פירוש הרא"ש על נדרים עה:

דאתפיס אחרינא בהדין נדרא. כגון שאמרה הריני נזירה ושמע אחד ואמר ואני בתוך כדי דבור ונהי דבטליה לאלתר היינו בכדי שיוכל הבעל לומר מופר ליכי ובתוך זה אמר ואני א"נ כגון דאמר והריני בעיקרא ואי חל הנדר הוי נזיר אע"פ דנתבטל לאלתר ואע"ג דמיבעיא ליה לרמי בר חמא בפ"ק (דף יא:) גבי בשר שלמים אחר זריקה אי כדמעיקרא קמתפיס אי כדהשתא ה"מ בסתם אבל אם פי' כדמעיקרא פשיטא דחייל ואי (לאו) לא חייל כלל אפי' אמר מעיקרא לאו כלום קאמר דלא חייל נדר מעולם:

ש"מ לא חייל. מדקתני לא באו לכלל איסור:

מי קתני שאינן באין. דהוי משמע אף אחר שתדור אותן אינן באין לכלל איסור כלל:

שלא באו קתני. דמשמע שעדיין לא באו אבל עתידין לבא כשתדור אותם:

במקום שאינו מפר נדרי עצמו משידור. דאמרי' הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו:

מפר נדרי עצמו עד שלא ידור. כדאמר בפ' ד' נדרים (דף כג:) הרוצה שלא יתקיימו נדריו של כל השנה יעמוד בר"ה ויאמר כל נדרים שאני עתיד לידור בזו השנה יהיו בטלין:

מה דיליה לא חיילי. דאי חיילי לא מצי להתיר עצמו:

הא כדאיתא והא כדאיתא. דיליה לא חיילי כלל אבל דילה חיילי ובטלי ולא תקשי לך היאך לא יהא הנדון דומה לראיה דהכי ילפינן דכיון דחזינן דמפר נדרי אשתו משתדור ואלים כחו יותר מבנדרי עצמו מעתה יש לנו לומר דעד שלא תדור נמי חיילי ובטלי כמו משתדור:

אמרו לו לר"א מקוה יוכיח שמעלה את הטמאים מטומאתן. בטבילה ואינו מציל על הטהורים מליטמא שהרי טהור הטובל כדי להנצל מטומאה אם יגע בו שרץ אינה מועלת לו להנצל מטומאה:

אף אני אביא בעל. אע"פ שמפר נדרי אשתו משתדור אינו מפר עד שלא תדור:

שמע מינה לא חיילי. מדמייתו רבנן לר"א ראיה ממקוה שאינו מציל על הטהורים מלקבל טומאה מכלל דשמעינן ליה לר"א דהוה אמר בנדרים שהבעל מפר לה לענין זה שלא יחולו כלל ואהא מייתי ראיה ממקוה דאע"ג דמועיל לטומאה שעברה אינו מועיל לטומאה שעתידה לבא שלא תחול עליו: