חומת אנך על תורה, בראשית מא:ח

ואין פותר אותם לפרעה. פירש רש״י ז״ל פותרים היו אותם אבל לא לפרעה שלא היה קולן נכנס באזניו שלא היה לו נחת רוח בפתרונם וכו׳. בפירוש רבינו אפרים ז״ל יש בכל פרשה מחידושי גאוני קמאי ושם הקשה דהרי אמרו כל החלומות הולכים אחר הפה ואיך לא נתקיים פתרון החרטומים. ולא תירץ. ואפשר דהא דכל החלומות הולכים אחר הפה היינו כשהחולם קבל פתרונו ונתישב הפתרון בדעתו אבל הכא פרעה לא נכנס קולן באזניו ולא נחה דעתו בפתרונם וחשב כזבי״ם לכל דבריהם לכן לא נתקיים פתרונם ואת כלם ישא רוח. א״נ כל החלומות הולכות אחר הפה היינו שפתרו לו ועמד בפתרון זה אבל אם אחד פתר ובא חבירו ודחה פתרונו בענין אחר אז פתרון השני מתקיים וכן מוכח במדרש באיכה רבתי דגוי אחד היה פותר ובא ר׳ ישמעאל ודחה פתרון הגוי ופתר באופן אחר ונתקיים פתרון השני. אך קשה ממ״ש שם במדרש דהתלמידים פתרו שימות בעל האשה וא״ל רבם קטלתון גברא ואמאי לא דחה דבריהם ופתר לטובה. ויש לישב דעבר איזה זמן עד שבא רבם ואפילו זמן מועט. ועוד דפתרונם של תלמידים היה מתישב היטב. אלא שאם היו פותרין לטובה היה מתקיים. ולפי התרוץ הראשון שתרצנו בעניותנו אין אנו צריכים לזה אלא דהתם האשה נתישב אצלה הפתרון והיתה צועקת אני״ה סוער״ה ובכי האי גוונא שוב לא היה אפשר לרבם לדחות דבריהם ולתקן דמאי דהוה הוה: