חומת אנך על תורה, ויקרא כג:לד

בחמשה עשר יום לחדש השביעי וכו׳. הרמז בזאת המצוה הוא כי אחר שישראל יצאו ביד רמה מיום הדין שהוא יום ראש השנה והשם סלח לחטאתם מכח התשובה ומכח יום הכפורים רצה השם להודיע לכל העולם החסד הגדול שעשה עמהם לכפר עונותיהם לפי שעד עכשיו מכח הדין והעון היו ישראל בפחד ודאגה ספונים וטמונים אבל עתה שנצחו בדין והם בשמחה רצה השם שיצאו מבתיהם בלא פחד ויצאו השדה לעשות סוכות ולישב שם בהשקט ובשמחה. מפרשים: