חופת חתנים ח

לפי הדור או לפי מה שהוא אדם בזה הסך המועט תהא קלה בעיניו להוציאה יכולין אנו להוסיף וליתן כרצונינו אבל אם בהמשך הדורות נשתרבב המנהג שהיא מכנסת סך ממון לנדוניא האם בזה נאמר שקבל שנוי המצוה האלהי זמן חיובינו לקיים מצוה זו נשתדל ונחזור על אשה הגונה ונקבל מה שיתנו לנו המעט הוא אם רב ונכלכל דברינו במשפט כפי יכולתינו והשגת ידינו ולא נפנה דרך כרמי"ם רמי הקומה גדועים ומן השמים מסייעין וכתב רמ"א באה"ע ואם פסקו לו ממון הרבה לשדוכין וחזרו בהם לא יעגן כלתו משום זה ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו ומי שעושה כן אינו מצליח ואין זיווגו עולה יפה כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר וכל העושה כן או מעגן עצמו להמתין מלישא אשה בשביל חמדת ממון עד שימצא אשה שתתן לו ממון אסור ומקרי נושא אשה לשם ממון אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב ואז יצליחו: העכוב האחר ולפנים יותר עיקרי הוא כשאין ידינו משגת לזון ולפרנס אשה ובנים לפי הצריך וגם אחר ההשתדלות בכחנו ועוצם ידינו לחזור אחר אומנות אינו מספיק לנו כדי חיותנו והאמת כי העניות לא ימנע ממין האנושי והוא גלגל החוזר בעולם ויבא הסתירה ליסוד שקדמנו שסוף סוף מקבלת המצוה איזה שנוי וקושי קיומה מצד עצמה מסיבת חילוף מדרגת אנשים שאין בידם ולא מצד המקבל: התשובה בזה ברורה כשמש בצהרים אחר שנברר עיקר גדול עפ"י תורתנו הקדושה שרוב ההמוני מאומתנו טועים בו והוא כי האומה הישראלית הנבחרת איש באחיו יגשו ולא יתפרדו וכל פרטי ופרטי מהאומה הזאת אחוז בעבותות אהבה עם חבירו ויעשו כלם אגודה אחת וכמו שבאה הצווי ואהבת לרעך כמוך כי ע"כ אמרו חכמינו ז"ל על פסוק וכשלו איש באחיו ואיש ברעהו כל ישראל ערבין זה לזה וכמו כן כתבו כת הקודמים משם מהר"ש אלקב"ץ בטעם מחצית השקל הביאו מהר"י אלגאזי ז"ל כי טעם היות מחצית השקל ולא שקל שלם היה להורות ולהזהיר על היחוד כי זה נותן מחצית שקלו וזה מחצית שקלו והיה אחד כי כל אחד בלתי התייחד עם רעהו פלגא דגופא חשיב ואחד באחד יגשו והיו לאחדים וכיוצא בזה כ' מוהרימ"ט וכו' עי"ש והוא הדבר אשר דברנו לו ומעתה עוד תשוב תראה עד היכן מגיע ההתחברות והיחוד הלזה בענין הממון שחלק האל יתעלה לכל המון ישראל כי רובם ככולם עולה על רוחם כי להם לבדם לתועלתן ולתשמישם ניתן להם ואיך יתנו לאחרים חילם מה שקט בכחם ועוצם ידם ודי ליתן בכל ע"ש או