חוט השני קמ

ולא ויתרה ולא התפיס צררא לפרעון ולא מכרה כתובתה כל זאת קבלה מרת בילה תי' בשבועת האמת לפנינו כדין כל השבועות על כן ווייל מירש אישט איין גירוימט ווארדין לחלוטין ולצמיתת עלמין הב' איך זיא זעלכי כ"י וחובת פערקאפט לבני חורגי כמ' יצחק הנ"ך אך האב"ד אים שט' חלטה דרויף געבן קיין יורש ונוחל כלל קיין תביעה דראן צו הבן וגם אמרה מרת בילה הנ"ל האב"ד מוהר"ר מיכל ז"ל הוט אנדרי יורשי' גישריבן כגון פערלי וכמר נתן זאלין קומין לסלק האלמנה ולא שמעו אל כתבו זיין ניט קומן ע"כ הוט האלמנה מרת בילה תי' לבנה חורגה החובת פערקאפט כמשמעות השטר אבל מרת סערלי תי' באותו פעם צו ווירצבורג גיוועזין נעשה יום ו' ז' חשון ת"ך לפ"ק פה גונצהויזין מחק ג"ע ולא מכרה כ"ח ור"ק והכל שריר וקיים. נאום הקטן שמואל בר יעקב זצ"ל הנקרא גרונם הרובץ תחת משא בני מדינת אוינשפך. אני יצחק בן לא"א משה שליט"א מלמד מגונצהויזן. ועתה בבית האב"ד הנ"ל. יצחק בר אליעזר מנשה ז"ל (הועתק מכתב הסלוק מרת בילה אלמנת אשר זצ"ל

) על דבר צעקתה של היקרה מרת בילה עתה נתאלמנה מבעלה כמר אשר ז"ל ועתה א"א להוציא מחובת או מעזבון שלו לסלק האלמנה הנ"ל רק נמצא תחת ידי איזה כ"י ורשימה השייכי' לבעלה כמר אשר ז"ל ע"כ מסרתי לידה כל הכתיבת ידות ורשימה בפרעון כתובתה וחלטתי בהחלט גמור לצמיתת עלמין ורשות ביד האלמנה למכור ולהשכין או להוציא החובת כטוב בעיניה ואין לשום יורש או נוחל תביעה וטענה עוד על הכ"י ורשימה הנ"ל ותיכף בפני מכרה האלמנה מרת בילה תי' לבנה חורגה כמר איצק בר אשר בקנין גמור בכתיבה ומסירה כמשמעות השטר שהוקם על כך ביום הנ"ל לאמת ולתועלת נתתי זאת ביד מרת בילה תי' הנ"ל במקום מעשה ב"ד יום ה' ר"ח כסליו ת"ז לפ"ק הצועלד נאם יחיאל בר יונתן זלה"ה. הועתק אות באות מגוף הסילק של האלמנה מרת בילה תי' אלמנה כמר אשר זצ"ל שנעשה ביום הנ"ל. נאם הקטן שמואל בר יעקב זצ"ל הנקרא גרונם הרובץ תחת משא בני מדינת אוינשנבך החותם יום א' כ"א טבת ת"ך לפ"ק בגונצנהויזן

עז אלקי' יענה את שלו' האלוף התורני עדני העצני עוקר הרים וסיני יושב בשבת התחכמוני כמהר"ר ליפמן נר"ו ואשוי"ר

הנה כתבו קבלתי ע"י האלוף ש"ב כהר"ר נתן גרין הוט וסהדי בשחקי' כי הנני כעת טרוד מאוד ואין לי פנאי אפי' לבלע' רוקי ממש עם כל זה לאהבתך ולרוב הפצרתך באתי להשיב בקצרה והנה קריתי מה שכתב והאריך הרבה הנה הדבר פשוט שהמעות שקיבל בעד הכ"י הוא נקרא מוחזק דדוקא בשטרות גופא לא מהני תפיסה מטעם כיון שנשאר השיעבוד אצל הלוה כדאי' בח"מ סי' ק"ד אבל במעות שכבר קיבל מהני תפיסה גם נגד היורשים כיון שיצאו הכ"י מתחת ידם והוחלטו להאלמנה לפי דבריו ויש לה החלטה מהאב"ד ז"ל רק שאינו ידוע כמה כתיבת ידות שקנה והוחלט להאלמנה א"כ המעות שכבר קיבל נקרא מוחזק ונאמן בשבועה לומר שהן המה ממה שהוחלט וקנה מהאלמנה אבל הכ"י אשר הם עדיין בעין אינו בהם שום תפיסה כיון שנזכר על שם אביהם ומחויב להחזיר אותן כ"י לתוך העזבון אם אינו מברר דבריו בבירור גמור שהוחלטו להאלמנה כי מה שנזכר בסילוק האלמנה כל הכ"י מסר האב"ד לידה אין ראיה כלל פירושו כל הכ"י שהביאה והראתה לפני האב"ד אבל אין כל הכ"י של העזבון בכלל אמנם עיקר זכות התובעים הוא מה שהוחזק הנתבע כפרן שתחילה הודה שלא קנה כי אם ח"י כ"י ואח"כ העידו עדים שמכר ליהודי א' חמישי' כ"י הנה לא כתב מכ"ת מה שהשיב הנתבע על זה כי אפשר לתרץ דיבוריה ואף אם לא יתרץ מ"מ הא עכ"פ קנה איזה כ"י מן האלמנה כמשמעות ההחלטה והתובעים לא יוכלו לטעון טענת בריא איזה סך קנה ואיזה סך לא קנה ע"כ יראה כת"ר לפשר אותן בפשרה הקרוב לדין כי בלי ספק שהנתבע שקורי קא משקר עכ"ז כתב הרא"ש שבזמנינו אין להוציא ממון מכח אומדנות דמוכח ואם לא יוכל לפשר אותם אזי יוטל על הנתבע שבועה חמורה אחר איום גדול שכל המעות שקיבל עד היו' מן הכ"י הן המה מן הכ"י שקנה מהאלמנה וכן הכ"י שמכר כבר כולם קנה מהאלמנה הנ"ל ועכ"פ הכ"י אשר עדיין בידו בעין מחויב לחזור לתוך העזבון שאין לו בהם חזקה כלל ואין לי כעת פנאי לעיין בפוסקי' והדבר פשוט הוא ובזה אתן קיצי למילין וברכות יקבל תילי תילין. מעילת העילן. כ"ד הצעיר מנחם מענדיל ר' יצחק ר' אביגדורש זצלה"ה חונה פה ק"ק ורנקפורט יו' ו' עש"ק טוב שבט ת"ך לפ"ק: זאת אשר השבתי להאלוף מהר"ר ליפמן הרב דק"ק אויא ע"ד המחלוקת אשר נתעצמו לדין בפניו ובפני ר' מאיר ווייקרשום

עח. לדזיו ליה כבר בתיה חד מן קאמיא והוא מבני עלייה בחכמה ותורה מצויה כוס