חומת אנך על תורה, בראשית כד:י

וכל טוב אדוניו בידו. פירש רבינו אפרים ז״ל עשרה גמלים כנגד עשרה נסיונות א״ל אברהם קח עשרה גמלים ויזכור לי הקב״ה עשרה נסיונות וז״ש וכל טוב אדוניו בידו הון אדוניו לא נאמר אלא טוב לרמוז אל עשר נסיונות עכ״ד ובמטו מיניה דמר הדבר קשה דאברהם אע״ה יאמר דיזכור לו הקב״ה עשר נסיונות דאמרו רז״ל דאברהם לא רצה להתחנן להקב״ה על לוט הגם שמסר עצמו עליו כדי שלא ינוכה משכרו והיה ירא על זה כשנצח המלכים וא״ל אל תירא ועל הכל שהיה עושה שלא על מנת לקבל פרס ולכך נ״ל דלשון שלא יגרע משכרו לאו דוקא ואיך יאמר לאליעזר שיזכור לו עשרה נסיונות. אך אפשר דאליעזר מעצמו כיוין בכח עשר נסיונות דודאי הפליא לעשות אברהם אע״ה. ואם כך אמרו רז״ל באיזה מדרש אפשר דהכונה שאמר אברהם אע״ה דנתנסה עשר נסיונות והקב״ה הבטיחו שלא לנסותו יותר אי לזאת תזדמן בת זוג יצחק בלי צער. ולכל הדברות כבר אמרנו דיכולים אנו לומר דאליעזר כיוין לזה ואפשר לרמוז וכל טוב אדוניו ביד״ו אותיות ביו״ד רמז על עשר נסיונות. ועוד רמז בידו גימטריא כ״ב לומר זכות התורה שלמד ושלימד שהתורה נבנית מכ״ב אותיות. וז״ש וכל טוב אדוניו אין טוב אלא תורה שאדוניו קבל התורה מעצמו וקיים אפילו ערובי תבשילין בידו גימטריא כ״ב אותיות שבתורה. אי נמי אפשר לרמוז מ״ש במקום אחר בסגנון חדש ונאמר בקצרה. ויאמר אל עבדו לעשותו שליח לקדושין כמ״ש התוספות פ״ק דכתובות והשביעו ושתים זו קשים דהוא עבדו לז״א זקן ביתו שקנה חכמה ולמדו תורה ושחררו ולכך שלחו שליח קדושין והשביעו. ויקח העבד וכו׳ ולא יקשה דאיך נשבע ונעשה שליח קדושין לז״א וכל טוב אדוניו אין טוב אלא תורה ומוכרח דשחררו וזה רמז ויאמר עבד אברהם ולא שעתה אני עבד. אנכי שרומז לתורה דכתיב אנכי ה׳ אלהיך כלומר שחרר אותי ולמדני תורה וישביעני וגוים ליתנהו בבל יחל אלא שאני משוחרר: