חומת אנך על תורה, בראשית ל:כא

ואחר ילדה בת. אמרו בתנחומא אתה מוצא בלאה אחר שילדה ששה בנים וכו׳ ונתעברה מן השביעי וכו׳ אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות מיד שמע הקב״ה תפלתה ונהפך העובר שבמעיה לנקבה שנאמר ואחר ילדה בת ואחרת אין כתיב כאן אלא ואחר עכ״ל וראיתי בספר זרע אהרן הנדפס מחדש בסדר היום שכתב וז״ל וכדאיתא בתנחומא מדכתיב ואחר בלשון זכר ולא כתיב ואחרת בלשון נקבה דרשו שהיתה לאה הרה ללדת עוד בן אחר וכו׳ עכ״ל ועמו הסליחה דאיך יאמר ואחרת ילדה בת ואין לו שחר גם ואחר ילדה ואחר אינו לשון זכר. ואמרו לי שבדפוס אחר מתנחומא כתוב ואחרת אין כתיב כאן ונסחא מוטעית היא כמבואר ולי הדל נראה דכונת מאמר תנחומא הוא ואחריו אין כתיב כאן אלא ואחר. ופירושו דהול״ל ואחריו כלומר ואחריו של זבולון ילדה בת. ומדכתיב ואחר למדנו שרמז שהיה איזה ענין בינתים והיינו שהיתה מעוברת זכר ונהפכה לנקבה. ושם בספר הנזכר הביא מאמר מדרש רבה שאמרו דאין להתפלל שיהיה זכר ביושבת על המשבר איתביה הכתיב ואחר ילדה בת א״ל עיקר בריתה זכר ומתפלתה של רחל שאמרה יוסף ה׳ לי בן אחר וכו׳. והאמת שהוא תמוה. ומה שפירש בספר הנזכר יש להשיב הרבה על דבריו ואין להאריך. והיותר נראה בפירוש המאמר הוא דידענו כמה מתאוה לאה לבנים זכרים ואם איתא דיכולה להתפלל עד שעה שיושבת על המשבר איך לא התפללה שיהא זכר ובודאי דלאה תפלתה נשמעת אלא דאינה מועלת התפלה אלא עד מ׳ יום ולאה במ׳ יום לא הוה דעתה ואחר ארבעים אין תפלה מועלת. ותירץ דהיה זכר ותפלת רחל נשמעה. והמדרש פליג על גמרין ותנחומא. ואין ספר יפ״ת ושאר מפרשים כעת אצלי: