שגם מי שיש לו בושת-פנים אפשר שיחטא אלא שלא במהרה הוא חוטא כי בושת-פניו מעכבתו
ונראה כי רבי שמעון בן לקיש שאמר "אין אדם עובר עבירה אלא אם-כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה דף ג') סבר כתנא קמא הנ"ל. והיינו דאמרו "שוטה אין לו בושת" (בבא קמא דף פ"ו ע"ב) וסבר רבי שמעון בן לקיש כתנא קמא דברייתא כי מי שיש לו בושת פנים אינו חוטא לעולם אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות ואז אזלה לה בושתו ואז הוא בא לידי חטא ואלמלי היתה לו בושה לא היה חוטא
ואמרו בגמרא (שבת דף קי"ט ע"ב) "אמר עולא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא היה להם בושת פנים". וזהו כדעת תנא קמא דברייתא במסכת נדרים שלא סבר הכלל שכיילו אחרים ד"כל שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני". כי לדעתם אף אדם מישראל המחונן במדת הענוה ובושת פנים אפשר לו לבוא לידי חטא אבל עולא שאמר "שלא היה להם בושת פנים" מההכרח לומר שלא עמדו אבותיהם על הר סיני, ווה לא יתכן
ועתה אפוא נבוא אל הבאור יהודה בן תימא שגם הוא סבר כדעת התנא קמא בברייתא דנדרים וגם סבר כעולא שאמר "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא היה להם בושת פנים" ולכן אחר שאמר "ובושת פנים לגן-עדן" סיים לאמר "יה"ר שתבנה עירך במהרה בימינו" שהרי "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא היה להם בושת פנים". וכדי שלא נטעה לומר כי עדר בושת פנים הוא תוצאה מהעובדה "שלא עמדו אבותיהם על הר סיני" לפיכך סיים ואמר "ותן חלקנו בתורתך" והיינו שבאמת עמדו אבותיהם על הר סיני, וגם הנשמות העתידות להבראות וכו' ו"כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני, אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני", כדברי המדרש, ובכן מהראוי שת"תן חלקנו בתורתך" מה שקיבלנו מסיני
והטור באו"ח (סי' א') ביאר מאמר יהודה בן תימא הנ"ל באופן זה "לפי שלפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני ארם שמלעיגין עליו וע"כ הזהיר שתעוז פניך כנגד המלעיגין ואל תמנע מלעשות המצוה"
והמהרש"א בנדרים שם עמ"ש "ובעבור תהיה יראתו על פניכם זה בושה" כתב: כמ"ש בושת פנים וכן ההיפך ממנו עז-פנים ומדת הבושת היא סימן לישראל כדיאיתא בפרק הערל ובדרכי המדות אמרו כן שהוא סימן יפה באדם שהוא ביישן. אבל בדרכי הלימוד אמרו ולא הביישן למד. והשתא הא דאמרינן (פ"ג דביצה) מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין יוצא לב' טעמים. הא', מפני שהן עזין ראוי שילמדו התורה כי לא הביישן למד והב', שתהא התורה מתשת עזותן כי יראת התורה היא על פניהם, היא הבושת"
ובהקדמת שו"ת בר"א ביאר את מאמר הכתוב "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", כי הנה מי שבא אל שערי תורה אם יודע בנפשו שלא יגיע למעלת גדולי הדור יצרו מפתה