חומת אנך על תורה, ויקרא כה:טז

כי מספר תבואות הוא מוכר. בא הכתוב לומר ולתרץ קושיות הרמב״ן ז״ל ועושהו כטלטל שבזמן שהיובל נוהג אין קונה ומסתכל אלא בתבואות התולש ומביא א״כ טלטל הוא ויש בו אונאה. ולא תונו איש את עמיתו חזר והזהיר להורות דין חלוף אונאה בין שתות ליתר משתות הראשון בדבר הראשון ועכשיו מדבר בשני. או בא להזהיר על פחות משתות שיש איסור בדבר אעפ״י שאין שם חזרת ממון. או הכפל שההונאה הוא בקצב מעות או בנתינה לחבירו פירות רקובין או יין מזוג במים. א״נ שני סיבות יש לאיסור זה אחת היותנו בני אב אחד גם בני אל אחד הלא אב אחד לכלנו הלא אל אחד בראנו מדוע כבגד איש באחיו הביטו אל אברהם אביכם אל תונו איש את אחיו כי בני אב אחד אתם. ולא תונו איש את עמיתו כי בני אל חי אתם לזה ויראת מאלהיך כי אני ה׳ הנפרע ולא ע״י שליח כמ״ש אני ה׳ נצב על חומת אנך ובידו. א״נ אני ה׳ אלהיכם שמכרתי לאברהם שמים וארץ ולא אוניתיו כי קיימתי הכל כמ״ש במדרש. הרב הגדול הנזכר: