חולין קטו.
Chullin 115a · חולין · free full Hebrew text
Open in the reader →מַעֲשֵׂה שַׁבָּת לִיתַּסְרוּ דְּהָא תִּיעַבְתִּי לְךָ הוּא
אָמַר קְרָא כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם הִיא קֹדֶשׁ וְאֵין מַעֲשֶׂיהָ קֹדֶשׁ
חוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר וְחוֹסֵם פִּי פָרָה וְדָשׁ בָּהּ לִיתַּסְרוּ דְּהָא תִּיעַבְתִּי לְךָ הוּא
הַשְׁתָּא וּמָה שַׁבָּת דַּחֲמִירָא מַעֲשֶׂיהָ מוּתָּרִים הָנֵי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן
כִּלְאֵי זְרָעִים לִיתַּסְרוּ דְּהָא תִּיעַבְתִּי לְךָ הוּא מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא גַּבֵּי כִּלְאֵי הַכֶּרֶם פֶּן תִּקְדַּשׁ פֶּן תּוּקַד אֵשׁ מִכְּלָל דְּכִלְאֵי זְרָעִים שְׁרוּ
וְאֵימָא כִּלְאֵי כֶרֶם אֲסוּרִין בֵּין בַּאֲכִילָה בֵּין בַּהֲנָאָה כִּלְאֵי זְרָעִים בַּאֲכִילָה אֲסִירִי בַּהֲנָאָה שְׁרוּ אִיתַּקּוּשׁ לְכִלְאֵי בְהֵמָה דִּכְתִיב בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם מָה בְּהֶמְתְּךָ הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה מוּתֶּרֶת אַף שָׂדְךָ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ מוּתָּר
וְכִלְאֵי בְהֵמָה גּוּפַיְיהוּ מְנָא לַן מִדַּאֲסַר רַחֲמָנָא כִּלְאַיִם לַגָּבוֹהַּ מִכְּלָל דִּלְהֶדְיוֹט שְׁרֵי
אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לִיתְּסַר מִדַּאֲסַר רַחֲמָנָא מְחוּסַּר זְמַן לַגָּבוֹהַּ מִכְּלָל דִּלְהֶדְיוֹט שְׁרֵי
שִׁילּוּחַ הַקֵּן לִיתְּסַר לֹא אָמְרָה תּוֹרָה שַׁלַּח לְתַקָּלָה
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִנַּיִן לְבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁאָסוּר תַּלְמוּד לוֹמַר אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר מְבֻשָּׁל מָה תַּלְמוּד לוֹמַר מְבֻשָּׁל לוֹמַר לְךָ יֵשׁ לְךָ בִּשּׁוּל אַחֵר שֶׁהוּא כָּזֶה וְאֵי זֶה זֶה בָּשָׂר בְּחָלָב
Meforshim on this daf
- רש"י על חולין Rashi on Chullin
מעשה שבת - כגון המבשל בשבת ליתסרו באכילה לכל ישראל דהא הזהרתיך לתעבו ולהתרחק ממנו ואנן תנן במזיד לא יאכל הוא משום קנס אבל אחרים אוכלין בפ"ק (לעיל חולין טו.):
- תוספות על חולין Tosafos on Chullin
היא קדש ואין מעשיה קדש - וא"ת ואימא למשרי בהנאה אבל באכילה אסירי כדפריך בסמוך גבי זרעים וי"ל דהיתר הנאה נפקא לן מלכם כדאמר במרובה (ב"ק דף עא.) ובאלו נערות (כתובות לד.) אפילו לרבי יוחנן הסנדלר דאוסר במבשל בשבת וקצת תימה לרבי יוחנן למה ליה למימר מקדש דמעשה שבת…
- ריטב"א על חולין Ritva on Chullin
אמר קרא היא קודש ואין מעשה קודש. וא"ת ודלמא אתא קרא למישרי בהנאה אבל באכילה אסור משום לא תאכל תועבה וכדפרכינן ליה גבי כלאי זרעים וי"ל דלהיתר הנאה כתיב לכם שלכם תהא: וכי כתיב קודש הוא למישרי אף באכילה:
- חדושי הלכות על חולין Chidushei Halachot on Chullin
תד"ה היא קודש בו' ותימה לרבי יוחנן ל"ל למימר מקודש כו' עכ"ל וכן איכא לאקשויי לר' יוחנן חורש בחמור כו' ליתסרו דליכא למשרי מק"ו משבת דשבת גופה אסור באכילה ולמאי דלא גרסי השתא ומה שבת כו' אלא השתא לגבוה שרי כו' כמ"ש התוס' לקמן ניחא וק"ל:
- הגהות יעב"ץ על חולין Haggahot Ya'avetz on Chullin
גמ׳ מעשה שבת ליתסר כצ"ל:
- מהר"ם על חולין Maharam on Chullin
תד"ה או למה לי וכו' דלא שייך לקיחה אאצבע אלא בדעבד אוזן לשפת המזרק. פי' שעשה אוזן לשפת המזרק כדי שיוכל לתקוע אצבע באוזן לאחוז וליקח על ידו המזרק:
- מהר"ם שיף על חולין Maharam Schiff on Chullin
גמ' אמר קרא כי קודש היא לכם כו'. לעיל דיליף מדפרט בנבילה ה"ה משבת מדאיצטריך הוא ולכם [כמ"ש התוס'] ואף דחד מורה אדעלמא איסור הנאה היכא דכתיב לא יאכל מ"מ איצטריך שני לגופיה להורות היתר הנאה בעצמו שלא תאסור מלא תאכל כל תועבה. מיהו טפי הו"ל לנקוט לעיל קרא דשבת…
- רבינו גרשום על חולין Rabbeinu Gershom on Chullin
מדאסר רחמנא מחוסר זמן לגבוה. דכתיב מיום השמיני והלאה:
- רש"ש על חולין Rashash on Chullin
גמרא השתא ומה שבת כו'. הני לא כש"כ. עפרש"י. ק"ל דהמפטם את הקטורת להריח בה ליתסרא להריח בה דהא תיעבתי לך הוא ונהנה מהתועבה גופה ודמיא לבב"ח. ואיתא בספרי פ' ראה פיסקא ע"ו דא"ח על ריחה ע"ש. ואולי י"ל כיון דכתיב לא תאכל משמע דמיירי במידי דבר אכילה עי' לעיל (פה)…
- שערי תורת בבל על חולין Sha'arei Torat Bavel on Chullin
(קטו א תוספות) ד"ה מדאסר וכו' ודלמא אצטריך קרא להקדישה ואח"כ הרביע כלאים וכו'. —אם דעת התוס' שבהמה של הקדש שנרבעה לשאינה מינה אסורה למזבח לא שמענו דבר זה מעולם. שדוקא הנרבעת לאדם אסורה ולא הנרבעת לשאינה מינה. ואולי נתכוונו התוס' לולד של כלאים הנולד מבהמת הקדש…
- ציון לנפש חיה על חולין Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chullin
ברש"י ד"ה הני לא כ"ש אבל בב"ח לא אמרינן האי ק"ו דהא כתיב ל"ת כ"ת ומסתברא דאיסורא דקרא כו'. הנה לפי מ"ש לעיל דחמץ שעבר עליו הפסח אליבא דר' יהודה ג"כ הוא בכלל ל"ת כ"ת א"כ קשה אמאי לא נילף גם בב"ח מק"ו דמעשה שבת שיהיה בב"ח מותר באכילה וקרא דל"ת כ"ת מוקמינן…