חומת אנך על תורה, במדבר יא:כט

המקנא אתה לי. תרגם בתרגום המיוחס ליהונתן וז״ל ואמר ליה משה בגלל דאתנבו עלי דאנא מתכנש מן עלמא ואנת משמש בתראי אנת מקנא ליה רעינא פון דיהון כל עמא דה׳ נביאן וכו׳ ע״ש והנה בש״ס פ״ק דסנהדרין דף י״ז אמרו בשלמא למ״ד הנך תרתי היינו דכתיב מי יתן אלא למ״ד משה מת מינח הוה ניחא ליה לא סיימוה קמיה. ולפום ריהטא נראה דהכי פירושו לא סיימוה קמיה דלא אמרו אלא משה מת ולא אמרו ענין יהושע ואמטו להכי לא קפיד. וכפי התרגום הנזכר כבר משה ידע מילתא דיהושע דקאמר דאנא מתכנש ואנת משמש מן בתראי וקשה קושית הש״ס מינח הוה ניחא ליה. ואפשר לישב דעת התרגום דלא אמרו כל הנבואה דיהושע מכניסם לארץ ומנחילם את הארץ וכמו שתרגם בסמוך נבואתם אלא אמרו דמשה מת ויהושע ישמש תחתיו ולא עוד והא לא איכפת ליה למשה דלא ס״ד שלא ימות כלל אך היה רוצה להכניסם ולהנחילם א״י ואחר כך ימות ואם יהושע ישמש אחריו לא יצטער על זה. והיינו מאי דקאמר הש״ס נמי לא סיימוה קמיה דברישא אתמר התם דנתנבאו דיהושע מכניסם לארץ והא לא סיימוה אלא דיהושע ישמש אחריו והא לא אכפת ליה. אך ק״ק ע״ז דלפי האמור דידע דיהושע ישמש אחריו וזה היה קודם המרגלים. אמאי הוצרך אח״כ בשנת הארבעים להתפלל יפקוד ה׳ וגו׳ איש על העדה ולא תהיה עדת ה׳ כצאן אשר אין להם רועה והשיבו ה׳ קח את יהושע והלא כבר ידע זה ויש ליישב: