חומת אנך על תורה, בראשית לז:ג

וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו. אפשר דיעקב אע״ה לתקן בא ג״ע דאדה״ר כמשז״ל ואחר כל מה שטרח אירע ענין לאה דהטעהו לבן וסבר שהיא רחל ויהי בבקר והנה היא לאה וכמו צער בנפשו דבגמר התקון בא לידו איסור ערוה ושמא הפסיד כל מה שתקן. ולכן ברחל שהיה הפקפוק כמ״ש מהרימ״ט ז״ל האלהים עשה שתלד יוסף שהוא נפש אדה״ר להודיע ליעקב אע״ה דלא עשה איסור וכל מה שעשה היה תקון גמור. וזה פריו שבא ביוסף נפש אדה״ר להשלים התקון ויוסף בחינת יסוד. וזו היא סיבה שיעקב אע״ה אהב את יוסף דהוי סהדא רבא עדות ביהוסף כי כבר רצה האלהים את מעשיו. וז״ש וישראל אהב את יוסף מכל בניו ונ״ט כי בן זקנים הוא לו ור״ת בן זקונים הוא לו גימטריא אדם עם הכולל. ועשה לו כתנת פסים שהוא אור לבוש אדה״ר כמ״ש הרב קרבן שבת. וס״ת בן זקונים הוא אותיות אמ״ן יחוד קבה״ו. גם ירמוז שהוא גימטריא צ״א כי נולד יוסף כשהיה יעקב בן צ״א שנה לרמז הנזכר כמשז״ל. והנה שאלוני דפתח הכתוב וישב יעקב ואח״כ אמר וישראל אהב את יוסף והול״ל ויעקב אהב את יוסף. ואפשר דיוסף היה במקום דוד שהוא המרכבה. וכשנגע בכף ירכו נקרא ישראל שיר אל לרמוז דדוד הע״ה יתקן הירך בשירותיו כמש״ה נעימות בימינך נצח ועיין בקונטריס פני דוד פרשת וישלח מ״ש בשם הרב עמודיה שבעה. ובדברים אחדים מ״ש בכמה מקומות דברי הרב עיר וקדיש מהר״א גאלנטי ז״ל בענין הירך ושאול עש״ב ומשו״ה אמר וישראל דשם רמוז דוד הע״ה דבא במקומו יוסף ולז״א וישראל אהב את יוסף. א״נ כמשז״ל שנקרא אל וא״כ מותר בשתי אחיות ומשו״ה אמר וישראל אהב את יוסף דמטעם שנקרא ישראל רחל מותרת ולכן אהב את יוסף מכל בניו:

ועשה לו כתנת פסים. כתב רבינו מהר״ר אליעזר מגרמיזא זצ״ל ברמזיו כ״י כמנין פסי״ם נחסרו מארבע מאות של הגלות עכ״ד. ואפשר במשז״ל פ״ק דשבת לעולם לא ישנה אדם בנו לבין הבנים שבשביל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותנו למצרים ופירשו המפרשים ז״ל דהגזרה היתה ועבדום ועינו אותם ת׳ שנה. והעבדות נתכפר במה שנמכר יוסף לעבד ועי״ז לא ישבו כי אם רד״ו שנה. והשתא אתי שפיר כי בדבר שהיה סיבה לגלות שם נרמז צרות יוסף כמשז״ל פסים ר״ת פוטיפר סוחרים ישמעאלים מדינים. ושם נרמז שזה גרם הצלת ישראל שנחסרו ק״ץ שנה כמנין פסים דבעבדות יוסף נתכפר ועבדום ויצאו בחצי הזמן. א״נ אפשר בסגנון אחר דשם נרמז דבזה היה קץ גאולתם דאם ח״ו היו שוהים עוד במצרים היו נכנסין בנ׳ ש״ט ולא היה להם תקומה ובמה שנמכר יוסף לעבד נתכפר ועבדום והיה ק״ץ גאולה כי פסים גימטריא ק״ץ. או ירצה באופן אחר במ״ש בזהר הקדוש דע״י דהשבטים שלטו ביוסף ואח״כ הוא שלט במצריים עי״ז נמצא דהמצריים עבדים ליוסף והם עבדים לשבטים דהם שלטו במלכם יוסף ובזה היתה גאולה. וזה הרמז דע״י כתנת פסים מכרוהו לעבד וזה היה קץ גאולה כמנין פסים גימטריא קץ שהמצריים הם עבדים לשבטים והיה קץ גאולה. או אפשר כמשז״ל דעל ידי דיצחק נתרצה להחליף ש׳ דיצחק ולקח צד״י שהיה ישחק ונקרא יצחק נחסרו קץ שנה בהפרש שיש בין צ׳ לש׳. וגם כתבו משם רבינו האר״י זצ״ל דיצחק נתעבר ביוסף. ובזה פירשתי אני בעניי רמז וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו פירוש שנתן טעם דישראל אהב את יוסף מכל בניו שהיה בנו ואביו וז״ש כי בן שהוא בנו זקנים גימטריא יצחק עם הכולל דביוסף נתעבר אביו. ולפי דרכנו א״ש ועשה לו כתונת פסים ועשה אותיות הושע כמ״ש רבינו מהר״א מגרמיזא ז״ל לפי דרכו לרמוז יהושע. ולפי האמור א״ש עי״ז כי זקני״ם גימטריא יצחק שהחליף ש׳ בצד״י בזה הושע לו היה תשועה שנחסרו קץ שנים כמנין פסים: