חוט המשולש חלק ג' רסט

לכתוב גט ונתייחד עמה שאסור לכתוב גט. לפ"ז היה להם לחלק שאם היה היחוד בתוך ז' של הקנין מותר דודאי לא חשדינן ליה שעבר על איסור חשש חימוד ואם יתעקש לומר ששם מיירי לאחר ז' אבל עיין נא ידידי בב"ש (סי' קמ"ח ס"ק ה') שהקשה שם בשם רש"ך והדרישה והב"ח איך שייך החשש בנתן מידו לידה הא נתאחר הגט ותירץ שנתייחד באותו יום ודחה אותו שם מאיזה טעם. אבל קשה איך נחוש שבא עליה הא הוי חשש חימוד אלא ע"כ דבזה לא הוי חימוד. אבל זאת יקשה לי באמת על כל ב' הסימנים שאוסרים ביחוד למה לא מפלגי אם היא נדה בשעת היחוד דודאי לא חשדינן ליה בזה דהא בירושלמי אמרינן שאם רק גירשה מחמת ערות דבר לא חיישינן תו לזנות. אך התם י"ל שהחשש הוא רק אולי יקדש אותה לבד. ואף שבכ"מ מוזכר בעל אך יש לדחוק שבנדה יש חשש אולי קדשה רק אבל בסי' קמ"ח החשש הוא רק שמא יהא גיטה קודם לבנה א"כ החשש הוא רק מחמת ביאה א"כ איך כ' הב"ח דאף באותו יום אסור. אלא ע"כ דאין חשש כלל בזה מחמת חימוד: ג' עני שאין לו מה לאכול אם לא שימשכן מה מחפיציו אם מותר לעשות מלאכה בחוה"מ. הנה הב"י באו"ח (סי' תקמ"ב) השיג להדיא על רבינו ירוחם שכ' אם יש לו מה למכור אסור לעשות בחוה"מ משום דאטו בגברא ערטלאי עסקינן שאין לו מה למכור ואפ"ה כתבו סתמא שמותר לעשות א"כ ה"נ גבי משכון אטו בגברא ערטלאי עסקינן שאין לו מה למשכן וכל שיש לו למכור ודאי יש לו למשכן. ומתיר והביאו הט"ז (ס"ק ב'): דברי אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה מוולאזין.