חופת חתנים מז

פנים ביום (ביום צום התענית) הזה יום מחילת עונותי כי ימינך פשוטה לקבל שבים. אנא יי כפר נא ביום הזה על כל מה שחטאתי ותשליך במצולות ים כל חטאתי הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי. והחזק בדק ביתי הרעועה ותקן כל אשר עותתי והעלה והאר כל מה שפגמתי בהם ויהיו למאורות כמשפט הראשון ותלקט כל אשר פזרתי והן הנה מלופפות בי ותרחיקם מאתי ומגבולי. ולא יגעו בי ובנפשי ולא ילוו אותי לקבר לאמר אבינו אתה. ולא תאונה אלי רעה ונגע לא יקרב באהלי. ובכח שמך הגדול היוצא מפסוק חיל בלע ויקיאנו כאריה תשאג לעומתם ותוציא בלעם מפיהם והשג תשיג והצל הציל וישוב הכל לאיתנו הראשון ולא ידח ממנו נדח והאשה הבאה אל ביתי אשר הוכחת לבת זוגי יהי רצון מלפניך שיהא זיווג הראוי ומתקיים לבל אמות ואספה בלא עתי ח"ו (וסוד הענין עיין בזוהר פ' וילך) ולא אדחה מפני שום אדם שבעולם. אנא ה' מלטה נפשי וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד מלאת ימי שנותי בהם שבעים שנה ויתקיים בי מקרא שכתוב כי אותך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך אמן סלה. ואל תסתר פניך ממני היה נא קרוב לשועתי טרם אליך אקרא אתה תענה אדבר ואתה תשמע כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה ה' עונה בעת צרה ושומע תפלת כל פה וכו': מרגניתא טבא די השכחת בבית גניזא דמלכ"א בר אורי"ן ובר אבהן בכתר שם טוב עולה רחימא דנפשאי בן לאותו צדיק הרב המופלא חסידא קדישא הרב המחבר ספר עדות ביהוסף על הש"ס כמהור"ר יוסף בן סאמון זצק"ל תפלה הגונה ונאים הדברים למי שאמרם כאשר עיניך תחזינה מישרים לומר האשה ביום כניסתה לחופה כי עת לחננה כי בא מועד הסליחה כמובא בפנים וזו תוארה: אלהים מושיב יחידים ביתה: ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו: ויבן יי אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם: ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ: