חומת אנך על תורה, בראשית מט:ג

ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני. אמרו בב״ר תחלת חוליי וצערי והקשה הרב יפ״ת ז״ל דהרי קדמו צרות עשו ולבן ע״ש. ואפשר לומר דהצדיקים עיקר צערם הוא אם יהיה להם חטא. ואינם חוששים לצער הגוף כל כך ומקבלים היסורים בשמחה ובודאי צועקים אל ה׳ להצלתם. אבל צער הנפש מאיזה חטא תקילא להו ככלהו צערי דגופא והותר. ויעקב אע״ה טרח מאד לתקן ג״ע דאדה״ר ופ״ד שנה לא ראה קרי. ובגמר התקון הטעהו לבן וחשב ברחל ויהי בבקר והנה היא לאה ולא עוד אלא שנתעברה מראובן. וזו היא שקשה הולך וצוער יעקב אע״ה דשמא פגם וכל יגיעו בפ״ד שנים סבר לתקן ולא תקן וז״ש תחילת חוליי וצערי שחשבתי אשר פגמתי בהיותך כחי וראשית אוני וטיפה זו מה תהא עליה כי חשבתי ברחל והיא לאה והויא חלופה אבל עכ״ז מאת ה׳ היתה זאת ולא היה פגם וקרינא עליך ראובן בכורי אתה ר״ת באר היא השכינה וס״ת גימטריא אדני שהיה תקון השכינה: