חוט השני קצג

אלפים תתקכ"ח. לשר ד' ה"פ ש"ח והוא אלף תק"מ לשר ג' ג"פ ה"פ ש"ח והוא ג"כ ד' אלפים תר"ח לשר ב' ו' פעמים ש"ח והוא אלף תתמ"ח. ולשר א' ב"פ ו"פ ש"ח והוא ג' אלפים תרצ"ו. או תתן תחילה לשר י"ב א"פ ש"ח ולשר יו"ד ב"פ ולשר ה' ג"פ ולשר הו' ד' פעמי' וכו' כאשר עשינו מבראשונה ושרי י' י"א טזהג"א תתן כפלי האחרים כמבואר בשאלה וחמישי איש הנותרים תוכל להוסיף בכמה פנים ובלבד שלא תצא מאופן השאלה ותוכל להוסיף רק על שני שרים דהיינו על שר ו' עשרה וממילא נתוסף על שר ה' ארבעים רק בשאר לע"ע מספרי שרי ג' וז' שוים נוסיף תחילה על כל א' מו' שרים דהיינו שרי בדו"ח יו"ד י"ב רק אחד וממילא יטלו שרי אגהזטי"א כפלות הא' כראוי להם ובזה נתחלקו עוד ל"ג איש ונשארו י"ז איש תוסף על שרי ב' ח' י"ב עוד אחד וממילא יטול שר א' ב' ושר ז' ה' ושר י"א ז' ובזה נשתנה ג"כ שר ז' משר ג' שנטל ה' יותר ותן לחכם ויחכם מאד

וכה"ג אז מלאתי פי שחוק בשמעי מבעל חידה העמק שאלה לפי דעתו כמה המספר שכפלו וחציו ורביעתו ועוד אחד הוא מאה ורגע כמימרי' חשבתי למשפט אחר שיש בכלל החידה י"א רביעי' והם צ"ט חלקו לי"א הרי כל חלק ט' וא"כ נדע שרביעי' המספר ט' נמצא כלו ל"ו והשבתי לו זה אין צריך לפנים רק כמה מספר ששלשה פעם כמוהו ועוד ב' חצאי וב' רביעי' וב' שמיני' ועוד עשרה הם מאתים והפתרון ג"כ בכה"ג שיש בכלל החשבון ל"ח שמיני' וכמה פעמי' ל"ת בק"ץ אמור ה' מבואר שה' הוא שמיני' המספר וכלו ארבעים. רק אם אין השברים נערכים ע"ד חציו ושלישו וחומשו וששיתו צריך כפלות המספרים ולשברים ואין כאן מקום להאריך יותר

ובהתבוננות אופנים הנ"ל תוכל לעמוד על כל חדה אמנו העמוק ונבוך יותר כהנה וכהנה ובזה יצאתי ידי חובתי להודיעך דוגמא מהיתר ספיקות וחידושים בחכמת המספר. וכדי שיהיה חתימת דברינו מעין הפתיחה בד"ת אוכיחה ואערכה עוד בענין אלכסון תמיה גדולה שיש לי בדברי הרב הגדול ר' יונתן הפרשן על מס' עירובין בדברי הרי"ף על מ"ש פ' כיצד מעברין הגיעו להר מבליעו ומפרש בגמ' דס"ל דדוקא בהר המתלקט יו"ד מתוך חמש ע"ש דף נ"ח ע"ב וכתב הר"י הנ"ל משום דבכה"ג ניחא תשמישתי' וז"ל ובזה השיעור היה כבש המזבח שהיה למ"ד אמות לגובה ט' אמות של המזבח בלא קרנות המזבח והיו עולים בו במשא כבד וכו' ואשתמיט מיניה גמ' ערוכה פ"ו דזבחים דס"ג ע"א אמר רמי בר חמא כל כבשי כבשים ג' אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה ו' אמות ומחצה ואצבע ושליש וע' בתו' ופי' רש"י מפני שעולים בו במשא כבידה וא"כ ה"ל להרב הר"י ליתן טעם לדברי הש"ס דניחא תשמישתי' דמתלקט יו"ד מתוך חמש כמו כל כבשי כבשים העשוים להילוך מש"כ כבש המזבח היו ניחא תשמישתי' טפי וראיתי שהרב התי"ט הביא דברי הרב ר"י הנ"ל והשיג עליהם במ"ש דכבש המזבח הוה למ"ד אמות דאין זה רק בשטחה על הארץ כדתנן המזבח והכבש ס"ב מש"כ שיפועו היה ל"ב כדתנן בפ"ג דמידות וברור לע"ד דגם מיני' אישתמיט אז גמ' הנ"ל אף דברפ"ה שם מייתי לה איהו גופי' דשם בגמ' דזבחי' מקשי הש"ס המזבח והככש ס"ב הני ס"ד הוא ומשני נמצא פורח אמה על היסוד ואמה על הסובב ואי ס"ד כדברי התי"ט לא נצרך לש"ס לתרץ פריחה זו אלא ע"כ מ"ש המזבח והכבש ס"ב במדתו בארץ מיירי ועוד אחר דגובה הכבש היה ט' ואורכו בארץ שלשים היה שפוע ואלכסונו רק ל"א ושליש לפי כלל הנמסר מחכמי המידות. מ"מ יפה השיג בזה דעכ"פ מוכח בגמ' שם שהיה שיפוע ל"ב אמות וא"כ קשה קושיא עצומה שנלאו חכמי לב לישבה ובספר ברכת הזבח שם בגמ' כתב שהקשה אותה לו הגאון מהר"ר העשיל זצ"ל א בשם חכם אחד ונ"ל שהוא הרב מהר"ר יעקב ז"ל, בעל ספר עומק הלכה ששם מצאתי ג"כ הקושיא איך אפשר שהכבש היה מחזיק בארץ ל"ב עם הפריחות שהרי חשיב לה ללמד לבד מהפריחות בפ"ה דמידות ובפ"ג דמידות ובפ"ג חשיב לה לה לל"ב עם הפריחות והרי אלכסונו במדתה היה רק ל"ב וזה מוכח מכל כבשי כבשים דאמר רמי בר חמא הנ"ל והרי ניתוסף באלכסון לערך אמה ורביע וע' ברש"י דזבחים פ"ה דנ"ד ע"א וע' מ"ש הרב בכה"ז ליישב קצת דאה"נ היה הכבש בשטח הארץ ל"ב ובשיפועו יותר ויצרך לומר דהא דתנן וכבש היה לו ל"ב אמה ר"ל כך היה מחזיק בארץ וכך משמע ברש"י הנ"ל רק שנשאר קשה דה"ל לש"ס לתרץ דמ"ש המזבח ל"ב ר"ל בשיפועו ולכך אינו מחזיק בארץ רק עשרים אע"פ שהיה לפי חשבון האלכסון רק ל"א ושליש מ"מ לא היה צריך לפריחה כולי האי והנה לפי דעתי כבר הארכתי די והותר אף כי היה מקום להאריך עוד מענין גודש המידות ובירוצי המידות ושאר שיעורי' חז"ל תנוח לבבך בזה המעט מהרבה ותסתפק באלה עד אבא אל מקדשי חיבור הגדול הנקרא עץ החיים ושם יאכל לשבעה נפשו וירווה צמאונו ומי שהשמחה במעונו ישפות שלו' להמונו כ"ד הטרוד יאיר חיים בכרך: בעזר האל החונן לאדם דעת וסברות ישרות. נשלמו תשובות החשובות ערוכות ארוכות וקצרות. בדפוס נאה ומתקבל כעל הלוחות הרות. כן יזכיני ויחנני להדפיס שאר חיבורים בנגלות ונסתרות. ביום שנכפל בו כי טוב ונטל עשר עטרות. קוינו לשלום ועין טוב לעת גאולה ונשכחו הצרות ימלא הארץ דעה והיה אור יקרות השקט ובטח לפ"ק רב לב"ע בעשרה מאמרות. עכ"ל הגאון בעל חות יאיר כאשר הדפיס הספר בפעם הראשון: והנני נותן תשואת חן להגבאים דחבורה קנין ספרים בבית המדרש של המנוח מו"ה יוסף זרח סג"ל האראוויץ ז"ל דפק"ק מונקאטש יע"א ה"ה הבחור המופלג כו' כמר שמואל בנימין פריעד והבחור המופלג כו' כמר אברהם יהודא הויכמאן ני' כי מבית עקד הספרים דחבורה הנ"ל מכרו לי את הספר היקר הנוכחי (עבור אז"ב וספר אחר רעגאל מכורך יען כי הי' חסר ממנו איזה דפין ומעלין בקודש) לחזור ולהדפיסו המו"ל **(א' ג"א ת"ש 3700 ב' אלף תת"ן 1850 ג' ד"א תרכ"ג 4623 ד' אלף תקמ"א 1541 ה' ד"א תתקל"ב 4932 ו' אלף רל"ג 1233 ז' ד"א תר"ל 4630 ח תתקכ"ו 926 ט ג"א תש"ב 3702 יוד תרי"ז 617 י"א ב"א ק"ע 2170 י"ב ש"י 310 למ"ד אלפים רל"ד 30234)**