חוט השני ק

ב' שנים ההם מההכנסות כאלה וכבר אירע כזה בעיר הזאת מהכנסה גדולה עולה לערך מאה זקוקי'. שנית במי שמת לאחר החיוב קודם זמן הגבייה עם היות שנראה בזה לחייב אותו ואין זה הרכבה אתרי רכשי לילך בתר זמן החיוב וזמן הגבייה די"ל דאזלינן בתר חיוב מצד הדין כדאסיק במרדכי בההוא כלילא דגם אי ערקי כולהו מ"מ היו מתחייבי' לתת לכובס וכן מבואר בריב"ש בסי' הנזכר ובתשובת הרשב"א סי' תתפ"ח במי שנתחייב במס ומת קודם הגביי' ונתן מקצת נכסיו להקדש והיורשי' לא רצו לתת המס מחלק ההקדש ופסק הוא שמחויבי' ליתן המס מכל שהניח אביה' ואח"כ יפרשו חלק ההקדש שנעשה עלי' בחוב מזמן החיוב וכן מבואר בתשוב' הנ"ל בסי' תשע"ז ומצד התקנה והמנהג אזלי' נמי בתר זמן גבייה וא"כ אין שני הדיני' הללו סותרי' זה לזה אך בזה יש לשאל כי לאחר מיתת האיש ההוא הלך השופט מבית לבית וכת' בפנקסו שם כל איש ואיש לדעת הסך העולה מהגלגולת ולא נכתב האיש ההוא וטוען היורש כיון שנפטר מן מן השופט לכך הוא פטור שמזלו גרם ומורשה הקהל טוען כי הנה אם יגיע ח"ו היזק מזה שיאמר השופט למה לא הגדת' לי ממנו היה ההיזק מוטל על הראשוני' ולכך מבקשים ממנו אך לנ"ל לע"ד שיתחייב בשביל זה כיון שהם לא פטרוהו בדיבור' וכדאמרינן פרדכת מסייע מתא וה"מ דאצילתי' מתא אבל אנדיסקי סייעת' דשמיא הוא ואפי' אם היו מסייעי אותו כיון שלא נתרבה המס עליהם לא נתחייב בשביל זה שכן משמע מפרשב"ם שם וכ"כ נ"י ובהא לא נתרבה ואי משום שיש להם סכנה בדבר לא נתחייב משום זה דחששא רחוקה היא שיוודע ועוד גם אם יוודע יאמרו גם הם שכחו שהרי השופט הלך בעצמו ושכחו והלך תוך הבתי' ועוד שאפשר שגם המלכות אינו מבקש ממי שמת קודם גבייה דאפשר דבדידהו אזיל בתר גבייה וכמ"ש לעיל ועוד גם את"ל שהיה אפשרי קרוב להגיע להם היזק כיון שהם אינם נותני' המס ואינם יראי' מההיזק קשה לומר שיתחייב בשביל כך דפשיטא אם היו טוענים אין אנו רוצים לישב בסכנה ולכך ניתן בשבילו מס גולגלתו אז היה צריך להתיישב בדבר וקרוב לחייבו דלאו כל כמיני' לסכנם בשבילו ולא יכול לומר להם קדשו את השם בשלכם ולא בשלי כמ"ש המרדכי והטור בשם מהר"ם דהכא ליכא קידוש השם רק להנצל מסכנה אבל הכא שהם אינם יראים מההיזק רחוק מאוד לע"ד שיתחייב בשביל זה הנלע"ד אך אין לנו פתחון פה עד כי יבוא דברי אדונינו אלינו לכן יצוה אדונינו על אחד מסופריו העומדי' לשרת לכתוב את דעתו דעת הקדושי' דברי אלקי' חיים הן שנאמרו למשה מסיני לדעת מה לעשות ולקבע הלכה לדורות וכסא כבוד אדונינו יגדל עד כי חדל לספו' עד ראש למעלה יכוננו אלקי' עד עולם סלה כנפש אדונינו וכנפש לי הצעיר מתלמידיו זעירא וקטינא דלא יכיל למיחת לעומקא דדינא ולא חלק לו בבינה שמואל בן לא"א יצחק שליט"א בכרך: (מכאן ואילך תשובת א"א הגאון זלה"ה

) נ נשאלתי מחמת הבתולה געלי בת ר' מרדכי מלמד מאלשבאך משרתת בבית ברוך סעקני שיצא עליה קול שנתקדשה לליצן א' נקרא קלמן והוא ב"ב מק"ק ניקלשבורג והר"מ מלמד הנ"ל הביא לפני עדיות שהוגבה בק"ק מנהיים ובכפר שריסא קריתי ושניתי וראיתי שהליצן הנ"ל עצמו היה בפני ב"ד ומכחיש הקידושין ואמר גופא דעובדא הכי הוי שחביריו שני לצנים נתאכסנו עמו בבית ברוך סעקני ובפרידתם משם נתנו חביריו כל א' לבן דהיינו חצי פץ לעץ למשרתת הנ"ל והוא לא היה בידו מעות ונטל טבעת זיוף של מעס וזרקו לה על השלחן ואמר בזה הלשון נעם דאז פר דיין לעץ ואמר שהמלמד בסעקני עמד אצל השלחן והמלמד לקח את הטבעת ואמר לקמן בזה הלשון הוט איר ניקס בעסר צו נעמן אז דאז טבעת זיוף והשיב הליצן קלמן העט איך וואז בעסר אלו דאז וועלט איך איר ניט געבען אבער הב כלל קיין דיבור מיט המשרתת גירעט מענין קידושין עכ"ד. והמלמד בסעקני הנ"ל העיד אחר האיום בת"ע בואליו"ע וז"ל איך בין אין דער שטוב גיוועזט זענען דיא בעלי זמר אום דען טיש ארום גישטנדין זא איז דיא משרתת של ברוך געלי אך דער בייא גישטנדין זא איז איין צעקה אין דער שטוב גיוועזין דיא בתולה האט איין טבעת פאן דען ליצנים מקבל גיוועזט זא האב איך איין טבעת בידה גיזעהן זא האב איך געזאגט לוט מיך זעהן דא האב איך געזאגט וואס איז דער מער איך האב אויך זעלכי פינגרליך גיהאט אבער איך האב ניט גיזעהן ווער אירס געבען האט אונד האב קיין לשון קידושין או לשון מתנה כלל ניט גיהערט פאן אינם אדער דען אנדערין איך בין אין דער שטוב ארום געגנגין אונד האב קיין מחשבה דרויף גיהאט בכן זיין דיא ליצנים באותו יום אוועק געגנגין אונד דיא בתולה האט דאס פינגערל בייא זיך גיהאט דען אנדרין טאג האט דיא בתולה אן גיפערט אן גיהובן