חולין קטו.

מַעֲשֵׂה שַׁבָּת לִיתַּסְרוּ דְּהָא תִּיעַבְתִּי לְךָ הוּא

אָמַר קְרָא כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם הִיא קֹדֶשׁ וְאֵין מַעֲשֶׂיהָ קֹדֶשׁ

חוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר וְחוֹסֵם פִּי פָרָה וְדָשׁ בָּהּ לִיתַּסְרוּ דְּהָא תִּיעַבְתִּי לְךָ הוּא

הַשְׁתָּא וּמָה שַׁבָּת דַּחֲמִירָא מַעֲשֶׂיהָ מוּתָּרִים הָנֵי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן

כִּלְאֵי זְרָעִים לִיתַּסְרוּ דְּהָא תִּיעַבְתִּי לְךָ הוּא מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא גַּבֵּי כִּלְאֵי הַכֶּרֶם פֶּן תִּקְדַּשׁ פֶּן תּוּקַד אֵשׁ מִכְּלָל דְּכִלְאֵי זְרָעִים שְׁרוּ

וְאֵימָא כִּלְאֵי כֶרֶם אֲסוּרִין בֵּין בַּאֲכִילָה בֵּין בַּהֲנָאָה כִּלְאֵי זְרָעִים בַּאֲכִילָה אֲסִירִי בַּהֲנָאָה שְׁרוּ אִיתַּקּוּשׁ לְכִלְאֵי בְהֵמָה דִּכְתִיב בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם מָה בְּהֶמְתְּךָ הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה מוּתֶּרֶת אַף שָׂדְךָ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ מוּתָּר

וְכִלְאֵי בְהֵמָה גּוּפַיְיהוּ מְנָא לַן מִדַּאֲסַר רַחֲמָנָא כִּלְאַיִם לַגָּבוֹהַּ מִכְּלָל דִּלְהֶדְיוֹט שְׁרֵי

אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לִיתְּסַר מִדַּאֲסַר רַחֲמָנָא מְחוּסַּר זְמַן לַגָּבוֹהַּ מִכְּלָל דִּלְהֶדְיוֹט שְׁרֵי

שִׁילּוּחַ הַקֵּן לִיתְּסַר לֹא אָמְרָה תּוֹרָה שַׁלַּח לְתַקָּלָה

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִנַּיִן לְבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁאָסוּר תַּלְמוּד לוֹמַר אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר מְבֻשָּׁל מָה תַּלְמוּד לוֹמַר מְבֻשָּׁל לוֹמַר לְךָ יֵשׁ לְךָ בִּשּׁוּל אַחֵר שֶׁהוּא כָּזֶה וְאֵי זֶה זֶה בָּשָׂר בְּחָלָב

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן