חומת אנך על תורה, שמות ו:ה

וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וכו׳. אפשר דבתיבות פסוק זה רמז טעם גאולת ישראל מכמה פנים זה יצא ראשונה בזכות מרע״ה שהיה בו ג״כ נשמת יוסף הצדיק ע״ה כמ״ש גורי האר״י זצ״ל והיה כי תבא חשבון משה יוסף גימטריא תק״א ובזכותם נתגלו חמשים שערי בינה ונגאלו כמ״ש בזהר הקדוש דלכך נזכרו חמשים פעמים יצ״מ בתורה לרמוז לחמשים שערי בינה דבה חירו דכלא ולכך הוכו המצריים תק״א מכות כמספר דצ״ך עד״ש באח״ב כמ״ש הגהות מיימוניות סוף הלכות חמץ. והנה הכל רמוז בתיבת נאקת שהיא בגימטריא תק״א ן׳ רומז על האר״ש וגם אני שמעתי מטעם משה יוסף גימטריא תק״א ולכן הוכו תק״א מכות כמספר אש״ר הרומז לבינה ונתגלו חמשים שערי בינה וכל זה רמוז בתיבת נאקת שהוא גימטריא תק״א ן׳ כמדובר. ועוד אפשר רמז כי האבות שני חייהם תק״ב ובכל ימי חייהם עבדו את ה׳ בדבקות נמרץ אפילו בחלום כמ״ש ספר חסידים ולכן הוכו מצרים תק״א מכות בזכות האבות כמספר שני חייהם עם הכולל. ונתגלו חמשים שערי בינה כי אשר רומז לבינה גימטריא תק״ב עם הכולל. והכל רמוז בתיבת נאקת ע״ד האמור תק״א שני חיי האבות עם הכולל ן׳ לחמשים שערי בינה על דרך האמור. בני ישראל רמז טעם אחר ליצ״מ שלא היה בהם זנות ובזכות זה יצאו כמשז״ל במדבר רבה פ״ג וזה רמז בני ישראל מיוחסים בלי תערובת. ועוד רמז בני ישראל ריבוי עם חמשה פעמים ששים רבוא כמ״ש בעניותנו בראש דוד. אשר מצרים רמז טעם אחר שהם עבדים ליוסף וגם הם בני חם עבדים לשם. מעבידים אותם רמז טעם אחר קושי השעבוד כמשז״ל והמפרשים שקצר גלותם והוא טעם יצ״מ. אותם רמז טעם אחר דישמעאל ועשו מזרע אברהם ועל כלם מוטל לפרוע שט״ח של גלות ארבע מאות שנה והם שעבדו אותם דוקא לישראל והם אינם חייבים כי אם חצי או שליש השעבוד. ואזכור את בריתי שאמרתי לאאע״ה פה אל פה כמו שכתבתי בעניותי בקונטרס שמחת הרגל בפסקת לעשות מה שאמר לאברהם אבינו בין הבתרים ע״ש באורך: