חוט המשולש חלק ב' קכה

שאלות ותשובות חוט המשולש מהגאון ר' הלל זצ"ל סימן א שאלה איש א' מק' קרינאק היה חולה בהקדש דק' הוראדנא ובאתה אשתו בתחלת ר"ח אדר שני ובקשה כמה אנשים להשתדל מבעלה שיתן לה ג"פ ע"ת כדרך ש"מ שלא תיזקק ליבום והיבם קטן בן חמש שנים אף שהיה לה בן קטן אך היה חולה גדול ולא רצה בעלה החולה לגרש אותה בשום אופן ונסעה לביתה. אח"כ נודע לו שמת הילד שלו גם הכביד עליו חליו. אז נתרצה ליתן לה ג"פ זה י"ב ימים בחודש ניסן העבר ובא הרב המסדר עם עדים והסופר לחולה הנ"ל וקודם שצוה לכתוב אמר להם שהוא רוצה ליתן על תנאי שתחזור אליו כשיבריא. והשיבו לו שבודאי תקח אותה בחזרה כשתקום מחליך אח"כ בעת הכתיבה והנתינה לא הזכיר מזה כלום ואחר הכתיבה צוה המסדר להבעל שיתן הגט להשליח וא"ל בזה"ל זאי זוכה דעם גט פון מיין ווייבש וועגין אז זיא זאל תיכף מגורשת ווערין פון מיר והשיב השליח איך בין זוכה פון איהרט וועגין (אז זיא זאל תיכף מגורשת ווערין פון דיר) אח"כ נטל הגט בחזרה מהשליח ומסר לו בתורת שליח להולכה אך המסדר לא פירש להבעל כונת הדברים כדי שלא ירגיש שהוא מסוכן והבעל הבין פי' המלות היטב מכל הסדר: תשובה בגמ' דיבמות (דף קי"ח ע"ב) המזכה גט לאשתו במקום יבום מהו כיון דסני' ליה זכות הוא לה או כיון דזמנין דרחמא ליה חוב הוא לה אמרו ליה תנינא וחוששין לדברי' וחולצת ולא מתייבמת ע"ש. המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו ופשטי' מדר"ל טב למיתב טן דו וכו' ע"ש תוס' בד"ה א"ל תנינא כתבו דהפשיטות רק מסיפא עיין מהרש"א מה שתירץ בדוחק ורש"י פירש דהפשיטות מתרי בבא דמתני' זימנין דרחמא ליה וזמנין דסני' ליה וכן גבי גט מספקא לי' וחולצת ולמ"ת ע"ש ובש"ע אה"ע (סימן קמ"ה סעיף י') דהוי ספק מגורשת עוד (בסי' ק"מ בהג"ה ס' ה') אם בעלה מומר ומהדרת אחר גט י"א דמהני זיכוי ויש מחמירין מתשו' הר"ן ע"ש המזכה למומרת או להנאסרת ע"ש. ויש מחמירין בזה והוא ממהרי"ק ועב"ש (שם ס"ק ה') דדעת הר"ן דבעל יכול לחזור בו דאינו זכות הוא לה דילמא חזרה עוד כתב שם בב"ש (ס"ק ז') דדעת מהרי"ק הוא שחייש לדעת הרי"ף דלא מהני זיכוי כלל ואינה מגורשת עד שיגיע לידה והנה טרם שנבא לבאר אם בזה"ז בודאי זכות הוא לה לפי שאין אנו נוהגים ליבם כלל ומה גם ביבם קטן כמה פוסקים ראשונים מתירים בזיכוי. צריך לחקור קודם בדעת הרי"ף ז"ל שהביא מהרי"ק דלא מהני זיכוי כלל עד שיגיע גט לידה דוקא וז"ל הרי"ף ס' פ"ק דגיטין האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור יחזור דר"מ וחכ"א כו' דזכין לאדם ש"ב ואין חבין אלא כו' בגמ' כל האומר תנו כאלו אומר זכו דמי ומסיק הרי"ף ה"מ בחזרה דלא מצי למיהדר אבל עבד לא נפיק לחירות עד דמטי גיטא לידיה דתנן גיטין (דף י"ג ע"א) האומר תנו גט זה לאשתי וש"ש לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה ושמעינן מינה כו' אח"כ בסמוך הביא הסוגיא דיבמות הנ"ל והפשיטות דפשיט שם הגמ' וע"ש בהר"נ שהקשה כמה קושיות על הרי"ף ומסיק דמהני זיכוי להשתחרר מיד כשמסר להשליח וכן הוא ברא"ש פ"ק דגיטין אבל הרמב"ם (פ' ו' מה' עבדים ה' א') מחלק בין האומר תנו לאומר זכו דהאומר תנו אז לא מהני רק שלא יוכל לחזור בו אבל בזיכוי מהני תיכף. וכ' הכ"מ מה שהרמב"ם מחלק כדי לתרץ כל הקושיות של הר"ן על הרי"ף והטעם מדאפקה בלשון נתינה ר"ל דעד שיגיע גט לידו לא הוי גט והובא בש"ע יו"ד (סי' רס"ז סעי' ע"ו) כדעת הרמב"ם והרמ"א בהג"ה הביא דעת הי"א דאף בתנו מהני זיכוי תיכף והוא דעת הרא"ש והר"ן וז"ל מהרי"ק (בשורש קמ"א) ע"מ שנוהגים למי שהמירה אשתו ורוצה ליקח אחרת לזכות לה גט ע"י אחר כדי שתתגרש בו אם תחזור לדת יהודית ושאלתי אם צריך. ואם מהני השיב וז"ל הנה לא באתי לחלוק על המנהג דנהרה כו' אמנם דע לך שאין מנהגינו בכך כו' ואשר שאלת אם מהני. נלפענ"ד דודאי לפירש"י ביבמות [שם ד"ה המזכה גט לאשתו יעו"ש] הוא דאיבעי לן מהו לזכות שהספק הוא אצל בעל האיבע' אם תתגרש מיד שזכה האחר הגט בשבילה א"ל בודאי הכא מגורשת שהרי לא קמיבעי לן שם אלא משום דר"ל דטב למיתב טן דו כו' אבל הכא שהיא אסורה עליו עולמית בודאי דמזכין וכן נמצא בתשובת רש"י שהתיר לזכות במקום יבם קטן וכן יש דעות במרדכי אמנם לדעת האלפסי בפ"ק דגיטין כו'. ובפ' האשה המזכה גט לאשתו במקום יבום מהו וכו' ומסיק מדהביא כאן שתי מימרות שהן ביבמות ובגיטין גבי פלוגתא דר"מ ורבנן אשר בגיטן פירש"י לענין חזרה ולא לענין חירות פשיטא שגם ההיא דיבמות מפרש כן לענין חזרה דבעל דוקא ולא לענין